כנרת זמורה-ביתן דביר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שינוי סדר הפרקים, פיסוק
שורה 55:
 
בשנת [[1986]] נרכשה הוצאת הספרים החשובה "דביר", שהוקמה על ידי [[חיים נחמן ביאליק]]. רכישת ההוצאה הביאה לזמורה-ביתן קטלוג מפואר של ספרות עברית קלאסית ותדמית מכובדת.
 
====הוצאת כנרת====
הוצאת "כנרת" הוקמה על ידי [[תלמה אליגון-רוז]] ובן זוגה [[יורם רוז]] בשנת [[1978]]. שם ההוצאה ניתן לה כיוון שבאותה תקופה התגוררה תלמה אליגון-רוז ב[[טבריה]]. ההוצאה הוקמה על מנת להוציא לאור ספרים שילוו את [[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] המצליחה (באותה עת) "[[הצריף של תמרי]]". בסדרה יצאו לאור חמישה ספרים שזכו להצלחה כלכלית. בנוסף הוציאה "כנרת" את הלהיט "[[100 שירים ראשונים]]" ולאחריו את "[[100 סיפורים ראשונים]]". עד מהרה החתימה ההוצאה את [[יהונתן גפן]], הוציאה לאור את הרומן "[[שם הוורד]]" של [[אומברטו אקו]] ואת ספריו של [[ריצ'רד באך]]. ההחלטות המוצלחות ששילבו בין איכות ספרותית והתאמה לטעם הקהל הפכו את הוצאת "כנרת" לאחת ההוצאות הגדולות והחשובות במדינת ישראל בתוך זמן קצר.
 
===איחוד כנרת, זמורה-ביתן, דביר===
ב-[[2001]] חתמו יורם רוז וערן זמורה חתמו על הסכם שותפות שהותיר שלושה מותגים נפרדים אך ריכז את כל [[אמצעי הייצור]], ההוצאות וההכנסות בידי הנהלה אחת שבה שותפים שני [[מנכ"ל]]ים: ערן זמורה ויורם רוז. במותגים "כנרת" ו"זמורה-ביתן" יוצאים לאור בעיקר ספרי [[פרוזה]], מקורית ומתורגמת, ובמותג "דביר" יוצאים לאור בעיקר [[ספר עיון|ספרי עיון]]{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|הוצאות הספרים זמורה ביתן וכנרת מתמזגות|1.758529|23 בדצמבר 2001}}}}.
באוקטובר 2003 מונה [[דב אלפון]] לעורך ראשי שיתווה את הדרך הספרותית{{הערה|{{TheMarker|ענת באלינט|דב אלפון מונה לעורך הוצאת כנרת-זמורה ביתן-דביר|1.196888|20 באוקטובר 2003}}}}. מתוך פועלו הרב של אלפון ניתן לציין את "החייאת" המותג "מחברות לספרות" כמותג איכות לספרים מיוחדים ו"אליטיסטיים" ואת החתמתם של סופרים מבטיחים כ[[אמיר גוטפרוינד]], [[אשכול נבו]], [[רון לשם]] ועוד. באפריל 2008 מונה דב אלפון לתפקיד העורך הראשי של עיתון "הארץ", ואת מקומו כעורך הראשי של ההוצאה תפס [[חנוך מרמרי]]{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|חנוך מרמרי ימונה לעורך הראשי של כנרת-זמורה ביתן|1.1315266|31 במרץ 2003}}}}. בדצמבר 2008 סיים מרמרי את תפקידו עקב חילוקי דעות עם הבעלים{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|חנוך מרמרי עוזב את כנרת זמורה-ביתן דביר|1.3353832|31 בדצמבר 2003}}}}.
 
הוצאת הספרים כנרת זמורה-ביתן דביר חברה ב[[התאחדות המו"לים בישראל]].
 
====הוצאת כנרת====
הוצאת "כנרת" הוקמה על ידי [[תלמה אליגון-רוז]] ובן זוגה [[יורם רוז]] בשנת [[1978]]. שם ההוצאה ניתן לה כיוון שבאותה תקופה התגוררה תלמה אליגון-רוז ב[[טבריה]]. ההוצאה הוקמה על מנת להוציא לאור ספרים שילוו את [[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] המצליחה (באותה עת) "[[הצריף של תמרי]]". בסדרה יצאו לאור חמישה ספרים שזכו להצלחה כלכלית. בנוסף הוציאה "כנרת" את הלהיט "[[100 שירים ראשונים]]" ולאחריו את "[[100 סיפורים ראשונים]]". עד מהרה החתימה ההוצאה את [[יהונתן גפן]], הוציאה לאור את הרומן "[[שם הוורד]]" של [[אומברטו אקו]] ואת ספריו של [[ריצ'רד באך]]. ההחלטות המוצלחות ששילבו בין איכות ספרותית והתאמה לטעם הקהל הפכו את הוצאת "כנרת" לאחת ההוצאות הגדולות והחשובות במדינת ישראל בתוך זמן קצר.
===שותפות בצומת ספרים===
{{הפניה לערך מורחב|צומת ספרים}}
 
בבסיס הרעיון של "צומת ספרים" ניצבה ההתמודדות עם מחסני הספרים של ההוצאות. קשה להוצאות קשה לחזות את כמות העותקים שיימכרו מכל מהדורה. מצד שני שטחי המדף בחנויות הספרים מוגבלים ויש למלא אותם תדיר בספרים חדשים. על כן נותרים לעיתים במחסני ההוצאה ספרים רבים ללא דורש. חנות צומת ספרים הוקמה לראשונה על ידי הוצאת זמורה-ביתן במחסן ליד קיבוץ [[גבעת ברנר]] ב-[[1996]] במטרה "לפנות את המחסנים" על ידי מכירה של עותקים (חלקם פגומים) במחירים שהיו נמוכים בכ-30% ממחירי ספרים חדשים. הצלחת המודל הייתה אדירה בשעתה.
 
במשך השנים התפתחה "צומת ספרים" לרשת ארצית, השנייה בגודלה בישראל אחרי "[[סטימצקי]]".