שמירת שבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי מ"המצאת החשמל" ל"גילוי החשמל". |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''שמירת שבת''' היא קיום [[מצווה|מצוות]] ה[[שבת]] המתבטאת בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות [[חילול שבת|האסורות בשבת]]. פרטי וגדרי שמירת שבת נידונים בהרחבה ב[[מסכת שבת]] ובספרות הלכתית ענפה שמרחיבה את הנידון בה.
== שמירת השבת במקרא
[[קובץ:4Commandment nash papirus.png|שמאל|ממוזער|250px|{{ציטוטון|זכור את יום השבת}} ב[[פפירוס נאש]], [[המאה השנייה לספירה]]]]
[[קובץ:Figures_059_The_Erection_of_the_Tabernacle_and_the_Sacred_Vessels_(left_plate).jpg|שמאל|ממוזער|250px|אומנים עמלים על בנייתו של המשכן בציורו של ה[[צייר]] ה[[הולנד]]י [[ג'רארד הואט]]]]
שורה 13:
{{ציטוט|תוכן=זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.|מקור={{תנ"ך|שמות|כ|ח}}|מרכאות=כן}}
בשבעה עשר מספרי התנ"ך מופיעות לא מעט התייחסות לשבת. ביניהן: חזרה על ציווי שמירת השבת וביאורים פרטניים יותר של המצווה הכללית, כאשר ספר [[ויקרא]] וספר [[שמות]] מביאים את מירב הדברים.{{הערה|שם=סנופי|1=ראו, '''קונקורדנציה: שבת''', בחיפוש חלקי מילים, אתר [http://www.snopi.com/ToraSearch/torasearch.asp ''סנופי קונקורדנציה'']}}
בספר שמות מודגש כמה חשובה השבת ל[[אלוהים]] וכמה עומק וגדולה יש במצוות שמירת השבת. ניתן להסיק זאת
{{ציטוט|תוכן=אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. יד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ... וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. יז בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.|מקור={{תנ"ך|שמות|לא}}|מרכאות=כן}}
השבת נידונה גם ב[[משנה]], כאשר [[מסכת שבת]] מוקדשת כולה לעיסוק בדיני שבת. מסכות כגון, [[מסכת עירובין]], [[מסכת מנחות]] ואחרות אף הן מתייחסות לאלו.{{הערה|
עד לכתיבת המשנה נשמרו הלכות שבת לפי מסורת התורה שבע"פ, שנמסרה לעם ישראל במעמד הר סיני. עם כתיבת המשנה ערכו חז"ל סדר בהלכות אלו והעלו על הכתב דיונים שונים בנושא: 'שבת'. חכמי התלמוד הישוו את הלכות השבת להלכות כשפים.{{הערה|1="אמר אביי: הלכות שבת כהלכות כשפים". מסכת סנהדרין, דף סז ד}} הקבלה זו נוגעת רק לאיסורי השבת ש"יש מהן סקילה ויש מהן פטור אבל אסור. ויש מהן מותר מלכתחילה,"{{הערה|1=מסכת סנהדרין, דף סז ה}} כפי שיש בענייני כישוף.{{הערה|
ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] וב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] השבת מתוארת כיום בו נח כל היקום, אף החי הצומח והדומם. רעיון זה מופיע בהקשרים שונים: כך מסופר כי בהיות עם ישראל במדבר, לא ירד המן בשבת וכי ביום שישי קיבל העם 'לחם משנה', תבשיל משובח יותר מזה אשר ניתן בימות חול; האגדה מספרת כי פרה של יהודי הנמכרת לנוכרי, תסרב לחרוש בשבת כדי לשמרה; ב{{בבלי|סנהדרין|סה|ב|ללא = שם}} מסופר כי ישנו נהר מופלא, ששמו סמבטיון, אשר שומר שבת; ושלל אגדות מעין אלו המתארות בעלי חיים שונים, צמחים, ואף מחוזות, כמו הגיהנום, השובתים בשבת, ואחרים המתעוררים מתהדרים ומתעלים כעץ החיים וכלל הנשמות, או רוח שכינה ועדנה הנושבת ביום זה מן [[העולם הבא]] אל עולמנו.{{הערה|1=ד"ר [[יום-טוב לוינסקי]], '''אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות'''(1975), כרך ב', עמ' 740-41}}
השבת כמופיע ביהדות מתייחדת מימי החול בשלושה אופני התקדשות: מעשה, דיבור ומחשבה.{{הערה|1=[http://shomershabes.co.il/shomershabes/articles_heb.asp?naal=149 גדולה שבת שנתקדשה בשלש קדושות: מעשה, דיבור ומחשבה], אתר 'שומר שבס'}}
שורה 27:
פירושים נרחבים על מה מדברת מצוות שמירת השבת ביהדות וכיצד בני העם היהודי מצווים לשמור את השבת כך שלא ייגרם [[חילול שבת|חילולה]] נקבעו ב[[תורה שבעל-פה]]. כשמתייחסים לשמירת השבת בדרך כלל מתכוונים להימנעות מהאיסורים הרבים שנאסרים לעשייה בשבת. [[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט "אבות מלאכה"]] שנעשו בהקמת [[המשכן]], המצריכות מומחיות בעניין לעשייתן הן אבות המלאכה הראשיות והמרכזיות ביהדות האסורות לעשייה בשבת. נוסף על כך, ישנם איסורים הנקראים "[[תולדות מלאכות שבת|תולדות]]" והן פעולות הנגזרות מהמלאכות העקריות. עם התקדמות העולם והתפתחותה של ה[[טכנולוגיה]] סווגו גם מלאכות "מודרניות" כאבות מלאכה או תולדות שאסורות בשבת, כגון נסיעה ב[[כלי רכב]] או אי הדלקת [[תאורה]]. כדי להימנע מחילול שבת נעשה שימוש במוצרים טכנולוגיים מותאמים כמו [[שעון שבת]], [[פלטת שבת]], מקרר עם מצב "שומר שבת" ועוד.
שמירת השבת בדרך כלל מתייחסת למלאכות האסורות בשבת אך ישנן מצוות שחובה לעשותן בשבת כדי לשמרה כיום המנוחה וכיום הקדושה של העם ה[[יהודי]] וכדי לשמור את הייחודיות שבה. עריכת [[סעודות שבת]], [[קידוש]]ים
== שמירת השבת בעולם המודרני ==
שורה 38:
בחוקיה של [[מדינת ישראל]] אין התייחסות ספציפית לשמירת השבת, חלק מחוקיה של מדינת ישראל ניתנים להתייחסות לכניסת שבת בחוקי המדינה בנושאי השבת, לדוגמה, סגירת בתי עסקים ולחדול מעשיית עסקאות בשבת במרכזי ערים ובמרכזי מגורים יהודים בשבת הוא חוק במדינת ישראל, אלא שעל פי הנהוג, כבר כמה שעות לפני כניסת שבת נסגרים בתי העסקים. (כדאי שפעולת סגירת בתי העסק לא יהיו בשבת עצמה, דבר שיחלל את השבת). ניתן לראות תופעה זו בריכוזי מגורים חרדיים שם נסגרים בתי העסקים כבר בשעות הצהריים המוקדמות בעוד שבערים אחרות ימשיכו העסקים לפעול בזמנים אלו.
ישנן שעות במהלך יום שישי שמתחילתן חל האיסור להפעיל בתי עסקים וכל בתי העסקים שממשיכים
בנוסף לכך מקפידים בריכוזי מגורים חרדיים שטרם כניסת השבת סוגרים את הדרכים למכוניות. הרי שאם הכביש נסגר טרם כניסת השבת אז בשבת כבר לא ייסעו בו [[מכונית|מכוניות]] וכך שמירת השבת לא תופר. בריכוזים מגורים חרדיים נהוג להפעיל צופר הקרוי [[צפירת שבת]], הצופר פועל טרם השבת ובזאת מבשר לתושבים כי הגיעה העת לחדול ממעשים המפרים את שמירת השבת.
שורה 51:
* [http://www.zomet.org.il/ אתר: אתר מכון צומת: צוותי מדע ותורה]
* [http://blog.nli.org.il/shabbat_stores?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=tochen6feb2018 השאלה שהסעירה את יהודי קהיר לפני אלף שנה: האם לפתוח חנות בשבת?], באתר [[הספרייה הלאומית]], פברואר 2018
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4598 שבת באוספי הספרייה הלאומית, סרטון], באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
==הערות שוליים==
| |||