שמחת תורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 13:
 
===שם החג===
לפני שהשתרש השם שמחת תורה, ב[[סדר רב עמרם גאון|סידורו של רב עמרם גאון]], כונה החג בפשטות "יום שני של שמיני עצרת", ואצל [[רב האי גאון]] הוא כונה "יום טוב האחרון של חג".{{הערה|תה"ג שערי תשובה סי' שי"ד}}. קיימת אמנם תשובה המיוחסת לגאון ובה מופיע הביטוי "יום שמחת תורה" אבל ככל הנראה נוסח זה הוא תוספת מאוחרת לחיבור המקורי.
 
השם "שמחת תורה" מופיע ב[[ספר החילוקים]] מתחילת [[המאה השמינית]] כתיאור לשמחה שעשו בגמר קריאת ספר התורה, שם נאמר שבני בבל עושים שמחת תורה בחג הסוכות.{{הערה|{{HebrewBooks|בנימין מנשה לוין|אוצר חלוף מנהגים בין בני ארץ ישראל ובין בני בבל|1371|ירושלים תש"ב, עמ' 98|עמוד=103}}{{ש}}{{HebrewBooks|[[מרדכי מרגליות]]|החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל|38651|ירושלים תרצ"ח, עמ' 88|עמוד=88}}}}. אולם ככינוי לחג מופיע השם לראשונה{{הערה|1=אברהם יערי, '''תולדות חג שמחת-תורה - השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן'''}} במאה ה-11 ב[[יהדות ספרד|ספרד]] אצל [[יצחק אבן גיאת|הרי"ץ גאות]]:{{ש}}
{{ציטוטון|רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין והידורין ל[[ספר תורה]] ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספרי תורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו '''ונתכנה יום שמחת תורה'''.|[[רי"ץ גיאת]] הלכות לולב}}
 
שורה 22:
===אופי החג===
השמחה לכבוד סיומה של קריאת או לימוד התורה מקורה כבר ב[[מדרש]] [[אגדה (יהדות)|האגדה]] [[שיר השירים רבה]] (א, ט):{{ש}}
{{ציטוטון|ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו,{{הערה|מלכים א ג טו}}, אמר רבי אלעזר: '''מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה'''.}}
 
מכן למד [[ספר האשכול]]: {{ציטוטון|לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה.{{הערה|[[ספר האשכול|האשכול]] (הוצאת אלבק) עמ' 105. וראה תיקוני זוהר, להרב מרגליות לזוהר פנחס רנו ב אות ב}}}}
 
[[ראשונים]] הסתמכו על דברי המדרש וממנו הסיקו פרטי הלכות על אופייה וצורתה של השמחה.
 
כיום עיקר השמחה מתבטאת בריקודים עם ספרי התורה. בעבר לא נהוג היה לרקוד והשמחה התבטאה באמירת פיוטים מול ספרי התורה ובעשיית סעודה לציבור. בגרמניה היה מנהג נערים לפרק את הסוכות ולעשות מהן מדורה.{{הערה|מנהגי מהרי"ל הלכות חג הסוכות סימן ח'}} בהמשך התחילו להקיף את הבימה מספר פעמים קבוע עם ספרי תורה בלי לרקוד, דוגמת הקפת הלולב בהושענות. המנהג לרקוד התחיל בפועל רק מה[[אריז"ל]], אף שר' האי גאון הזכירו כמנהג מקומו.
שורה 52:
[[קובץ:Shalom Koboshvili. Painting.jpg|250px|ממוזער|הקפות בבית הכנסת, ציור משנת 1937 לערך.]]
[[קובץ:Rosh Hashanah greeting card (7974345646).jpg|250px|ממוזער|ברכת שנה טובה המתארת את הקפות שמחת תורה, גרמניה, 1910]]
מנהג ההקפות בשמחת תורה הוא ככל הנראה מנהג מאוחר שהחל ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]].{{הערה|ספר המנהגים (טירנא) שמיני עצרת}} מנהג ההקפות, בין של ליל שמחת תורה ובין של יומו, אינן נזכרות בראשונים, בארבעה טורים או בבית יוסף. [[מהרי"ל|המהרי"ל]] כותב על בוקר שמחת תורה: "קודם [[הוצאת ספר תורה]] אומר ה[[שליח ציבור]] אתה הראית, והציבור עונים אחריו כל פסוק. וכשמגיע ל'כי מציון תצא תורה' מוציאין כל הספרי תורה", אך לא הזכיר שהקיפו עמהם.
 
בספר "המנהגים" של [[יצחק אייזיק מטירנא|ר' יצחק אייזיק מטירנא]] הוזכרו רק ההקפות של הלילה:{{ש}}
שורה 60:
 
===סדר ההקפות===
ההקפות נערכות (ברוב הקהילות) בליל החג לקראת סוף [[תפילת ערבית]],{{הערה|בספר [[שער הכוונות]] מציין ר' [[חיים ויטאל]] כי נוהגים לערוך הקפות ב[[תפילת שחרית]], [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] של מוצאי שמחת תורה וכן שרבו ה[[אר"י]] היה מקיף אחר [[תפילת ערבית]] של מוצאי שמחת תורה וכיוון שלא היה עמו ביום שמחת תורה אינו יודע מה היה מנהגו אז. לעומת זאת בספר [[נגיד ומצווה]] לר' [[יעקב צמח (מקובל)|יעקב צמח]] מובא שהאר"י היה מקיף בלילה, ובספר חמדת ימים (שרבים ממנהגי האר"י התפשטו בקהילות ישראל בהשפעתו) כתוב שהאר"י היה מקיף בליל שמחת תורה ואינו מזכיר כלל את מוצאי שמחת תורה. הוא גם מוסיף לבקר את מה שנהגו בקהילות מסוימות בזמנו להקיף רק ביום וכותב שההקפות בלילה הן העיקר. בהשפעת שני ספרים אלו וכן בהשפעת [[שד"ר|שד"רים]] מארץ ישראל התפשט המנהג להקיף גם בלילה וגם ביום. המנהג בכמה קהילות (בעיקר בעדות המזרח) להקיף גם אחר תפילת מנחה מקורו גם בדברי ר' חיים ויטאל שהובאו לעיל. - על פי תולדות חג שמחת תורה עמודים 266-280}}, וביום שמחת תורה עצמו ב[[תפילת שחרית]], לפני או אחרי קריאת התורה.
{{הערה|ביחס לזמן ההקפות בשחרית קיימים שלושה מנהגים: יש המקיפים לפני קריאת התורה, יש המקיפים אחרי קריאת התורה ולפני תפילת מוסף, ויש המקיפים לאחר תפילת מוסף. המקיפים לפני או אחרי קריאת התורה סוברים שעדיף לעשות כך על מנת לא להוציא ספר תורה שלא לצורך. המקיפים לאחר תפילת מוסף עושים כן על מנת למנוע [[טורח ציבור]] ולאפשר למי שאינו יכול להשתתף בהקפות להתפלל [[תפילת מוסף]] בציבור - הרב [[חיד"א]] בספרו לדוד אמת, סימן כ"ו}}
ב[[משנה ברורה]] נכתב בשם [[אחרונים]]: "יש מקיפים ג' פעמים ויש ז' פעמים, כמו ב[[הושענא רבה]], וכל מקום לפי מנהגו".
כיום נהוג להאריך בהקפות של שמחת תורה ולשלב בהם שירה וריקודים ארוכים בבית הכנסת עם ספרי התורה. מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, והמתפללים מקיפים את הבימה שבע פעמים או יותר בעודם נושאים את הספרים עימם, ואומרים את הפיוט "אלוהי הרוחות הושיעה נא".
 
בכל הקפה צועד שליח הציבור או מתפלל אחר בראש תהלוכת נושאי התורה וקורא יחד עם הציבור פסוקי תפילה, הבנויים על פי סדר הא"ב. בתום פסוקים אלה יוצא הקהל בשירה ובריקודים עם ספרי-התורה. גם הילדים מצטרפים להקפות כשהם אוחזים בידיהם ספרי תורה זעירים או [[דגל שמחת תורה|דגלונים מיוחדים המעוטרים בסמלי החג]], והמבוגרים משמחים אותם ומרקידים אותם על הכתפיים. בגולה נהגו לשים על מוט הדגל תפוח שעליו נר דולק.
שורה 70:
 
===קבלת המנהג===
על אף שכיום נהוג לערוך ההקפות ברוב קהילות ישראל, בעבר לא התקבל המנהג בחלק מקהילות מערב אירופה ואף נתקל בהתנגדות נחרצת. ר' שלמה זלמן גייגר מציין בספרו [[דברי קהלות]]{{הערה|עמוד 340}} (המהווה מקור חשוב למנהגי [[יהדות פרנקפורט]]), כי המנהג הקדום בארצות אשכנז היה שלא להקיף, והוא מבקר בלשון חריפה את [[רש"ר הירש]] שהנהיג הקפות כמנהג [[פולין]] וכינהו בלעג "חנווני מקיף, כל הישר הולך לא ילך אחריו להקיף". כמו כן, בארבע הקהילות בהן היה נהוג [[נוסח פרובנס]] לא קיבלו את המנהג.{{הערה|1=תולדות חג שמחת תורה, עמוד 276}}.
 
בארץ ישראל נערכות ההקפות ביום כ"ב בתשרי (שמיני עצרת) ובחוץ לארץ בכ"ג בתשרי (שמחת תורה). עם זאת, במספר קהילות בחוץ לארץ נהגו להקיף גם בשמיני עצרת וגם בשמחת תורה,{{הערה|מנהג המוזכר בספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]}}, מנהג שהתקבל גם בחלק מקהילות ה[[תנועת החסידות|חסידים]] (למשל [[חסידות חב"ד]]) וכן בחלק מקהילות ה[[יהדות ספרד|ספרדים]].{{הערה|למשל ב[[בגדאד]] לפי דעת ה[[יוסף חיים מבגדאד|בן איש חי]] וב[[איזמיר]] לפי ר' [[חיים פלאג'י]]}} אך היו שהתנגדו למנהג זה, מחשש שיבואו לזלזל ביום טוב שני של גלויות (הרב [[חיד"א]]).{{הערה|1=תולדות חג שמחת תורה, עמוד 278}}.
 
===הקפות שניות===
שורה 78:
ב[[מוצאי חג|מוצאי החג]], עת מתחיל [[יום טוב]] שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, נוהגים ב[[ארץ ישראל]] לערוך הקפות שניות, בהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.
 
מקור המנהג מתואר על ידי ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]], את מנהגי רבו ה[[אר"י]] ב[[צפת]], שהיה נוהג לבקר במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל אחד מהם. משם הגיע המנהג ל[[חברון]] ול[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]],{{הערה|כפי עדות הרב חיד"א בספרו [[לדוד אמת]]}}, ואחר כך התפשט גם לשאר בתי הכנסת בירושלים{{הערה|מעיד על כך ר' [[יהוסף שווארץ]] באגרת לאחיו בגרמניה}} ומאוחר יותר לשאר קהילות ארץ ישראל. מארץ ישראל עבר המנהג גם לכמה מקהילות איטליה, והמזרח - טורקיה, בגדאד, פרס, כורדיסטן, הודו.{{הערה|1=תולדות חג שמחת תורה, עמוד 284}}
 
מלבד המקור ביחס לאר"י, הוזכרו שתי סיבות נוספות להקפות השניות:
שורה 104:
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/sukkot/Pages/sukot.aspx תערוכה וירטואלית לסוכות ושמחת תורה] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* ישראל משה מלאדז, [http://www.hebrewbooks.org/41919 צלא דמהימנותא], דף כה ע"ב ואילך, באתר Hebrewbooks.
* [[יום טוב לוינסקי]], [http://www.hebrewbooks.org/34306 ספר המועדים], כרך ד, עמ' 236-292236–292, באתר Hebrewbooks.
* שמעון פינקוס, [http://www.hebrewbooks.org/20032 שיחות מורנו הגאון רבי שמעון דוד פינקוס, סוכות], עמ' קעא-קפא, באתר Hebrewbooks.
* [http://old.piyut.org.il/cgi-bin/search.pl?lang=&teiman=&YearCicle=17&Tradition=&RulerComponents=yearcycles&Notes=&NowSong=&NewPerformance=&Scripts= פיוטי שמחת תורה לכל המסורות] - כולל מילים, באורים, מאמרים מלווים, לחנים וביצועים מגוונים, באתר [[הזמנה לפיוט]].
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/holidays/Pages/Leket-Sukot.aspx לקט פיוטים לסוכות ושמחת תורה] באתר המוזיקה של [[הספרייה הלאומית]]
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5346 סוכות ושמחת תורה: פריטי מקור ומשאבי הוראה], באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]