חולדה (קיבוץ) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
מ קידוד קישורים |
||
שורה 16:
ב-[[1906]] הוקמה סמוך לכפר הערבי [[ח'ולדה]] חווה ומשק חקלאי מגוון של [[ההסתדרות הציונית]] להכשרת העולים ארצה לעבודת האדמה ולהתיישבות. בהמשך ניטע יער חולדה על ידי [[קק"ל]], והיה ליער [[עץ סרק|עצי סרק]] הראשון בארץ ישראל שניטע על ידי הקק"ל. במקום הייתה חצר מבוצרת ומדרומה בית בן שתי קומות (הידוע כיום כ"בית הרצל").
החווה בחולדה, ביחד עם החווה בבן שמן, נחשבו בציבור הפועלים הארצישראלי לבית יוצר למשק חקלאי, [[עבודה עברית]], וראשית הווי פועלי עברי עצמאי{{הערה|שם=אבןפינה|{{דבר|א. מ. קולר|לחולדה המתחדשת|1937/06/22|00401}}}}.
באוגוסט [[1929]] פרצו בארץ [[מאורעות תרפ"ט]]; ולאחר [[טבח חברון]], התקפות על יישובים ופינוי [[כפר אוריה]], הותקפה גם חוות חולדה. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד ובמקום נשארו 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. אחד מאנשי המקום הגיע למפקדת "[[ההגנה]]" ב[[תל אביב]] וביקש עזרה. הוחלט לשלוח למקום את יעקב אברמסון איש "[[השומר]]" לשעבר, ואת [[אפרים צ'יזיק]]. בחולדה היה ארגז נשק ממשלתי ובו מספר רימונים, רובים אנגלים, ו-12 [[רובה|רובים]] קנדים. אברמסון וצ'יזיק הורו להתחיל לאלתר בחפירת שוחות, מילוי שקי חול וניקוי כלי הנשק. וכן, הדריכו השניים את אנשי החווה בשימוש בנשק.
ההתקפה על חולדה נפתחה ב-[[28 באוגוסט]] [[1929]] לפנות ערב. מספר המתקיפים הגיע למאות ועימהם באו נשיהם, חמוריהם וגמליהם לשאת את הביזה והשלל. הפורעים העלו את הגורן באש והלהבות האירו את חשכת הלילה. הערבים הקיפו את מתחם המשק והחלו לפרוץ אליו. אפרים צ'יזיק פקד לסגת לבית האבן בזחילה. הוא ניהל בעצמו את פעולת הנסיגה מהחצר לבית בלוותו את האנשים. בצאתו בפעם האחרונה מהבית לחצר פגע בו כדור והוא נהרג במקום. המגינים תפסו עמדות סמוך לחלונות הקומה השנייה וצלפו על הערבים הבוזזים.
בחצות הגיע כוח [[תקופת המנדט|בריטי]] ודרש להפסיק את האש, משסירבו הערבים להפסיק את ההתקפה פתחו עליהם הבריטים באש ביחד עם המגינים. 40 גופות ערבים נספרו במקום. הבריטים פינו את המגינים אבל סירבו לקחת את גופתו של אפרים צ'יזיק. רק ב-[[31 באוגוסט]] [[1929]] חזרו לחולדה כמה מהמגינים ביחד עם בני משפחתו של אפרים והביאו את גופתו החרוכה לקבורה באדמת חולדה. המשק נשרף ונחרב עד היסוד. החווה עמדה בשיממונה כשנה, ולאחר מכן נשלחה קבוצה מתנועת הנוער "[[גורדוניה]]" למקום ועסקה בניקוי, בשיפוץ ושמירת הקיים.
במשך 15 שנים לאחר תרפ"ט, סופר שצ'יזיק היה מפקד ההגנה על חולדה, על מנת שלא לעורר את הבריטים לחפש את המפקד אברמסון בין הניצולים{{הערה|{{קתדרה|[[גרשון ריבלין]]|הערות על מחקר-השדה במלחמת העצמאות|1.11|1, אלול תשל"ו, עמ' 75}}}}. סיפורם של אפרים צ'יזיק ואחותו שרה הונצח ב[[אנדרטה]] "[[עבודה והגנה]]" שיצרה הפסלת [[בתיה לישנסקי]].
שורה 37:
החל מספטמבר [[2013]] מתקיימת בקיבוץ פעילות של תנועת הנוער בני המושבים.
כיום בונים בחולדה את "ההרחבה" שהוא הרחבה של הקיבוץ והתווספות משפחות רבות. כבר כיום חיות
באוגוסט [[2013]] נערכו בחירות ראשונות לוועד הקהילה המשותפת. הוועד,
בשנת [[תשע"ו]] הוקם בקיבוץ בית כנסת, בסיועם של קבוצת תלמידים מ[[ישיבת תורת החיים]], ובראשם הרב [[זאביק הראל]].
שורה 55:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://michaelarch.wordpress.com/2010/02/28/
* {{קתדרה|[[נירית שלו-כליפא]]|אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה|102.5|102, טבת תשס"ב, עמ' 122-97}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: '''[http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3089645,00.html סקירת אתרי קיבוץ חולדה וסביבתו בהיבט האדריכלי]''',[[Xnet]], {{כ}}16 באוקטובר 2011
*{{mynet2|קיבוץ|אדריכל מיכאל יעקובסון, גבעת-שמואל|אדריכל הבימה וה"פיל הלבן" בקיבוץ חולדה|article/147616|5 בדצמבר 2011}}
| |||