דיני הראיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבדיקת פוליגרף
קישורים
שורה 9:
 
==דיני הראיות בישראל==
מקורות דיני הראיות ב[[ישראל]] הם {{סחפ|פקודת הראיות ([נוסח חדש)], תשל"א-1971}}, שורת הוראות בחוקים אחרים, וכן כללים שנקבעו בפסיקת [[בית משפט|בתי המשפט]] שמקורם בעיקר מן [[המשפט המקובל]] ה[[אנגליה|אנגלי]].
 
המקור החשוב ביותר לבירור האמת הוא [[עדות]] של עד המעיד במהלך המשפט. גם בעל דין או נאשם יכול להיות עד, לרבות הודאת נאשם.
שורה 15:
לעיתים מתקבלת עדות כתובה, כמו תצהיר של עד או בעל דין.
 
{{סחפ|פקודת הראיות|סעיף 10א' לפקודת הראיות}} שנחקק בישראל, מאפשר לקבל כראיה אמרות חוץ של עדים (כלומר - הודעות שנגבו מהם מחוץ לכותלי ביהמ"ש, למשל ב[[משטרה]]).
 
לעיתים ישנם כללים הפוסלים עדותם של עדים - כגון פסילת עדות של אחד מבני זוג לחובתם של השני בבני הזוג ב[[הדין הפלילי|דין הפלילי]], פסילת עדותו של [[קרוב משפחה]] מלהעיד לחובת קרוב אחר, פסילת עדותו של קטין.<BR>
 
מקור של ראיות נוספות הוא כל חפץ או מסמך המוגש כראיה ב[[דיון אזרחי|משפט אזרחי]], אשר צריך להיות מוגש באמצעות עדות של עד. ניתן להגיש מסמך המופק על ידי גוף ציבורי או מוסד כראיה עצמאית.
שורה 27:
בעניינים אזרחיים רשאי אדם להתנות על דיני הראיות; למשל להסכים לקבל ראיה לא קבילה (כגון: תוצאות [[בדיקת פוליגרף]]), או כי עדות מסוימת, או ראיה, יחשבו ראיה חלוטה או מכרעת במשפט.
 
לצורך הכרעה ב[[משפט אזרחי]] הדין מסתפק ב[[נטל ההוכחה|נטל הוכחה]] קל יותר של "מאזן ההסתברויות", ומסתפק בכך שמשקל הראיות נוטה לטובת צד ועמדתו מסתברת יותר מאשר האחר על מנת שיזכה במשפט.<BR>
 
לצורך הכרעה במשפט פלילי ידועים שני כללים עיקריים מבחינת [[נטל ההוכחה]] - המאשימה נושאת בנטל לשכנע באשמתו של נאשם, ועליה להוכיח אשמתו מעבר לכל [[ספק סביר]]. די בספק סביר על מנת שהנאשם ב[[משפט פלילי]] '''יזוכה מחמת הספק'''.
שורה 50:
תוספת ראייתית מסוג חיזוק נדרשת כדי לבסס הרשעה על סמך עדות יחידה בכל אחד מן המקרים הבאים:
# העדות היחידה היא של שותף לעבירה (למעט בעבירות שוחד או הימורים, משחקים מסוכנים והגרלות).
# העדות היחידה היא אמרת חוץ של עד לפי {{סחפ|פקודת הראיות|סעיף 10א (ד) לפקודת הראיות}}.
# העדות היחידה היא של קטין מתחת לגיל 12.
# העדות היחידה היא של אדם עם מוגבלות שכלית, בעבירות מין, זנות ותועבה, רצח או הריגה, כאשר הוא לא הוזהר על ידי בית המשפט בקשר לחובתו להעיד אמת.
שורה 64:
 
===התפתחויות בדיני הראיות בישראל===
מאז חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]], בשנת [[1992]], אשר היו שכינוה [[המהפכה החוקתית]], הועמדו זכויות היסוד של חשודים נאשמים ובכלל בעלי דין ב[[משפט פלילי]] (כמו גם ב[[משפט אזרחי]]) בדרגה [[חוקה|חוקתית]], אשר הביאה לשחיקת הכללים העוסקים בקבילותן של ראיות וניתן שיקול דעת רחב לשופט באשר למשקל המיוחס לכל ראיה.
 
===חריגים לדיון לפי דיני הראיות===
שורה 81:
 
==קישורים חיצוניים==
* הטקסט המלא של [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_204.htm{{ויקיטקסט חוק|פקודת הראיות ([נוסח חדש)], תשל"א-1971], באתר "נבו"}}
 
==הערות שוליים==