החקיקה בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: הכנסת, חקיקה בכנסת העשרים, בראי שבעים שנות חקיקה במדינת ישראל, נתונים ומגמות. אפריל 2019
מ ←‏ההתפתחות בתפיסת ריבונות הכנסת: תיקון גרש, replaced: ׳ ← ' (2)
שורה 128:
 
== ההתפתחות בתפיסת ריבונות הכנסת ==
עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] שלטה בישראל הגישה הפרלמנטרית המסורתית{{הערה|לתיאור גישה זו, ראה י׳י' ש׳ש' צמח, "בעיית אי שפיטות ההליכים הפרלמנטריים", [[עיוני משפט]] ג (תשל״ג) 752}}. על פי גישה זו, לא מוטלות על הפרלמנט מגבלות מהותיות וגם לא מגבלות פרוצדורליות. הליך החקיקה נתפס כחלק מכללי המשחק שהפרלמנט קובע לעצמו בצורה אוטונומית, כחלק מתורת [[הפרדת הרשויות]]. מכוח גישה זו, היחס לדיני החקיקה היה שהללו שהם אינם מחייבים ואינם אכיפים, אלא לכל היותר מעין הסדרה עצמית פנים-מוסדית לצורכי סדר וארגון.
 
בראשית שנות ה-80 החלו בתי המשפט לחרוג בהדרגה מגישה זו, והכירו בכפיפות הכנסת לעקרונות המצויים מחוצה לה. תחילה, הופיעה [[ביקורת שיפוטית]] על הליכים פרלמנטריים שהם 'מעין שיפוטיים' כגון הסרת [[חסינות חברי הכנסת|חסינות של חברי כנסת]] וכדומה{{הערה|בג"ץ 306/81 שמואל פלאטו-שרון נגד ועדת הכנסת, פ"ד לה(4) 118}}. בהמשך הפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על החלטה מנהלית של [[יו"ר הכנסת]] תוך שהוא קובע שיש להגיע לנקודת איזון בין עקרון 'שלטון החוק במחוקק' לבין עצמאות בית הנבחרים בסדרי עבודתו{{הערה|בג"ץ 652/81 ח"כ יוסי שריד נגד יושב-ראש הכנסת, פ"ד לו(2), 197}}.