פקיעין – הבדלי גרסאות

על פי הארכאולוג [[יוחנן אהרוני]] בספרו "התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון", נמצאו ב[[תל חרשים]] מדרום וצמוד לפקיעין של היום מכלול של מבנים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]] ([[המאה ה-13 לפנה"ס]]), בהם נמצאו מפעל לבניית כלים מ[[ברונזה]] וכן [[קנקן שפת צווארון|קנקנים עם "שפת צווארון"]] בדומה לקנקנים אחרים שנמצאו באזור [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] מאותה התקופה. על פי [[יצחק בן צבי]] בספרו "שאר ישוב", תל חרשים (ח׳רבתח'רבת א-תליל) הייתה מקום ההתיישבות הקדום בפקיעין. במקום נמצא מבנה מבוצר קטן מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]] ובית מלאכה של חרש ברזל שנתן לתל את שמו וכך גם ליישוב חרשים הסמוך. בת נתגלו שכבות גם מן התקופה הפרסית וההלניסטית. על פי אהרוני לאורך בקעת פקיעין ובסמוך לה היו כעשרה מקומות התיישבות ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל]], ביניהם [[חרבת אסל]], [[חרבת עובד]], [[חרבת ג'וס]] ועוד{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], [https://books.google.co.il/books?id=e50LAAAAIAAJ&q=%D7%AA%D7%9C+%D7%97%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D&dq=%D7%AA%D7%9C+%D7%97%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjEm8KfhJzhAhU4RhUIHW6WC10Q6AEIRDAE '''ארכאולוגיה של ארץ ישראל'''], שקמונה, 1978, עמוד 143}}.