המהפכה החוקתית – הבדלי גרסאות

בשנת 1993 פסק בג"ץ כי ההסדר (הזמני) שמנע מחברת 'מיטראל' ייבוא בשר לא כשר אינו ענייני ודינו להתבטל. השופט [[תאודור אור]] ציין באמרת אגב כי מניעת ייבוא בשר על ידי חברת מיטראל פוגעת בחופש העיסוק שלה, המוגן בהוראות [[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. הערה זו חידדה את ההבנה אצל חברי הכנסת כי גם חקיקה ראשית בחוק רגיל שתסדיר את הסטטוס קוו שמנע ייבוא בשר טרף לישראל, צפויה להתבטל בבית המשפט. פסק הדין עורר משבר פוליטי, ודרישה מצידה של מפלגת [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]] להשיב את ה[[סטטוס קוו]] בנושא על כנו. במרץ 1994 אישרה [[הכנסת השלוש עשרה|הכנסת]] תיקון לחוק יסוד: חופש העיסוק, ונוספה לו '[[פסקת ההתגברות]]', סעיף המאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק היסוד, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב של חברי הכנסת (סעיף 8(א)): "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר"{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lsr_211049.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], ס"ח 1454 מ-10 במרץ 1994}}. כמודל לסעיף זה שימשה הוראה דומה בצ׳רטרבצ'רטר הקנדי על הזכויות והחירויות. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, תמך בהוספת הסעיף לחוק היסוד{{הערה|[[אהרן ברק]], '''פרשנות במשפט - פרשנות חוקתית''', תשנ"ד, עמ' 634}}{{הערה|[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]], המהפכה החוקתית - עבר הווה ועתיד, [[ידיעות ספרים]], עמ' 118-122}}.