חברת החשמל לישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מערכת הולכת החשמל: עדכון נתוני 2018 על פי דוח הפעילות של החברה לשנת 2018 |
מ הוספת קישור לזיכיון (ממשל) |
||
שורה 35:
בשנים הראשונות סיפורה של חברת החשמל לישראל שזור בסיפור ישובה של [[ארץ ישראל]] בעת החדשה ובחזון [[הקמת המדינה]] היהודית בארץ ישראל. עם זאת, הקמתה של חברת החשמל כחברה פרטית הייתה כרוכה גם בחזון פיתוח הארץ לטובת כל תושביה וביצירת מרחב "מחושמל" אחד ללא הבחנה בין יהודים לערבים. לפנחס רוטנברג, שהקים את חברת החשמל, היו דעות עצמאיות ומקוריות בנוגע ליחסים בין יהודים וערבים, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם הציונות הרשמית.{{הערה|על השקפותיו של רוטנברג ר' אלי שאלתיאל (1990) פנחס רוטנברג. תל אביב: עם עובד}}
ראשיתה של חברת החשמל בשני זכיונות שקיבל פנחס רוטנברג מממשלת המנדט ב-[[1921]]. [[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] ראשון התייחס לנפת יפו ועל בסיסו נוסדה "חברת החשמל ליפו". רוטנברג התחייב להקים תחנת כח הידרו-אלקטרית על הירקון, אך בסופו של דבר בנה תחנה קלורית בין יפו לתל אביב. ב-[[1923]] נפתחה תחנת הכח הראשונה, ש[[חשמול תל אביב|סיפקה חשמל לעיר יפו ולתל אביב]], שייצרה בשלב ראשון 300 קילוואט [[חשמל]]. ביוני 1923 הוארו לראשונה רחובות אלנבי ונחלת בנימין בתל אביב, ובנובמבר 1923 הוארה שדרות המלך ג'ורג' (כיום שד' ירושלים) ביפו. ב-1923 ייסד רוטנברג את "חברת החשמל לפלשתינה" שקלטה לתוכה את "חברת החשמל ליפו". בשנים 1923 - 1925 התרחבה [[רשת חשמל|רשת החשמל]] במהירות, בין השאר עקב הקמתו של קו מתח גבוה למפקדות הצבא הבריטי בסרפנד (צריפין), שאפשר לחברת החשמל לספק חשמל גם לראשון לציון, נס ציונה ורחובות, ולאחר מכן גם לרמלה. ב-[[1925]] נפתחה תחנת כוח קלורית בחיפה, שסיפקה חשמל לעיר חיפה, לעכו, ולמפעלים הגדולים שהוקמו במפרץ חיפה. רוב הציוד והידע שהיו נחוצים לפרויקט החישמול סופקו בתחילה על ידי חברת [[AEG]] הגרמנית. חברת החשמל פתחה סניף בברלין ומהנדסי חשמל גרמנים פיקחו על עבודות הקמת הרשת ביפו ובתל אביב.{{הערה|לניתוח מפורט של הקמת תחנת הכח הראשונה וראשית חישמולה של פלשתינה/א"י ר' Ronen Shamir (2013) Current Flow: The Electrification of Palestine. Stanford University Press}}
"חברת החשמל לפלשתינה" הוקמה בידי [[פנחס רוטנברג]], יהודי ומהפכן [[רוסי]] בעברו, אשר עלה לארץ ישראל בשנת [[1919]]. בשנת [[1920]] הגיש רוטנברג לממשלת [[המנדט הבריטי]] את תוצאותיו של [[סקר]] שערך בנושא אפשרויות ניצול מקורות המים של הארץ. על בסיס סקר זה הציע רוטנברג להקים שלוש-עשרה [[תחנת כוח|תחנות-כוח]] הידרואלקטריות על שפת נהר הירדן ויובליו, מ[[לבנון]] ועד [[ים המלח]]. שלטונות המנדט ראו חשיבות רבה בייסוד תשתית חשמל [[מודרניזם|מודרנית]] בארץ ישראל והעניקו לרוטנברג בחודש ספטמבר 1921 שני זכיונות אשר אפשרו לו, באופן בלעדי, לנצל את מימי נהרות [[הירקון]], [[הירדן]] ושאר מקורות המים של הארץ להפקת [[אנרגיה חשמלית]]. בטרם יהפכו לזיכיונות ארוכי-טווח התחייב רוטנברג לעמוד בתנאים שונים. ב-[[29 במרץ]] [[1923]] הקים פנחס רוטנברג את "חברת החשמל לפלשתינה". זו הייתה חברה אשר נרשמה בספר החברות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, מושב הדירקטוריון שלה היה ב[[לונדון]] ומניותיה נסחרו ב[[הבורסה לניירות ערך בלונדון|בורסה הלונדונית]].
| |||