ויקיפדיה

ג'ימי קרטר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏הסכמי תעלת פנמה: תיקנתי טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 363:
ההתנגשות הגדולה ביותר בנושאי זכויות אדם והאינטרסים האמריקניים במהלך כהונתו של קרטר הייתה באיראן. השאה האיראני היה בן ברית של ארצות הברית עוד מאז מלחמת העולם השנייה, ויחד עם ערב הסעודית היה אחד מעמודי התווך היציבים ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. שלטונו היה אוטוקרטי ומושחת, וב-1953, יחד עם [[דווייט אייזנהאואר]], הוא הצליח להוביל להפיכה שהדיחה את ראש הממשלה הנבחר, [[מוחמד מוסאדק]]. בשנת [[1978]] ביקר קרטר ב[[טהראן]], שם שיבח את השאה [[מוחמד ריזה פהלווי]] כ"אי של יציבות באזור גועש", הכרזה שהתבררה מאוחר יותר כקצרת ראות.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=sux4XlNtSRw YouTube]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}{{הערה|{{cite web |url = http://www.presidency.ucsb.edu/ws/?pid=7079 |title = Jimmy Carter: "Tehran, Iran Remarks of the President and Mohammad Reza Palavi, Shahanshah of Iran at the Welcoming Ceremony.," December 31, 1977 |author1= Gerhard Peters |author2 = John T. Woolley |publisher = University of California - Santa Barbara |work = The American Presidency Project}}}}{{הערה|{{cite web |url = http://www.presidency.ucsb.edu/ws/?pid=7080 |title = Jimmy Carter: "Tehran, Iran Toasts of the President and the Shah at a State Dinner.," December 31, 1977 |author1= Gerhard Peters |author2 = John T. Woolley |publisher = University of California - Santa Barbara |work = The American Presidency Project}}}}
 
בספטמבר הוכרז שלטון צבאי בכל הערים המרכזיות, אולם דבר זה לא הצליח למנוע את השחיקה באיתנות המשטר. עם פרוץ [[המהפכה האיראנית]], הממשל היה מפולג בנוגע לסיוע לשאה. [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] [[סיירוס ואנס]] טען שעל השאה לבצע רפורמות כדי להקל על האזרחים, ואילו [[זביגנייב בז'ז'ינסקי]] הציע חיסול מוחלט של המרידות וממשל צבאי. המסרים המעורבים שממשל קרטר העניק לשאה הובילו לבלבול מצדו. בספטמבר הוכרז שלטון צבאי בכל הערים המרכזיות, אולם דבר זה לא הצליח למנוע את השחיקה באיתנות המשטר, וב-16 בינואר 1979 נמלט השאה למצרים, ומשם נדד בין ארצות שונות. ב-[[1 בפברואר]] חזר ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]] מגלות בצרפת והנהיג את המהפכה, וב-[[11 בפברואר]] הודחה ממשלת השאה.{{הערה|שם=chriswallisblog.wordpress.com|{{cite web|url=https://chriswallisblog.wordpress.com/cyrus-r-vance/|publisher=chriswallisblog.wordpress.com|title=Cyrus R. Vance ||accessdate=March 13, 2017}}}} עד מהרה השתלטו הגורמים האסלאמיים על המהפכה ואיראן הפכה לרפובליקה אסלאמית. נטען שמדיניות קרטר בנושא זכויות האדם החלישה את משטרו של השאה שהיה מבוסס על דיכוי אכזרי על ידי המשטרה החשאית, וגרמה לעזיבתו. יש אף כאלו הטוענים כי מטרת מדיניותו של קרטר בנושא קידום "זכויות האדם" באיראן הייתה לגרום לעזיבתו של השאה את איראן וויתור על המלוכה.
 
השאה החליט לגור בארצות הברית, אולם לאחר המהפכה סירב קרטר לאפשר לו להיכנס למדינה, גם לצורך טיפול רפואי. ב-22 באוקטובר, החליט קרטר להכניס את השאה לארצות הברית לצורך טיפול בסרטן. לאחר מכן עבר השאה ל[[פנמה]] ב-15 בדצמבר 1979. בתגובה לכניסת השאה לארצות הברית, ב-[[4 בנובמבר]], צרו מאות סטודנטים איראנים על השגרירות האמריקנית בטהראן, בעקבות קריאה של ח'ומייני לפגוע באינטרסים אמריקניים ו[[ישראל]]יים, ובכך התחיל [[משבר בני הערובה באיראן]].{{הערה|שם=Dyer-2004}} העילה הרשמית לתפיסת בני הערובה הייתה הרשות שנתן קרטר, כמה שבועות לפני כן, לשאה המודח להיכנס לארצות הברית על מנת לקבל טיפול למחלת הסרטן בה לקה, אך נראה שהיה בכך שילוב של הפגנת כוח של השלטון החדש כנגד ארצות הברית, ונקמה על עשרות שנות תמיכה בשלטון העריץ של השאה. אחרי ששישה מהאמריקנים הצליחו לברוח בחסות המהומה, והנשים והאפרו-אמריקאים שוחררו לאחר מספר ימים, נותרו בשגרירות 52 בני ערובה. האיראנים דרשו:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ג%27ימי_קרטר"