קריקטורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ האקמיה->האקדמיה - תיקון תקלדה בקליק |
מ קידוד קישורים |
||
שורה 1:
{{חלונית
|כותרת =
|רוחב=360px
|ניקוד=
|שמאל=כן
שורה 10:
[[קובץ:Editorial_cartoon_depicting_Charles_Darwin_as_an_ape_(1871).jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריקטורה משנת [[1871]], המציגה את [[צ'ארלס דרווין]] כ[[קוף אדם]]]]
'''קריקטורה''' היא [[איור]] שמתאר [[אדם]] או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה [[צחוק|להצחיק]] ולעיתים גם לעורר ביקורת.
התפתחות הקריקטורה קשורה [[המצאה|להמצאת]] ה[[דפוס]] [[המאה ה-15|במאה ה-15]], אשר איפשרה את הפצתה ברבים{{הערה|שם=עולם מודרני|קציעה אביאלי-טביביאן (2003). מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}.
==מקור המילה==
{{הערה|https://hebrew-academy.org.il/2016/04/06/
בשנת 2016 פנתה הוועדה למילים של האקדמיה ללשון העברית אל הציבור בשאלה האם לדעתך יש לקבוע חלופה עברית למילה קריקטורה? עוד ביקשה הוועדה הצעות לחלופה עברית למילה קריקטורה ולבעל המקצוע קריקטוריסט.
תוצאות ההצבעה וההצעות הרבות שהתקבלו הועברו לוועדה לקראת המשך הדיון במונח. לאחר עיון נוסף החליטה הוועדה להסיר את המונח מסדר היום (תשע"ז).
שורה 27:
==היבט פוליטי-חברתי==
'''קריקטורה [[פוליטיקה|פוליטית]]''' היא איור סאטירי פוליטי המביע דעה על [[אקטואליה|ענייני השעה]] באמצעות [[דימוי חזותי|דימויים חזותיים]], [[סמל]]ים ומוטיבים, [[להטוטנות]] [[גרפיקה|גרפית]], ציור [[פוליטיקה|פוליטיקאים]] ואנשי ציבור באופן מגוחך, ואף באמצעות דיאלוגים ובלוני [[קומיקס]].
הקריקטורות הראשונות במאה ה-15 התמקדו בדרך כלל [[מונרכיה|במלכים]] [[נצרות|ובכנסייה]]{{הערה|שם=עולם מודרני}}.
בתקופה המודרנית ברוב ה[[עיתון|עיתונים]] בארץ ובעולם יש [[איור עיתונות|קריקטורה יומית]], אותה מצייר '''[[קריקטוריסט]]''' קבוע, או קריקטוריסטים אחדים, כל אחד בתורו.
החל מסוף [[המאה ה-18]] הקריקטורה החלה לשמש ככלי למתיחת ביקורת על אנשים או על תופעות{{הערה|שם=עולם מודרני}}. הביקורת שבה נחשבת, בדרך כלל, לצורה לגיטימית של [[חופש הביטוי]].
סערה רבתי התחוללה בעולם המוסלמי בפברואר [[2006]] בעקבות [[פרשת קריקטורות מוחמד (2006)|קריקטורות מוחמד]], שפורסמו בעיתון [[דנמרק|דני]], ומוסלמים רבים ראו בהם פגיעה בלתי נסבלת ב[[דת]]ם. בעולם המוסלמי מקובל במשך שנים רבות לפרסם קריקטורות [[אנטישמיות]] בוטות ביותר, כחלק מ[[הסכסוך הישראלי-ערבי]], והדבר מתקבל בקרב קוראי העיתונים שם כמעשה טבעי ותקין{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/world/2008/dec/18/israelandthepalestinians-pressandpublishing כתבה ב"גארדיאן"], 19.12.2008}}.
| |||