אמין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 87.70.18.213 (שיחה) לעריכה האחרונה של Amirosan |
מ הוספת קישור לאריסות |
||
שורה 125:
בשנת 1933 ערך המופתי מסע לעיראק ולהודו.{{הערה|יעקב שמעוני, '''ערבי ארץ-ישראל''', לוח תאריכים, עמ' 433.}} בזמן [[מאורעות אוקטובר 1933]] שהה אל-חוסייני בהודו ועסק באיסוף כספים להקמת האוניברסיטה האסלאמית. הוא שב לארץ בנובמבר ותבע להפסיק את ההפגנות. בינואר 1934 שכנע את מארגני ההפגנות לבקש רישיון לקיומן ולהימנע מאפשרות של התנגשות עם השלטונות. אל-חוסייני טען בפני הפעילים כי התנגשויות כאלו עלולות לפגוע בתמיכת ידידי הערבים בבריטניה ושצריך לכוון את המאבק בשטח רק נגד היהודים, וכלפי השלטון הבריטי להפעיל רק לחץ עקיף באמצעות דעת הקהל והממשלות המוסלמיות. אולם בזמן שפעל למניעת ההתנגשויות, הסית ביטאונו נגד הממשלה. היעדרו מהארץ בזמן ארגון ההפגנות, ככל הנראה גרם לכך שהן נעדרו סממנים דתיים ואנטי-יהודיים.{{הערה|יהושע פורת, '''ממהומות למרידה''', עמ' 146-145.}}
ב-1934 החלו אל-חוסייני והמועצה המוסלמית העליונה במסע הסברה נרחב לשכנע את הציבור הערבי להפסיק את [[המאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים|מכירות הקרקע ליהודים]]. בנובמבר אותה שנה, החל אל-חוסייני לבקר בעצמו במקומות שבהם ניסו היהודים לקנות קרקע והסביר לתושבים את הנזק הלאומי הכרוך במכירות, והדגיש כי מדובר במעשה בגידה ובחטא מבחינה אסלאמית. בשיאו של מסע ההסברה, נערך ב-29 בדצמבר 1934 כנס גדול בירושלים בהשתתפות נכבדים כפריים, בו קרא המופתי לפני הקהל [[פתווה]] מיוחדת שהכין בנושא, שהופצה לאחר מכן ברחבי הארץ.{{הערה|יהושע פורת, '''ממהומות למרידה''', עמ' 125-124.}} ב-27 בדצמבר 1934 כתב אל-חוסייני מכתב אל הנציב העליון, בו טען כי פקודת העברת הקרקעות החדשה שהוציאה ממשלת המנדט באוגוסט 1933 אינה יעילה בשל "שיטות המרמה" שהיהודים משתמשים בהן כדי לגרום לאריסים לעזוב את האדמה ולוותר על זכויות
====קשרים עם גרמניה הנאצית====
| |||