הארץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לזיכיון (ממשל)
מ הוספת קישור לקריקטורה
שורה 173:
החלטה נוספת של עמוס שוקן הייתה למנות את עצמו למנכ"ל העיתון, מה שהגביר אצל העיתונאים את החשש שהמו"ל והעורך פועלים יחד לצמצום זכויותיהם של העובדים.{{הערה|1= לאה ענבל, "הגרפיקאי שיחסל את זכויות העיתונאים בהארץ", '''כותרת ראשית''', 1.6.88}} העימות בין מרמרי לוועד העובדים הסתיים כעבור שנים בניצחונו של מרמרי: החוזה הקיבוצי בוטל, וכל המצטרפים לעיתון הוחתמו על חוזים אישיים, כמו כתבי המקומונים.
 
הצעד המשמעותי הראשון שמרמרי הצליח לבצע כעורך, שנה וחצי אחרי מינויו, היה מינויה של [[אורית שוחט]] לעורכת המוסף במקומו של [[עוזי בנזימן]]. שוחט הביאה למוסף שורה של כותבים צעירים והביאה לסיום עבודתם של כותבים ותיקים, בהם בעל הטור [[נתן דונביץ']] והכתבת הפופולרית [[תמר מרוז]]. גם ה[[קריקטוריסט]] הוותיק [[זאב (קריקטוריסט)|זאב]] התבקש להסתפק בקריקטורהב[[קריקטורה]] אחת בעיתון היומי, וסמוך למותו פוטר על ידי מרמרי.
 
גם דסק החדשות השתנה מאוד. [[גדעון לוי]], שהיה סגנו של העורך הקודם, התבקש לעבור לכתיבה, ובמקומו מונה [[צבי בראל]]. [[משה גל]] מונה למזכיר מערכת, אז התפקיד השלישי בחשיבותו בעיתון, ומרמרי העניק לו סמכויות נרחבות להחליף את כתבי החדשות.