קדש (ארנת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 7:
[[תחותמס הראשון]] שמלך בתחילת [[המאה ה-16 לפנה"ס]] יצא בשנת מלכותו השנייה למסע מלחמה כנגד ברית ממלכות בראשה עמדה [[מיתני]], וכללה גם את ה[[חתים]], [[ארם]] וקדש.
בשנת 1482 לפנה"ס יצא [[תחותמס השלישי]] למסע המלחמה הראשון, לאחר שהתייצבה מולו ברית נרחבת של מלכי [[כנען]] בראשות מלך העיר קדש. המרד נתמך על ידי ממלכת מיתני. תחותמס עצמו כתב שהמרד התפשט על פני כנען כולה {{ציטוטון|מן העיר ירזה ועד קצות תבל}} (יֻרְזָה שכנה כנראה ב[[תל גמה]] של היום){{הערה|[[יוחנן אהרוני]], '''תולדות ארץ ישראל''', הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 106}}. מרד זה הוכרע ב[[קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס)|קרב מגידו]]. רק במסעו השישי הצליח לכבוש אותה. ב[[המאה ה-14 לפנה"ס|מאה ה-14 לפנה"ס]] עברה העיר להיות תחת השפעה חתית.
העיר קדש מופיעה בתשעה מכתבים ב[[מכתבי אל-עמארנה]]. במכתב 189 מופיעה התכתבות בין מלך קדש "[[איתגמה|אִיתַגַמַה]]", שמלך באמצע [[המאה ה-14 לפנה"ס]], למלך מצרים. במכתב הוא מתלונן על [[ביריאווזה]] מלך [[דמשק]] שמשמיץ אותו. איתגמה מופיע ב-11 מתוך 382 מכתבי אל עמרנה, מתוכם 4 מכתבים העוסקים בארץ "[[עמקו]]" ששכנה בדרום עמק ה[[בקאע]] שבלבנון. במכתבים מופיעים שמות של שני מלכים נוספים של קדש "סוטרנה" ו"ארי-טשוב".
בתחילת [[המאה ה-13 לפנה"ס]] יצא [[סתי הראשון]] למסעו השלישי שמטרתו הייתה להילחם בחתים, הוא הצליח להכותם בקדש, לזכר ניצחונו הציב מצבת ניצחון שנמצאה במקום ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]].
בימי [[רעמסס השני]] נערך בקרבת העיר [[קרב קדש]] כנגד [[האימפריה החתית]] שבראשה עמדו [[מוותליש השני]] ו[[חתושיליש השלישי]]. הקרב נערך על השליטה באזורי [[כנען]], סוריה ו[[לבנון]]. בתחילת הקרב הייתה יד החתים על העליונה אולם המצרים, בהנהגתו של רעמסס, התעשתו וגרמו לחתים אבידות כבדות. הקרב הסתיים בתיקו טקטי, אולם הניצחון האסטרטגי במלחמה היה בידי החתים, כש-16 שנים מאוחר יותר, הגיע המאבק לסיומו עם חתימת [[הסכם השלום החתי-מצרי|הסכם שלום]] בין שתי המעצמות. על פי הסכם זה קדש נשארה בידי החתים והגבול בין הממלכות עבר באזור [[בקעת הלבנון]].
| |||