|
|
|
ברמת ההתנהגות עקרון הברירה על ידי התוצאות זה צורה של הסבר דרך סיבה מרוחקת שנקראת - "ניתוח פונקציונלי". מתי שחולדה "לומדת" לקבל אוכל בעזרת לחיצה על דוושה, אנחנו מסבירים את ההתנהגות בתיאור של היסטוריית החיזוקים שלה. ככה התדירות של לחיצה על דוושה מוסברת על ידי לחיצה על דוושה וקבלת אוכל בעבר. התנהגות החולדה בוררה על ידי היסטוריית החיזוקים.
"<big>{{ציטוט|המשתנים החיצונים, שהפונקציה שלהם היא התנהגות, נותנות בסיס למה שאפשר לקרוא ניתוח פונקציונלי. אנחנו לוקחים על עצמינו שליטה וניבוי של התנהגות של יצור חיי מסוים. זהו ה"משתנה התלוי" שלנו - תוצאה, ואת הסיבה שלו אנחנו מחפשים. "המשתנים הבלתי תלויים" - סיבות ההתנהגות הם תנאים חיצוניים, שהפונקציה שלהם היא ההתנהגות. היחסים ביניהם קשרים של "סיבה-תוצאה" בהתנהגות - זה חוקי המדע. הסינתזה של החוקים האלה במושגים כמותניים נותנת לנו תמונה מורחבת של האורגניזם כמערכת פועלת." - |ב.פ. סקינר''{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Skinner, Burrhus Frederic, (1904-1990).|שם=Science et comportement humain|מקום הוצאה=Paris|מו"ל=Éditions in Press|מהדורה=2e édition|שנת הוצאה=impr. 2008|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/493766335|oclc=493766335}}}}''</big>}}
הסברים שהם גם ישירים וגם מרוחקים - מקובלים במדע. מנתחי התנהגות תמיד התמקדו בניתוח פונקציונלי וברירת התוצאות (סיבות מרוחקות), אבל כעת הם גם מתעניינים בניתוח של תהליכים פיזיולוגים ונוירוכימיים (סיבות ישירות). בסופו של דבר שני סוגי הסיבות יביאו להסבר מלא יותר של ההתנהגות. אבל ברמה הפרקטית הבנה של החיזוקים בשליטה על ההתנהגות מספיקה כדי לשלוט ולנבהולנבא התנהגות.
"<small>...</small><big>{{ציטוטון|העמדה הזאת לפעמים מתאפיינת בראיית האדם 'כקופסה שחורה', ובדחיה של מה שהיא מכילה. מנתחי ההתנהגות היו יכולים לחקור את המצאת השעון והשימוש בו, מבלי לשאול איך הוא עובד. שום דבר לא נדחה. מנתחי ההתנהגות משאירים את מה שנמצא בתוך 'הקופסה השחורה' לאלה שבבעלותם שיטות וכלים הדרושים בשביל חקר מדויק. ישנם שני קטעי זמן חשובים בהסבר כל התנהגות: האחד בין השפעת הסביבה לבין תגובת היצור והשני בין התוצאות של ההתנהגות לשינוי בהתנהגות בגלל ההשפעות שלהן. רק מדעי המוח יכולים למלא את הקטעים האלה. וכאשר הם יעשו את זה - הם ישלימו את ההסבר, אך לא ישנו אותו. התנהגות האדם בסופו של דבר תוסבר, והיא יכולה להיות מוסברת רק בשיתוף של האתולוגיה, מדעי המוח וניתוח ההתנהגות. ניתוח ההתנהגות לא צריך לחכות עד שמדעי המוח יעשו את חלקם. העובדות ההתנהגותיות לא משתנות והם מספיקות גם לתחום מדעי וגם לטכנולוגיות. מדעי המוח יכולים לגלות עוד שיטות של משתנים שמשפיעים על ההתנהגות, אבל הם יצטרכו לפנות לניתוח התנהגות כדי לקבל הסברים חלקיים על ההשפעות שלהם.</big>" - |ב.פ. סקינר{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=B. F. Skinner|שם=The origins of cognitive thought.|כתב עת=American Psychologist|כרך=44|עמ=13–18|שנת הוצאה=1989|doi=10.1037/0003-066x.44.1.13|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/0003-066X.44.1.13}}}}}}
== עמדות תאורטיות==
|
