ביהביוריזם

גישה פילוסופית מדעית

בִּיהֶבְיוֹרִיזְםאנגלית: Behaviorism; בתרגום לעברית "התנהגותנות", מהמילה Behavior, התנהגות) היא גישה פילוסופית-מדעית, העומדת ביסוד חקר ההתנהגות ומדעי ההתנהגות. הגישה טוענת שניתן לחקור באופן ניסויי ומדעי את התנהגות היצורים החיים ואת התנהגות האדם בתוכם. הגישה נוסדה בתחילת המאה ה-20 כתגובה לפסיכולוגיית המעמקים ולשאר התאוריות המסורתיות, שלא הצליחו לגבש הסבר מדעי מספק אודות ההתנהגות האנושית.

לעומת ההשקפות המסורתיות, הטוענות שסיבותיה של התנהגות אדם נמצאות בנפשו, תודעתו, הרגשותיו, צרכיו, מחשבותיו, אישיותו, ההכרה וההשגה (הקוגניציה), וכדומה, הביהביוריזם טוען שהסיבות להתנהגות נמצאות בהשפעות הסביבה החיצונית, כתגובה לגירוי, וכל אותם המושגים המתארים מצבים פנימיים אינם אלא מילים נרדפות להתניה, שהיא למעשה אוסף ההתנהגויות או התהליכים ההתנהגותיים החיצוניים בעקבות הגירוי. ההתניה וההתנהגויות ניתנים לתצפית למחקר למדידה ולניתוח, ואפשר להסיק מהם מסקנות מדעיות.

חקר ההתנהגותעריכה

המחקר המדעי בגישה הביהייביוריסטית מתנהל על ידי ניתוח ניסויִי של ההתנהגות (יש המשתמשים במונח ניתוח התנהגות ניסויי אנ') - ענף מחקר ואסכולה מחקרית בפסיכולוגיה הניסויית שנוסדה על ידי פרדריק סקינר, הידוע בניסוייו בחקר ההתנהגות האופרנטית המודעת, ופיתוח פילוסופיית הביהביוריזם הרדיקלי. סקינר הושפע מעבודותיהם של חוקרים שונים כגון איוואן פבלוב, ג'ון ב. ווטסון, צ'ארלס דרווין ואחרים.

פעילות החקר במדעי ההתנהגות נחלק לשתי מגמות:

  • ניתוח ההתנהגות הניסויי - חקר השפעת גורמי הסביבה על התנהגות הפרט, בתנאי מעבדה.
  • ניתוח התנהגות יישומי - יישום פתרונות לבעיות חברתיות ואישיות באמצעות העקרונות ההתנהגותיים שהתקבלו במחקר.

הרקע היסטוריעריכה

ביהביוריזם מתודולוגיעריכה

ג'ון ב. ווטסון (1958-1878), החוקר והפסיכולוג האמריקאי, ביסס את מעמד הביהביוריזם בעולם. בשנת 1913 פרסם את מאמרו המכונן והידוע, המניפסט "פסיכולוגיה כפי שנראית בעיני חוקר ההתנהגות" (באנגלית "Psychology as the behaviorist views it"). במאמר זה הוא העביר את הפסיכולוגיה מהתחום ההגותי-פילוסופי והלא מדויק לתחום המדעי המדויק חסר הפניות והאובייקטיבי.

שורשיו של הביהביוריזם כתחום מדעי ניסויי-אמפירי נעוצים בחקר הגוף - הפיזיולוגיה, והחלו להופיע עוד במחקריו של הפיזיולוג הרוסי איוואן מיכאלוביץ' סֶצ'נוב (אנ') (1829—1905) שהרחיב את הידע על תגובת הסף - הרפלקס, והציע לראשונה להפוך את הפסיכולוגיה לתחום מדעי.

אדווארד תורנדייק תיאר תוצאות של ניסויים בבעלי חיים כלואים בכלוב - חתולים אפרוחים וגורי כלבים, בהם נצפתה פעולה חוזרת ונשנית, כאשר הפעולה הראשונה של בעל החי הביאה עמה תחושה נעימה. לתופעה הזו קרא "חוק ההשפעה" ("חוק האֶפקט" (אנ')). תופעה זו עמדה ביסוד המדע החדש מדעי ההתנהגות וגישת הביהייביוריזם שפותחו בעקבותיו.

תורנדייק בדק את הזמן שנדרש לבעלי החיים עד שלמדו ללחוץ על דוושה המשחררת אותם מהכלוב, או מגישה להם מזון. את חוק ההשפעה הגדיר כך:

אם במצב מסוים ובסיטואציה ספציפית, מהתגובה וההתנהגות נובעת תוצאה נעימה או יוצרת סיפוק,
עולה ההסתברות שהתנהגות זו תתרחש שוב ושנצפה בהתנהגות זו שנית.
תגובות המובילות לתוצאות לא נעימות - יורדת הסתברות הופעתן בעתיד."[דרוש מקור: תרגום מקורי]

פיזיולוגים ומדענים נוספים שעל מקריהם מתבסס הביהביוריזם הם צ'ארלס סקוט שרינגטון, רודולף מאגנוס (אנ'), ולדימיר בכטרב, ז'אק לוב (אנ'), וצ'ארלס דרווין.

במשך המחצית הראשונה של המאה ה-20 פיתח ג'ון ב. ווטסון את הביהביוריזם השיטתי המתודולוגי, ודחה את שיטות האינטרוספקציה (המבט העצמי הפנימי) של וונדט כשיטות לא מדעיות. ווטסון שאף לפתח שיטתיות-מדעית מתודולוגית המבוססת אך ורק על תצפיות של התנהגות גלויה ובכך להשען על חקר הגוף (פיזיולוגיה), שהוא ענף של מדעי הטבע ותחום מחקר חסר פניות ואובייקטיבי, בניגוד לחקר הנפש - הפסיכולוגיה, שבאותה עת הייתה מסונפת למדעי הרוח ולא עוגנה במדעים העוסקים בחומר. את חקר התודעה הפנימית ותהליכי החשיבה השכליים נפשיים-מנטליים (האירועים הפנימיים והתודעה) הסובייקטיבים ותלויים באדם המדווח, החשיב כבלתי מדעי.

ביהביוריזם רדיקליעריכה

 
ב. פ. סקינר, מייסד ניתוח ההתנהגות הניסויי-אקספרמנטלי

פרדריק סקינר (רבים ממחקריו פורסמו בראשי תיבות שמו בּ.פֿ. סקינר) נחשף לעבודותיו של איוואן פבלוב על התניה ולרעיונותיו ומחקריו של הביולוג והפיזיולוג היהודי-גרמני האמריקאי ז'אק לב (1859–1924) על יצירת מדע חדש החוקר את התנהגות היצור החי כאורגניזם-שלם ללא פניה אל עולם הנפש או למערכת העצבים. סקינר ערך נוסויי מעבדה ומחקרים במשך כעשור, ולאחר גילויים רבים בתחום ההתנהגות וההתניה האופרנטית פיתח את המתודולוגיה הביהביוריסטית ויצר את תחום ניתוח ההתנהגות.

בניגוד לדעות של ווטסון, סקינר טען שעל מדעי ההתנהגות לחקור גם את האירועים הפנימיים של הנפש. הוא ביסס את עמדתו החדשה וכינה אותה ביהביוריזם רדיקלי.

לדבריו המצבים הנפשיים הם מצבים גופניים, ויש לחקור אותם כפי שחוקרים התנהגות גלויה. כך למשל, על פי סקינר, יש מסרים נוספים משניים בתוך אמירה, החושפים בפנינו תגובה והתנהגות. כאשר אדם מדווח ואומר "אני רעב", הוא אינו רק מודיע על מצב נפשי פנימי של תחושה, אלא הוא מדווח גם על הקורות אותו - ההיסטוריה הסביבתית שלו שהיוותה גירוי, או שהוא מגלה לנו מהי התגובה שבה יגיב. כשהוא אומר "אני רעב", הוא גם אומר: "לא אכלתי זמן-מה", או "אם תביאו לי אוכל, סביר להניח שאוכל אותו". סקינר טען שאת המושגים אשר מפנים אותנו אל עולם הנפש, ניתן לפרש גם בתור הפניות אל מדדים פיזיים והסתברות, ולכן גם האירועיים הפנימיים ניתנים למדידה ומחקר מדעי.

מושגי יסודעריכה

לגישה הביהייביוריסטית וחקר ההתנהגות כמה מושגי יסוד:

ההתנהגות היא כל מה שעושה היצור-החי וניתן למדוד אותו.
אמנם יצורים אולי חושבים ומרגישים, אבל אנו יכולים למדוד את השינויים הגופניים שבו: דופק מואץ, הפניית מבט, תנועה, פעולת בחירה, הזעה והפרשות, וכו'.
ההתנהגות מתאפיינת בתנועה של היצור במרחב, ותוצאותיה הם בדרך כלל שינוי הסביבה החיצונית.
הסביבה - היא כל תנאי המציאות הפיזיים בהם קיים היצור ולהם הוא נתון.
הסביבה משפיעה על ההתנהגות בעיקר דרך גירויים, הנוצרים או מופקים משינוי תמידי של המציאות.

סקינר מחלק את ההתנהגות לשניים:

א. התנהגות תגובה - רספונדית: התנהגות על פי תכתיב תורשתי מולד, בתגובה לגירוי חיצוני.
יש שני סוגי התנהגות תגובה:
א1. תגובת סף (רפלקס) מאליה, תורשתית ומוּלדת - כשהתגובה אינה מודעת, אלא מופעלת מאליה, עם הופעת הגירוי.
א2. תגובה מוּתנֵית נרכשת ונלמדת, אחרי תהליך התניה - תגובה המופעלת בעקבות גירוי אחר, שלא היה מפעיל את תגובת הסף. פעולת התגובה היא תורשתית, אך המקור שלה בגירוי אינו זה העובר בתורשה.
לדוגמה אשה המקיאה מריח פודינג שוקולד, אחרי שפעם אחת אכלה פודינג מקולקל. ריח זה לבדו לא היה מעורר את הקבס. לאחר שלמדה לקשר בין המזון המקולקל לריח השוקולד, היא מגיבה בתגובה הטבעית והתורשתית של הקאה (המוצמד בדרך כלל לריח של מזון קלוקל). תהליך הלמידה והקישור החדש של ריח שוקולד עם פעולת הקאה נקראת התניה.
ב התנהגות מפעילה - אופרנטית (מלשון אופרייט - לפעול באנגלית): התנהגות מתוכננת ומוּדָּעַת, שנועדה להגיב לתנאים משתנים בשטח. התנהגות זו אינה תורשתית, והיא נרכשת, אם במסורת מן ההורים המשפחה והחברה, או מתוקף הנסיבות. למרות זאת בהתנהגות כזו יש מידה מסוימת של התערבות התורשה.

מדעי ההתנהגות בוחנים את התנאים והאפיונים של התנהגויות אלו, מסווגת אותם ומשליכה מהתוצאות על מקצועות מדעיים אחרים.

סוגי התנהגות - תגובתית ומפעילהעריכה

הגירוי והתגובה הנמדדיםעריכה

הגירוי החיצוני מאופיין באופן אובייקטיבי וחסר פניות, נמדד בעצמתו הפיזית ובמדדים חמריים ופיזיים אחרים, ונקלט בקולטני הגירוי הגופניים של היצור החי. כל אלו ניתנים למדידה וקיימים בעולם הטבע החומר והמציאות, ומכאן שהגירוי והתגובה ההתנהגותית ניתנים להגדרה מבחינה מדעית.

התנהגות תגובתית (רספונדנטית) - תורשתיתעריכה

כל היצורים הבריאים, וביניהם האדם הבריא, נולדים עם יכולת תגובה אוטומטית מאליה לחלק מהגירויים, ללא התניה וללא למידה מוקדמת. היצורים החיים (האורגניזמים) נולדים עם אוסף רפלקסים - תגובות סף מיידיות הפועלות מאליהן בעקבות גירוי (אנ'). דוגמאות לכך הן עפעוף העין כשמקרבים אליו משהו, קפיצת בהלה למשמע קול פתאומי, והפניית העין או הראש למראה תנועה בזווית העין. תגובות אלו טבועות באדם וביצורים החיים, ונוצרו בתהליך של ברירה הטבעית עם גלגולי התפתחות היצור החי לאורך הדורות במהלך האבולוציה שלו.

ההגיון התורשתי בתגובת הסף מאליה (הרפלקס האוטומטי)עריכה

לפי סברת חוקרי הרפלקסים איוואן פבלוב וג'ון וואטסון, תכונת הרפלקס התפתחה והשתמרה אצל בעלי החיים מאחר שבעלי הרפלקס הגיבו מהר יותר ונכון יותר לאותם גירויים, ובכך הגבירו את שרידותם. לדוגמה, חיות שנבהלות מקול צעדים ובורחות עשויות להינצל מהטורף, וכך רפלקס הפחד מזכה אותן ביתרון הישרדותי על פני בעלי חיים שמשתהים ואינם מגיבים מיד. תגובת הסף המולדת מתפתחת כבר בשלב העובר תהליכי התפתחות מולדים של בני המין (פילוגניה) ומוכנה במלואה עם צאת היצור אל העולם, בהתאם לתורשה שלו.

דוגמאות לרפלקסים בלתי מותנים הקורים מעצמם אצל בני אדם הם התכווצות האישון כתגובה לאור, בעיטת הרגל עם התכווצות שריר הרגל כתוצאה ממכה עם פטיש בברך, בהלה בתגובה לרעש חזק ופתאומי וכדומה.

התפתחות התגובה המותנית (הקלאסית)עריכה

ראו בהרחבה: התניה תגובתית (המוכרת גם כהתניה פבלובית או קלאסית)

ישנן תגובות מורכבות יותר מהרפלקס היסודי המולד. התגובה המותנית (הרפלקס המותנה) נחקר בעיקר על ידי הפיזיולוג הרוסי איוואן פבלוב אשר גילה את מנגנון ההתניה הקלאסית, ועל ידי הפסיכולוג האמריקני ג'ון ווטסון שייסד את הביהביוריזם. גם רפלקס זה הוא התנהגות מוּלדת ותורשתית, אלא שהיא מגיבה לגירוי אחר שלא נועדה אליו מלידה, גירוי שנלמד להגיב אליו כך, עם הנסיבות. לעומת הקשר המוּלד בין הגירוי לתגובה, קשר העובר בתורשה התורשה ואומץ בתהליך ארוך של ברירה טבעית יש סוג שני של התנהגות. התגובה המותנית, בהשפעת הסביבה במהלך חיי היצור, נלמדת.

וואטסון הדגיש שבתהליך זה בעל החיים אינו לומד תגובות חדשות לחלוטין, אלא מגיב עתה לגירוי מסוג חדש בדרך הידועה לו כמתאימה לתגובה אחרת, ישנה, הקיימת אצלו משכבר. התגובה היא אותה תגובה מוּלדת הבאה בתורשה, אך זו מופעלת בתגובה לגירוי חדש, גירוי שלא היה מקושר מלידה להתנהגות הזו. לדוגמה כלב שמגיב בהפקת ריר מפיו בעקבות שמיעת פעמון, שלמד לקשרו עם אוכל. בעוד שהקשר בין הצגת האוכל לריר היא מולדת, הקשר בין השמעת הפעמון לריר נלמדת. תהליך רכישת התגובות החדשות הוא תהליך של אונטוגנטיקה - אימוץ התנהגות בעקבות חיזוקי הסביבה של היצור החי, אם כי התגובה עצמה נותרה פילוגנטית - והתפתחה בתורשה עבור בני המין כולם.[1]

דוגמה קלאסית להתניה קלאסיתעריכה

הדוגמה המוכרת - הכלבים של פבלוב ורפלקס הפרשת הרוק: כאשר מגיע אוכל - גירוי בלתי מותנה, אל הפה של כלב, הוא גורם להפרשת רוק. זו תגובה בלתי מותנית. מנגנון התנהגותי זה עוצב באבולוציה, בברירה טבעית נמשכת, במשך תהליך התפתחות המין החי. חוקרי התגובות רשמו את התגובה הזו של הרפלקס כך: (המספר 1 מורה על ראשוניות, ומסמל שהרפלקס ומרכיביו הם ראשוניים ובלתי מותנים):

התניה רספונדית - מותנית (רפלקס מותנה, לעומת רפלקס מולד))

גירוי1: אוכל ← תגובה1: הפרשת רוק מבלוטות הרוק

פבלוב הוסיף גירוי חדש על פני הגירוי הקלאסי. קצת לפני שהופיע האוכל, הושמע צלצול פעמון. צליל הפעמון כשלעצמו לא גרם לכל תגובה משמעותית שהיא, ובעיקר לא גרם להפרשת רוק. נסמן את זה במשוואות הבאות:

גירוי1: אוכל ← תגובה1: הפרשת רוק

גירוי 0: צליל פעמון ← תגובה 0: (שום דבר משמעותי לא מתרחש)

כעת, החל להצמיד את הגירויים - להציג בפני הכלב את צלצול הפעמון ומיד אחריו את האוכל, בקרבת זמן. לאחר שחזר כמה פעמים על הצמדת הגירויים נוצרה תגובה חדשה. תגובה מותנית לצליל הפעמון. כעת כאשר השמיע לכלב את צליל הפעמון בלבד, זה אשר קודם לכן לא עורר כל תגובה, הכלב יפריש רוק, כמו התגובה שלו לאוכל.

פבלוב הראה בכך שהתגובה החדשה שהוא יצר היא למעשה העברה של הישנה אל גירוי חדש.

[גירוי 0: צליל פעמון תגובה 1: הפרשת רוק]

הקשר הרפלקסיבי שנוצר הוא זמני, ועם כל אירוע בודד של התניה נוכל למדוד את השינויים בהתנהגות ובסביבה באופן מדויק, לדוגמה, התדר של הצליל ביחידות הרץ, עצמת הצליל ביחידות דציבל, וכמות הרוק שהכלב הפריש ביחידות נפח כמו מיליליטרים.

הכחדה תגובתית רספונדיתעריכה

כדי לנתק בין הצליל לתגובת הפרשת הרוק, ניתן להשמיע את הצליל אך מבלי שיוגש אוכל. בכל חזרה על מצב של ניתוק פוחת כמות הרוק המופרש, ובסופו של דבר התגובה המותנית תיעלם. תהליך זה נקרא הכחדה רספונדטית.

ההתניה התגובתית במציאותעריכה

ההתניה הרספונדטית הרבה יותר מורכבת בחיי האדם. בכל התניה כזאת בדרך כלל מעורבים גירוים רבים. רגשות כגון: פחד, אהבה, כעס אשר מופיעות באירועים שונים יכולות להיות מוסברות על ידי תהליכים של ההתניה הרספונדנטית. כאשר גירוי בלתי מותנה שמעורר תגובת פחד (כגון, רעש חזק ופתאומי) מוצמד עם גירוי נייטרלי (למשל הימצאות בחדר מסוים), האדם בעתיד יכול לפחד מהגירוי הנייטרלי. מגע של אם גורם לתינוק הרגשה נעימה, ולכן מתפתח תהליך של התניה רספונדנטית: פני האם (גירוי נייטרלי) מוצמד ביחד עם המגע הנעים (גירוי פיזיולוגי בלתי מותנה) הקשר שנוצר במוחנו בין מילה מסוימת לבין האובייקט שמופיע במציאות, גם הוא יכול להיות מוסבר באמצעות מנגנונים מורכבים של התניה רספונדנטית.

ההתניה הרספונדטית היא תהליך התנהגותי-פיזיולוגי עימו נולד האורגניזם. זהו תהליך שהשתלשל בפיזיולוגיה של האורגניזמים עקב תרומתו להישרדות המין. ההתניה הרספונדנטית בדרך כלל יותר קשורה לפעילות הפיזיולוגית של האורגניזם, מהסיבה שהאיברים הפועלים בה הם בעיקר השרירים החלקים ובלוטות ההפרשה.

התנהגות אופרנטית מפעילה - התגובה החדשה המשנה את המציאותעריכה

 
יונה בתוך תיבת מחקר אופרנטית

התגובה המפעילה (האופרנטית) משנת המציאות היא התנהגות המשפיעה ישירות על הסביבה החיצונית ומובילה לשינויים בה. תדירות השימוש בה נקבעת על ידי איכות והשפעת תוצאותיה המיידיות.

בעלי חיים שהתנהגותם מורכבת אך ורק מהתנהגות תגובתית, כלומר מתגובות רפלקס מולדות, או מתגובות מולדות שנלמדו, מוגבלים להתנהגות שהשתמרה בתורשה בלבד, ויתקשו לשרוד בסביבה השונה מהסביבה בה חיו אבותיהם. ההתנהגות הרספונדנטית עוזרת לאורגניזם ללמוד להגיב לגירויים חדשים כאשר יש מקרים בהם צריך לשרוד, אבל לא מאפשרת לו לפתח התנהגות חדשה ויעילה יותר לסביבה. יצור חי שהתנהגותו לא משתנה לאחר שראה את התוצאות המיידיות של התנהגותו, לא יוכל להסתגל לתנאים חדשים של הסביבה המשתנה תמיד. ההתנהגות האופרנטית המפעילה, זו שמעורב בה תכנון ומוּדעוּת נמשכת, מאפשרת ליצור או לאדם ללמוד תגובות מורכבות יותר, כדי להגיב לעולם המשתנה כל הזמן.

דוגמה לפעילות כזו היא השליטה של חתול בכפתו ועיניו במהלכי ציד, לצורך הריגת נחש, אחרי שהתאמן כגור על לטאה, ושיחק עמו כך שראה תגובות מסוגים שונים ומורכבים.

גירוי מותנה: התנהגות מפעילה אופרנטית ראשונית והשפעת תוצאותיהעריכה

התנהגות אופרנטית ראשונית תופיע מאליה באופן ספונטני באופן אקראי בעקבות השינוי התמידי בסביבה. תוצאות התגובה, כלומר השינויים המתרחשים בסביבה החיצונית בעקבות התגובה, ישפיעו על תדירות הופעת ההתנהגות שוב, בתנאים דומים בעתיד. הגירוי החדש, הנובע או בא כתוצאה מההתנהגות הראשונית, או מהתנהגות קודמת, נקרא גירוי מותנה.

למשל כלב שישב ליד דלת הכניסה לבית בשעה שבעליו חזר מהעבודה, במקום בחצר - זו התנהגות ללא גירוי. אולם כעת אם בעליו ילטף אותו ויחבק אותו ואף יתן לו אוכל מיד, הכלב עלול להגיב לגירוי חדש זה, הבא כתוצאה מההתנהגות, ובפעם הבאה לעמוד באותו המקום.

האופן שבו גירוי ישפיע על ההתנהגות מבוסס אמנם גם על הגנטיקה של המין אך במידה ניכרת גם על השתלשלות האירועים בסביבת הפרט ("ההיסטוריה הסביבתית" שלו).

לעומת תגובת הסף והתגובה המותנה, התלויים אך ורק בתורשה, ואינם מחדשים סוג חדש של תגובה, ההתנהגות האופרנטית מחדשת תגובות שלא היו בעבר. זו התנהגות גמישה, וכמעט שאינה מוגבלת.

סוגי הגירוי המותנה: חיזוק וענישה חיוביים ושלילייםעריכה

כאמור, ההתנהגות המפעילה הראשונית אינה באה כתוצאה מגירוי אלא כתוצאה מתנאי סביבה מקריים ראשוניים.

הגירוי המותנה הבא כתוצאה מהתנהגות ראשונית, יכול לבוא בצורת חיזוק (אנ') - כלומר פעולה המגבירה ומעודדת את המשך ההתנהגות הראשונית. או בענישה - כלומר פעולה המחלישה את המשך ההתנהגות הראשונית.

במונחים כמותיים החיזוק - מגביר את תדירות ועוצמת החזרה על הפעולה הראשונית שוב, בתנאים דומים. ואילו הענישה מחלישה את תדירות ועוצמת החזרה על הפעולה הראשונית שוב, בתנאים דומים.

לכל אחת מצורות הגירוי המותנה, החיזוק או הענישה יכולים לבוא באמצעות פעולה חיובית או שלילית:

  • חיזוק חיובי (פרס) - נתינת תחושה טובה - המעודדת את המגיב בשנית לשוב להתנהגות הראשונית.
לדוגמה: החתול הישן בחורף תחת המכונית המושארת ערב ערב בחניה קבועה עם מנוע חמים.
  • חיזוק שלילי (שיפור) Negative reinforcement - הסרת תחושה שלילית - המעודדת את המגיב בשנית לשוב להתנהגות הראשונית. ניסוח מוצלח יותר של המונח במקום "חיזוק שלילי" הוא אולי: "חיזוק בסילוק הרע".
לדוגמה: החתול המגיע לביתו בשעה מוקדמת, כשהכלב לא נמצא.
דוגמה נוספת: הסרת כאב הראש תעודד את הסובלת לעיתים מכאב ראש ליטול את התרופה שוב.
  • ענישה חיובית (עונש) - נתינת תחושה גרועה - המעודדת את המגיב בשנית להימנע מההתנהגות הראשונית.
לדוגמה: החתול הנכווה מהמנוע הרותח של המכונית שהגיעה זה עתה, ותחתיה הוא בחר לישון.
  • ענישה שלילית (מניעה) - הסרת תחושה טובה - המעודדת את המגיב להימנע מההתנהגות הראשונית.
לדוגמה: החתול הישן בחורף תחת המכונית שבעליה יצאו מחוץ לישראל ובנם מניע ונוסע בה בחריקת בלמים לילה לילה כשעה אחר חצות.

במאמרו המכונן של סקינר, הוא סיפר על השפעות הענישה בניסוי שערך על חולדות בתנאי מעבדה. בשלב ראשון החולדות הותנו ללחוץ על דוושה בתגובה לקבלת אוכל. הגירוי המחזק היה האוכל וההתנהגות הצפויה הייתה לחיצת דוושה. בשלב השני שינו את תיבת הניסויים כך שכל לחיצה על הדוושה הובילה למכת חשמל קלה. התוצאה הייתה שהחולדות האטו את קצב הלחיצות על הדוושה.

הגירוי המותנה - התלוי בנסיבותעריכה

תינוק השוכב בעריסתו ומכה בידיו על צעצועיו התלוים מעליו, מבצע פעולה, 'אופרציה', ומשפיע על מאפייני הסביבה החיצונית.

הוא משנה את הגירויים בסביבה: הצעצועים זזים בעקבות חבטותיו, משמיעים קולות ומפעילים אורות מהבהבים. אם התינוק ממשיך לבצע את ההתנהגות הנתונה, סימן שהתרחש תהליך התניה אופרנטית. תזוזת הצעצועים, הופעת הצלילים והאורות יחשבו כגירויי חיזוק חיובי או היזון חוזר חיובי (Positive reinforcement) של ההתנהגות. (לעיתים במחקר משמש המונח משוב חיובי).

אבל אותה פעולה של השמעת קולות והדלקת אורות מהבהבים יכולה לשמש כענישה או חיזוק שלילי. כאשר התינוק שבדוגמה מזיז את הצעצועים, אך השינוים שמתרחשים גורמים לו להפסיק את משחקו כי הוא נבהל מהרעש או מהתנועה, המשוב יוגדר כענישה (ובאנגלית Punishment).

הכחדהעריכה

תהליך הכחדה אופרנטית (אנ') - הוא דעיכה הדרגתית של עצמת או תדירות התגובה בעקבות שינוי שלילי בחיזוקי המשוב.

בדוגמה שלנו, כאשר הצעצוע של התינוק אינו מאיר ואינו משמיע צליל, התינוק יאבד עניין ובהדרגה יפסיק לשחק עמו.

סקינר מצא את התופעה באופן אקראי, תוך ניסוי חיזוק חיובי, כשהמתקן לשחרור המזון לאחר הלחיצה על הדוושה התקלקל.[2] הוא ניסח לפי זה את חוק ההכחדה, הקובע:

הסרה של חיזוק חיובי מהתנהגות מפעילה אופרנטית שחוזקה בעבר,
גורמת להפחתה בקצב ההתנהגות בעתיד.

כיום - במדעי ההתנהגות נחקרים תופעות של התמכרות הנסמכות בין היתר על תדירות החיזוק החיובי, קצב הדעיכה במקרה של הסרת החיזוקים, ועצמת ההתמכרות כאשר יש חזרה חיובית אחרי דעיכה. (למשל עישון סיגריה יחידה לאחר הפסקת עישון ארוכה).[3]

סוגי גירוייםעריכה

גירוי מבחיןעריכה

בהתנהגות האדם, ההתנהגות המפעילה האופרנטית לרוב מתרחשת רק בתנאים מסוימים של הסביבה ובתנאים אחרים לא תופיע. במחקריו הראשונים של פרדריק סקינר, הוא תכנן תיבה ובה מנגנון לפיו כשהחולדה לוחצת על הדוושה ואור דולק בתיבה, היא תקבל אוכל, אך אם הנורה כבויה האוכל לא יגיע עם לחיצת הדוושה. האור הדולק במקרה זה שימש "גירוי מבחין" (Discrimnative stimulus) בנוסף לגירוי המותנה של מתן האוכל אשר שימש כחיזוק חיובי, או בהיעדרו כמכחיד.

תוצאות הניסוי הראו שכאשר החולדה הייתה רעבה ורצתה לאכול, היא לחצה אך ורק אם היה אור בתיבה, ולא בחשיכה.

כיום מקובל לנתח את ההתניה המפעילה (האופרנטית) כשרשרת המורכבת משלושה אירועים: האירוע המקדים שגרם להתנהגות, ההתנהגות עצמה, ותוצאותיה.

  • גירוי מבחין: הטלפון מצלצל
  • הפעולה (האופרנט): אנו לוחצים על קבלת השיחה
  • הגירוי המותנה (חיזוק, ענישה או הכחדה, חיוביים או שליליים, או שילוב בין כל אלו): הצד השני מדבר

ומישהו עונה לנו (תוצאה שיכולה להיות מחזקת, או מענישה, או מכחידה, או שילוב כלשהו).

הגירוי המבחין גורם לנו "להבין" שכעת התנאים של הסביבה מתאימים לקבלת חיזוק אחרי ההתנהגות, מפני שהתליות דומות הותלו כבר בעבר.

תנאיי ההנעה - המוטיבציהעריכה

יש גורמי רקע, היכולים להשפיע על ההתנהגות ולחזק או להחליש אותו. גורמים מסוג זה הם משתנים בלתי מותנים בהתנהגות. לדוגמה: רמות החסך והרוויה של הגירוי המותנה. אם יצור לא אכל או לא שתה משך זמן מה, ההסתברות שהיצור ינקוט בפעולות של שתייה או אכילה תעלה, בלי קשר אם הגירוי מעודד או מרחיק את האכילה והשתייה, כלומר יהיה כאן צד של ההתנהגות שהוא בלתי מותנה בתוצאות של הפעולה המקדימה.

לדוגמה: חסך בשינה ישפיע על ההסתברות שאדם ינצל את ההזדמנות הראשונה להירדם.

תפקידם הביולוגי של תהליכים הנעתיים כמו רעב צמא ועייפות נועדו לשמר את חיי היצור ולהשאירו במצב גופני מיטבי.

גירויי חיזוק מוּלדיםעריכה

יש גורמי סביבה המשמשים באופן מוּלד ותורשתי כמחזק בלתי מותנה. היצור נולד עם רגישות לחיזוקים אלה. גירויים מהסוג הזה הם צורכי היסוד של היצור כמו מים מזון ומין. הרגישות לחיזוקים אלו נוצרה במהלך התפתחות בני המין באבולוציה, עקב חשיבות הגירויים האלה להישרדות יצור זה. ההתניה האופרנטית היא תהליך פיזיולוגי מולד.[4]

גירויי חיזוק מוּתניםעריכה

גירויים שבעבר היו סתמיים ונייטרלים, לא מחזקים ולא מעכבים, עשויים להשתנות ולהפוך למחזקים, לאחר שהוצמדו פעמים אחדות לגירויי חיזוק בלתי מותנה.

לדוגמה: תינוק שיקבל כסף בעקבות לחיצה על כפתור, לא ישנה את התנהגותו ולא ילחץ עוד ועוד על כפתור זה. אך אדם בוגר שנחשף לתרבות בה אפשר להמיר כסף בחיזוקים אחרים יותנה, והכסף יהפוך אצלו לחיזוק חיובי.

ההבדל בין גמול לחיזוק חיוביעריכה

גמול הוא מושג עממי נפוץ שמשמעותו היא פרס הניתן לאדם לאור פעילותו. (מקור המונח הוא בצליל הסיפוק של גמיעת חלב התינוק). לעומתו המונח חיזוק - הוא מושג טכני בתחום מדעי ההתנהגות (ובמשמעות דומה גם במדעי היקום, במדעי החומר ובמדעי החיים), המסמל גירוי שהופיע לאחר שיצור ביצע התנהגות ראשונית, ושתדירות החזרה על התנהגות זו עלתה בעקבותיה. כלומר החיזוק מתאר תהליך של קשר תפקודי - פונקציונלי בין הופעת אירוע כלשהו בסביבה החיצונית לשינוי תדירות ההתנהגות.

גמול על פעולה לא תמיד יחזק התנהגות, וחיזוק לא תמיד יחשב כגמול בעיני החברה. למשל, ייתכן שמדען יהנה מאוד מעבודות המחקר שלו וגילוייו הגורמים לו סיפוק רב. גילוייו משמשים לו חיזוק. אך לצד זה ייתכן שהוא בן של תעשיין עשיר שירש את המפעל והכסף שמשלמים לו במכון המדעי אינו נחשב בעיניו כלל. כפי שהודגש לעיל, הגירוי המותנה תלוי בנסיבות, ואחד מאלו, אולי החשוב שבהם, הוא האופן שבו היצור הנבחן מקבל את הגירוי. מצד שני אותו מדען יכול להחליף את עמדתו כלפי הכסף, או כלפי הגילויים המדעיים, למשל כשיתברר לו שגילוייו משמשים לרעה ואנשים רבים נפגעים מהם.

לסיכום - חיזוק בהקשר של מדעי ההתנהגות הוא מושג טכני המתייחס לקשר התפקודי-פונקציונלי בין אירועים בסביבה ובמציאות לתדירות של התנהגות נבחרת. הגירויים עצמם אינם בעלי "אפיון כללי - אוניברסלי" לא של חיזוק ולא של ענישה. כל מקרה לגופו, לפי הסביבה והיצור הנבחן. גירוי אחד יכול להיחשב כחיזוק בתנאים אלה וכענישה בתנאים אחרים.

ברירה דרך תוצאותעריכה

על פי סקינר התנהגות האדם היא סך של:

(1) תגובות התנהגות מוּלדוֹת האחראיות על שרידות בני המין, עוברות בתורשה, ונוצרו בתהליך ברירה טבעית
(2) תגובות נרכשות:
(2א) תגובות מחוזקות, שיוצרות רשימת התנהגויות (רפורטואר התנהגותי) לכל פרט בבני המין
(2ב) תגובות בהשפעת החברה - בהמשך לתגובה מחוזקת של הפרט. תגובה מסוג זה מעוצבת בהשפעת החברה, המסורות שלה, והטקסים.[5]

התגובה בהשפעת החברה היא התנהגות של תגובה מחוזקת, הקיימת בכל פרט, אך בשונה ממנה היא מועברת בתהליכי מסורת ובטקסים. שתיהן אף הן תוצאה של הברירה הטבעית המביאה בתורשה את המנגנון ליצירתו, אך עם זאת, שתיהן מעוצבות סופית רק בתהליך נרכש שלאחר הלידה, בעזרת משתני סביבה הנוספים על התורשה.

פרדריק סקינר, שחתם במאמריו בראשי התיבות ב.פ. סקינר, ראה את הפסיכולוגיה כתחום שעוסק בחקר התנהגות היצורים החיים (האורגניזמים). בהיבט זה הפסיכולוגיה היא חלק מן הביולוגיה, שביסוסה כבר אז הייתה בעיקר סביב תורת ההתפתחות והאבולוציה והתפתחות המינים דרך הברירה הטבעית. סקינר הרחיב את עיקרון הברירה הטבעית והוסיף לה התפתחות נוספת בתר-הלידה ברירה על ידי תוצאות. הברירה על ידי התוצאות פועלת בשלוש רמות:

1. ההתפתחות בברירה טבעית: ברירה דרך דורות יחידות התורשה, הַגֶּנִים. ברירה זו קשורה בהיתרבות והישרדות.
2. ברירה מתוך תוצאות התנהגות הפרט: השתלשלות ההיסטוריה האינדיבידואלית של החיזוקים.
3. ברירה של תרבויות: מנהגים, מסורות, טקסים, לשונות, ניבים ושימושי לשון.

בכל שלב נוצרות ברירות כשהסביבה משפיעה בחיזוק והחלשת תדירות התגובות: ההתנהגות המולדת התורשתית-גנטית, התנהגות הפרט, וההתנהגויות התרבותיות של הכלל. תהליך הברירה הוא התהליך הסיבתי שמאפיין יצורים חיים.

ניתוח ההתנהגות - ממדעי הטבעעריכה

הפילוסופיה הביהביוריסטית היא היסוד למדעי ההתנהגות ולניתוח ההתנהגות. זהו ענף ממדעי הטבע בדומה לפיזיקה - מדעי היקום, הכימיה - מדעי החומר, הביולוגיה - מדעי החיים והגאו-סאיינס - מדעי כדור הארץ, וקשור לענף המדעים המדויקים. מדעי ההתנהגות חוקרים את התנהגות הפרט של יצורים חיים, או של קבוצה מתוכו.[6]

החוקרים בתחום נקראים מנתחי התנהגות והם חוקרים את הקשרים התפקודיים בין ההשפעות הסביבתיות לבין התנהגות הפרט. ספרו הראשון של סקינר, עסק בשיטת המחקר המתודולוגית החדשה לחקר ההתנהגות, הנבדלת משיטות המחקר של עמיתיו - ווטסון ופבלוב. סקינר יצר את התפישה והאסכולה של ניתוח ההתנהגות הניסויי.

ביקורת על הביהייביוריזםעריכה

ההתמקדות בבעלי חייםעריכה

הביהביוריזם של סקינר ספג ביקורת רבה, בעיקר משום שדילג על התהליכים הפנימיים הקיימים בבעלי חיים, וכן מכך שסבר באופן פשטני, ולפעמים גם מסוכן, שמתוך הדמיון בין התנהגות בעלי החיים להתנהגות האדם, ניתן להסיק שאין כל הבדל בין ההתנהגות האנושית לזו של היצורים שבדק.

בתחילת דרכו הבין את הביקורת כתלונה על כך שהסתפק בבדיקת יונים וחולדות בלבד, ולא הרחיב את בדיקותיו לבעלי חיים אחרים, ומשום כך (הותנה ו)עברו הוא ותלמידיו לבחון גם בעלי חיים אחרים, וביניהם, עזים, דגי זברה, תמנונים (רכיכות, אשר להם מוח מבוזר ומפוצל ושונה מאוד מהיונקים), ברווזונים, תרנגולות, קופים, אנשים בעלי לקות דיבור, ילדים בריאים, ואחיות המפעילות את המעבדה.[7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17][18] כתב העת Journal of Applied Behavior Analysis, (ירחון ניתוח ההתנהגות הניסויי) כולל כיום מאות מחקרי יישום של פתרון בעיות חברתיות. לפי תוצאות המחקר הנרחב, טוענים תומכי שיטת מחקר זו, נמצא שלמרות מערכת העצבים המפותחת יותר של בני האדם, גם הם, כשאר בעלי חיים מסתגלים מבחינת ההתנהגות לסביבות חדשות דרך ההתניה וההפעלה (כלומר ההתניה הקלאסית וההתנהגות האופרנטית). בכל המחקרים שנעשו על בעלי חיים בתחום ניתוח ההתנהגות, נתגלו אותן השפעות של חיזוק חיובי על תדירות ההתנהגות האופרנטית, מה שמוכיח לפי דעתם שהתניה אופרנטית היא תהליך פיזיולוגי גנטי המשותף לכל בעלי החיים המפותחים.

ניתוח התנהגות נעשה גם ליצורים זעירים ברמה המיקרוסקופית[19] ולצמחים.[20]

ניסויים וחוסר פניוֹתעריכה

בשלב מוקדם ועד שנות החמישים של המאה ה-20 הפסיכולוגיה הייתה ענף של מדעי הרוח, ונסמכה בעיקר על תיאורים אישיים לא חסרי פניות, ולא אובייקטיביים, שנחשבו בעיני ראשוני מדעי ההתנהגות כמדע לא מדויק, או כבלתי מדעי לחלוטין. לעומתה מדעי ההתנהגות נסמכו על מידע ניסויי מכומת, בדוק וחסר פניות, הניתן לאימות ולאישוש (הכוונה שאפשר לאשש בכך סברות ולא שאפשר לאושש חששות). דרכו ניתן לגבש עמדה והסבר לגבי תופעות טבע.

הניסוי מתנהל על ידי בחינת התגובה למשתנה בלתי תלוי - ועוקב אחר השינוי בהתאם למשתנה התלוי.

לדוגמה: משתנה בלתי תלוי - חיזוקים חיוביים, גירויי ענישה, תנאי סביבה משתנים - כמו רעב וכדומה. בהתאם נבדק המשתנה התלוי - תדירות התנהגות אופרנטית, זמן תגובה, משך התגובה, כמות התגובה ועוד. תוצאות הניסוי מלמדות על מגמות וסדר בהתנהגות ועל פיהן ניתן לגבש כללים המתארים את המציאות כחוקי טבע.

עמדות תאורטיות (הגות הנפש)עריכה

רגשות, מחשבות ואירועים פנימייםעריכה

בתחום הגות הנפשי (Philosophy of mind) או הפילוסופיה של השכל, נטען שביהייביוריזם הוא ענף של חומרנות מטריאליסטית (על פי מאמרו של גילברט רייל), ופיזיקליסטית (על פי ההגדרה החדשה של הפיזיקה ומדעי היקום, ושאר מדעי הטבע החומר והחיים). האוחזים בעמדות אלו סבורים שהעולם אינו חצוי לחומרי לעומת רוחני, ושאין המחשבות, הרגשות, התחושות, הסברות, הדמיונות ושאר תחום "הרוח" שייכים לגוף שכלי או נפשי המופרד מן המוח הגשמי החמרי הגופני והמציאותי. הם סבורים שהעולם הוא אחד, קיים במציאות, ומוסבר על ידי המדע.

אך יש הסבורים שהביהייביוריזם אינו מוכן לגעת בשאלת המוח-הגשמי-הגופני-הפיזי-החמרי מול הנפשי-שכלי-רוחני-רעיוני. שהוא אכן מוכן להגיד באופן חלקי שמחשבות והחלטות הן חמריות, ועובדה שהן נבחנות באופן אמפירי כמותי, אך לא רגשות כמו כעס, עצב או נקמנות, ולא תחושות כמו החוויה האישית המוּכֶּרֶת לכל מי שראה צבע אדום כהה, או תכלת זכה, ולכל מי שהריח אתרוג או מצד שני בננה רקובה. את החוויה לא ניתן לכמת, או לא ניתן היה לכמת באופן בלתי תלוי באדם, ומכאן שהם הוזנחו או עצם קיומם אף הוכחש. עמדה זו נקראת הביהביוריזם הפילוסופי (ההתנהגותנות ההגותית).

לטענת האוחזים בעמדת זו, בדומה לשעון המוגדר על ידי מחוגיו שתפקידם להציג את השעה, וחלקיו הפנימיים וכיצד הם פועלים אינו מוגדר בעת המינוח של מצבים נפשיים כסברה, חוויית תחושה, רגש, וכדומה - כל אלו הם למעשה תיאור של מה שמוביל להתנהגות כתוצאה מנטייה, או מגירוי. כשאדם מספר שכואב לו ברגל, הוא מספר על אוסף התגובות שלו והגורמים להם, כולל הצליעה וצעקות הכאב. אין אנחנו מתכחשים לקיומם של מצבים נפשיים, רק אין מדובר בהם.[21]

הפוזיטיביסטים - אין משמעות לטענה שלא ניתן לאמתה או להפריכהעריכה

היו גם פילוסופים ביהייביוריסטים כמו קארל המפל ורודולף קרנאפ מענף הפוזיטיביזם הלוגי, ענף הגות הטוען לפי עקרון האימות שאין משמעות לטענה כלל אם אי אפשר לאמת או להפריך אותה באמצעות ניסוי מציאותי. אלו הלכו צעד נוסף ואמרו שכל טענה שהיא, בעניין המצבים הנפשיים שאי אפשר למדוד, כמו חוויית התחושה, הרגשות והדמיונות הרי שאין להם משמעות כלל. כיום הומצאו שיטות למדידת עוצמתם של אלו באופן השוואתי ובלתי תלוי באדם או ביצור הנמדד, ואולי הוגים אלו היו חוזרים בהם. איך אין לנו דרך למדוד את זה.[22]

גילברט רייל ורוברט טולמן - הכחשת המצבים הפנימיים של הביהייביוריזםעריכה

היו שטענו, כגילברט רייל, שהאוחזים בביהייביוריזם נוקטים עמדה לפיה מזניחים ולא בודקים את קיומם של מצבים נפשיים פנימיים כמו רגשות, עמדות וסברות ותחושות, ועוסקים רק בתוצאות "הקופסה השחורה" בלי לפתוח אותה ולבחון אותה מבפנים, ובמקום זה היא מתמקדת אך ורק בתופעות החיצוניות הניתנות לתצפית ומדידה.[23]

סקינר - דילוג על בדיקת המצבים הפנימיים מחוסר האפשרות לכמתםעריכה

סקינר לעומת זאת טען שמדע התנהגות מלא חייב לקבל ולחקור גם את אותם המצבים הפנימיים.[24] אך כל עוד אין אפשרות לכמת אותם, נאלצים להגיע אליהם בדרך עקיפה, על ידי מדידת הגורמים להם, והתוצאות שלהם, יחד עם מצב גורמי הסביבה, או שנאלצים להתעלם מהם כאילו לא היו קיימים.

ביחס להשקפות אחרות על ההתנהגות, הביהביוריזם טוען שאירוע חיצוני, סביבתי, גורם גם להתנהגות וגם למצב מורגש נלווה. כאשר נערה מדווחת: "אני צמאה", היא אינה מתארת רק מצב פנימי, אלא גם מתארת את ההיסטוריה הסביבתית שלה, ומשמעות דבריה החבויה "מבין השורות" הם שהיא לא שתתה בזמן האחרון, ושהיא מעוניינת לשתות מים, כלומר שאם יביאו לה כוס מים, תהיה לה נטייה לשתות אותם, או אפילו שהיא מנסה להניע את השומעים שילכו ויביאו לה כוס מים.

תחושת הצמא לפי סקינר היא מצב גופני שנגרם לאחר כמות מסוימת של זמן מאז השתייה האחרונה - משתנה שניתן למדוד ולכמת. צמא ניתן גם להגביר באמצעות פעילות גופנית - גורם חיצוני שניתן למדידה, באמצעות הוספת מלח לאוכל - גם כן פעולה מדידה, ועוד. התחושות והרגשות הם אמנם מצבים פנימיים, אך הם עדיין שייכים לתחום הפיזיולוגיה - חקר מצבי הגוף.

הביהביוריזם, לדברי סקינר, שם דגש על שליטה בהתנהגות, ומכיוון שקשה מאוד לשלוט על ההתנהגות דרך גורמים מתווכים בתוך מערכת העצבים או בעולם הנפש, אין משתמשים במצבים הנפשיים כדי לנתח מהבחינה התפקודית את ההתנהגות. אבל מכאן אין להסיק שאין מנגנון עצבי מוחי פנימי. יש, אך מכיוון שאיננו יכולים לדעת עליו דבר לאשורו, הביהביוריסט נאלץ "לעבוד סביבו".

אין הביהביוריזם מזניח את המצבים הנפשיים ובוודאי שאין הוא מכחיש את קיומם, אלא שמחוסר ברירה הוא אינו בוחן את תפקידם הסיבתי בהתנהגות, ומותיר אותם לאלו, שברשותם בעתיד, כך אומר סקינר, יהיו כלים מדעיים לחקור אותם.

חופש הבחירה לפי סקינרעריכה

לפי סקינר, הביהביורזם סבור שהאדם אינו חופשי לחלוטין והוא מושפע במידה רבה מסביבתו. חופש מוגדר כמושג מופשט המתאר העדר אילוצים ואפשרויות פעולה לא מוגבלות. על פי הניתוח הביהביוריסטי גם "אדם חופשי" יהיה כפוף במידה רבה לשליטתה של הסביבה, על פי חיזוק חיובי.

האישיות והאחריות לפי סקינרעריכה

על פי ההשקפות המסורתיות, אישיות היא מכלול התכונות האישיות הנפשיות הנרכשות והמולדות אשר מכתיבות את ההתנהגות. לאישיות מייחסים בהשקפה המסורתית תפקיד של סוכן יצירתי ושל גורם ההתנהגות. לעומת זאת בגישה הביהביוריסטית האישיות של הפרט אינה שוכנת בתוכו ואינה מהווה את הגורם לפעולותיו והרגשותיו, אלא, היא נתפסת כמכלול סוגי התגובות שאותם מסוגל לבצע הפרט בתנאים שונים. סיבות התגובות הללו אינן שוכנות בנפשו, אלא בגורמים סביבתיים חיצוניים.

אחריות - ההשקפות המסורתיות מטילות את האחריות על המעשים על הפרט עצמו. על פי ב. פ. סקינר, הניתוח המדעי מטיל את האחריות על הסביבה.[25] אך אין משתמע מכך שאפשר להצדיק התנהגויות פוגעניות, אלימות או לא הולמות שמפריעות לתפקוד החברה, אלא שבאמצעות טכניקות התנהגותיות ניתן למנוע מהתנהגויות אלה להיות מעוצבות ומחוזקות.

השפעת הסביבהעריכה

הסביבה - בגישה הביהביוריסטית נתפשת כעולם הפיזי בו קיים האדם, וכתהליך דינאמי של שינוי אשר משפיע ישירות על האדם. כל אדם חי בסביבה אינדיבידואלית אשר משתנה מרגע לרגע, ואשר מעצבת את התנהגותו. קיימות סביבות כלליות עם אפיונים דומים שמשפיעים על כל אדם שנמצא בסביבה הזאת - לדוגמה אקלים, תרבות, מדינה, שפה ועוד. כך למשל, תאומים, אשר זהים מבחינה גנטית, מציגים התנהגות שונה עקב היחשפות לתנאים שונים ויחסים אינדיבידואלים עם הסביבה.

התרבות ויישום עקרונות החברה המתוקנתעריכה

עיצוב תרבותי - סקינר השקיע זמן רב בניסיון להבין איך להשתמש בעקרונות המדעיים שלו על מנת לפתור בעיות חברתיות. בספרו "הוולדן השני"(אנ') הוא מתאר קומונה, אשר חיה על פי עקרונות ניתוח ההתנהגות.

סקינר הוציא ספר נוסף ב-1971 בשם "מעבר לחרות ולכבוד", שתורגם לעברית על ידי עמשי לווין בשנת 1976. בספר הוא מתאר את הבעיות החברתיות הידועות בתקופה, ואת הקושי בהבנת ניתוח ההתנהגות. לדעתו חלק מהבעיות החברתיות המשמעותיות ביותר כמו עוני, פשע, ריבוי אוכלוסין, זיהום סביבתי ועוד, קשורות באופן מובהק להתנהגות אנושית. סקינר הציע לעצב תרבות חדשה, אשר תיצור תנאים שלא יחזקו התנהגויות אלה.

"האידיאל של הביהביוריזם להסיר את הכפייה: ליישם שליטה על ידי שינוי הסביבה בצורה שתחזק את סוג ההתנהגות שמביאה תועלת לכולם." כך ענה פעם סקינר למראיין.[26]

הגישה הביהביוריסטית בראי ימינועריכה

הביהביוריזם כיום רלוונטי מתמיד, אם כי הוא עבר כמה מהפכים ועידוני גישה. התחום של ניתוח התנהגות יישומי מופעל גם כיום, ויש טוענים שהוא יעיל ביותר בפתרון בעיות חברתיות וארגון סביבתי משמעותי. כתבי העת המובילים בתחום ממשיכים לצאת מדי שנה וכמות המאמרים והמחקרים עולה בהתמדה. ניתוח ההתנהגות היישומי נתפס כשיטת טיפול יעילה ביותר בהפרעות מסוג הספקטרום האוטיסטי, אך זו שנויה במחלוקת (ראו להלן). ניתוח ההתנהגות היישומי מיושמת גם בתחומים נוספים.[27]

טענות ה"מהפכה הקוגניטיבית"עריכה

בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הוטחה ביקורת רבה בשיטה ובנזקיה בטיפול בילדים אוטיסטים, ואחריותם של האוחזים בשיטה לכך, עד שהיו שראו בה שיטה שחלפה מן העולם.[28][29]

הטענה העיקרית נגד סקינר והנוהים אחריו הייתה שהוא החרים את ההענשה ומצא שיש למעט בחיזוקים שליליים ובמקומם להרבות בחיזוק חיובי. מטפלים בבני אנוש טענו כלפיו שאת ניסוייו לא ערך בבני אדם אלא בחיות מעבדה, ושההתנהגות האנושית מסובכת הרבה יותר מאשר ההתנהגות המותנית האמיתית לחלוטין הנצפית באופן דומה בבני אדם ובבעלי חיים. לאור צמיחה של דור חסר עקבות בעקבות הסרת הענישה, היו רבים שהאשימו את העמדות של סקינר בכך. כמאמר פרופסור רוברט ספולסקי מאוניברסיטת סטנפורד - בנות אמנם דומות לשרקנים בביוץ מתואם אבל התנהגות בני האדם עוברת לרמה אחרת לחלוטין כדוגמת שני מתחרים המשחקים בשחמט.[30] תומאס קוהן תיאר בספרו "מבנה המהפיכה המדעית", את הדגם המדעי המקובל והמאומץ בידי כולם עד בוא המשבר והדחתו והחלפתו ברעיונות חדשים. הוא הדגים זאת בביהייביורזם ששלט בכיפה עד הדחתו.[31]

במקביל בתחום הגות הנפש נדחה הביהייביוריזם הפילוסופי עקב בעיות של ההתעלמות ולכל הפחות דילוג על חוויית התחושה והמצבים הנפשיים, כדברי אדוארד טולמן בספרו:

"עבור הביהייביוריסט הכל פתוח שקוף ונחזה על פני השטח".
לעומת זאת "אל שכלו ונפשו של יצור חי, אם בכלל יש לו כזה, אי אפשר להגיע."

הדחיה המרכזית באה עם הפרכת העמדה של הביהייביוריזם הפילוסופי בתרגיל החשיבה של הסופר ספרטנים שאינם מביעם את תחושותיהם בשום דרך, אף שהם חשים אותו - טיעון של הילרי פוטנם.[32] בלימודי הגות הנפש מקובל לומר שבעקבות טענת הסופר ספרטנים, שהביהייביוריזם הפילוסופי נדחה בתחום של המצבים הנפשיים שאינם נגישים לכימות ולבחינה מדעית, ובמקומם התקבלה תורת זהות המוח והנפשי, אך הביהייביוריזם נותר על כנו לגבי אותם רכיבים נפשיים שאינם חווייתיים כמו זיכרון, תפישה לוגית, טיעונים וסברות (הנקראים אמונות או האמנות).

לעומת זאת היו שטענו שהביהייביוריזם כלל לא הודח ואפילו לא נעלם, אלא רק איבד מהבולטות שלו בעקבות כניסת מדעי התפישה והקוגניציה והשתלטותה על במת הפסיכולוגיה. לדעתם קוהן טעה לחלוטין בהציגו "מהפכה קוגניטיבית" והדחה שלא הייתה ללא הצדקה, ובבדיקה שנערכה בשנות ה-80 נמצא שאזכור התחום בכתבי העת המדעיים לא פחת מהביטוי פסיכולוגיה קוגניטיבית - שטען לכתר.[33][34]

תשובות סקינר למלעיזיםעריכה

לדעת סקינר כל הביקורת נבעה משגיאות הבנה של המבקרים.[35] היו טענות שזהו ענף המזניח את תחומי הרגש, המחשבות והתחושות ומציגה את האדם כרובוט או כמכונה או כבעל חיים ירוד. בנוסף היו שהצביעו על הזנחת חשיבות מערכת העצבים והמוח ודילוג עליו. על פי סקינר כל ההאשמות הללו לא היו נכונות.[36] לדעתו הסיבה להיווצרות תפישות שגויות אלו הייתה חוסר ההבנה של ניתוח ההתנהגות הניסויי והשימוש בשיטות המחקר המדעיות שהציע. לטעמו, כפי שכבר הוזכר לעיל, הביהביוריזם הרדיקלי אינו מזניח את הרגשות או התחושות, אלא מציג שיטות חדשות לחקור אותן. ומתרגם תופעות התנהגותיות משפה מנטליסטית, הממוקדת בעולם הרגש, לשפה טכנית הסתברותית של התנהגות מפעילה אופרנטית.[37] הביהביוריזם אינו מציג את האדם כרובוט או כמכונה, אלא ההתנהגות האופרנטית מתארת את האדם כאורגניזם פעיל המפעיל ומשנה את סביבתו ומושפע מתוצאות התנהגותו. גם בעל החיים אחראי באופן דומה להחלטותיו.[38] ניתוח ההתנהגות אינו מזניח את חשיבות מערכת העצבים, אלא טוען שהיא אינה תחום המחקר שלו.[39] עם זאת בהמשך היו מאוחר יותר מנתחי התנהגות שחקרו גם התנהגות ברמה העצבית והגופנית כהתנהגות ותגובה.[40]

תרומותיו של ניתוח ההתנהגות היישומיעריכה

זרמים רבים בפסיכולוגיה ההתנהגותית מיושמים בתחום בריאות הנפש ומציגים הצלחה, ביניהם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, תרפיית קבלה ומחויבות, ניתוח התנהגות קליני (אנ'), פסיכותרפיה פונקציונלית-אנליטית (אנ'), הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון (אנ') ועוד.

בנוסף לגישה הטיפולית בבעיות התנהגות של הפרט, יש תחום נוסף המתמקד ביישום עקרונות התנהגותיים לשיפור התפוקה והתנאים בארגונים ועסקים הנקרא OBM - Organizational Behavior Management (אנ').

ניתוח ההתנהגות היישומי, התחום הטכנולוגי של הגישה הביהביוריסטית, הוכיח את יעילותו גם בתחומים נוספים של התנהגות בעיקר בתחום ההתמכרות וההרגלים:

  • הרגלי מניעה בהידבקות איידס,[41]
  • שימור משאבי טבע[42]
  • חינוך והוראה[43]
  • שיפור המשמעת בבתי ספר[44]
  • טיפול בזקנים (גרונטולוגיה)[45] ועצות לאנשים זקנים לשפר את איכות חייהם[46]
  • פיתוח הרגלים בריאים ושימור אורך חיים ספורטיבי[47]
  • שיפור מיומנויות ספורטיביותתבנית:הערות
  • בטיחות בעבודה[48]
  • למידת שפות[49]
  • הימנעות מזיהום סביבתי[50]
  • תהליכים רפואיים[51]
  • חינוך ילדים[52]
  • שימוש בחגורות בטיחות[53]
  • טיפול בהפרעות נפשיות קשות,[54]
  • ארגון גן חיות וטיפול בבעלי חייםתבנית:הערות

ביקורות על הביהביוריזםעריכה

לגישה הביהביוריסטית קמו מתנגדים רבים אשר בהמשך הביאו למיסודה המדעי של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. מקרב חוקרים אלו בלטו הבלשן נועם חומסקי אשר פרסם מאמר ביקורתי על ספרו של סקינר "התנהגות מילולית".[55] עיקר טיעוניו התבססו על הצורך במערכת מוּלדת המאפשרת למידת שפה על מנת להסביר את הנתונים המדעיים על אופי הלימוד של מילים, של מבנה שפתי ושל תחביר המשפט. כתוצאה מכך, בין הגישה הקוגניטיבית ובין הביהביוריסטית החל ויכוח מדעי שגרר מאמרים ומאמרי נגד רבים.

הסופר בן זמננו (המאה ה-21) אלפי קון כתב ביקורת על הביהייביוריזם בספרו "נענשים על ידי פרסים", ובו טען שהביהייביוריזם אינו מוסרי וגם אינו מעשי.[56]

פשטותעריכה

 
הדגמת ההבדלים בהסברת התנהגות החולדה על פי Miller

לפי החוקר ניל מילר (אנ'), שורש הבעיה בביהביוריזם טמון בחוסר הנכונות שלה להביט באמצעים מתווכים להתנהגות ולקבל את קיומם. לפי השיטה אם מופיעות תגובות מסוימת לפעולה, הפעולה עצמה חייבת לגרור אותם באופן ישיר. לדוגמה אירוע מפחיד גורם לנו גם להרגיש את הפחד, וגם להתנהג בדרך מסוימת בעקבות הפחד. לפי טענתו של סקינר הוא אינו מתכחש לפחד, אלא טוען שהפחד אינו מפעיל את ההתנהגות אלא רק הגירוי שגרם לפחד הוא המפעיל את התגובה. אין הפחד לדברי סקינר, גורם לנו להרגיש. לפי מילר הנחה זו גוררת סיבוך מיותר של תיאור הנתונים המתקבלים מתצפיות. על מנת להבהיר זאת השתמש מילר בדוגמה של חולדה אשר בלחיצת דוושה היא מקבלת מים. קל לראות כי קצב הלחיצות משתנה בהתאם לחסך החולדה במים, אך גם נצפה בשינוי קצב הלחיצה כתגובה להאכלה במזון יבש ומלוח, או בהזרקת מים ישירות למערכת הדם של החולדה. בנוסף לזאת את תגובות החולדה ניתן למדוד בעוד דרכים מלבד קצב הלחיצות. לדוגמה אפשר למדוד את כמות המים שהיא שותה וכן את נכונותה לשתות מים מרים. כדי להסביר מערכת גירוי תגובה זו, לפי דעתו של הפסיכולוג יונתן גושן, סקינר יצטרך ליצור קשר נפרד בין כל גירוי לכל תגובה כך שסה"כ ימצאו תשעה סוגי הקשר שונים.[57] בעוד שלפי הנחת גורם מתווך כמו צמא, יש צורך בקשירת שלושת הגירויים אליו מכיוון אחד וקשירת שלוש התגובות מכיוון שני, סה"כ שישה קשרים. ולכן כפועל יוצא מהנחות הפרדיגמה המדעית מסיים מילר במסקנה כי יש להעדיף את התאוריה פשוטה יותר המניחה גורמים מתווכים.[58]

למידה סמויהעריכה

אחת הביקורות המפורסמות מבוססת על מחקר חלוצי של החוקר אדוארד טולמן, אשר הראה כי חולדות יכולות ללמוד צורת מבוך אף אם אין שום תגובה חיובית או שלילית ישירה אשר מכווינה את הלמידה שלהם. דבר המעיד על גורם מתווך המייצג את המבוך במוח החולדות והסותר את גישת הביהביוריזם השיטתי והמתודולוגי של ג'ון ווטסון.

בניסוי של טולמן היו שתי קבוצות חולדות אשר הסתובבו במבוך במשך תשעה ימים, כאשר במבוך הוצבה תיבת מטרה אשר יכלו הנסיינים לשים בה אוכל. החולדות חולקו לשתי קבוצות קבוצה אחת שוטטה במשך ששת הימים הראשונים במבוך, ורק בימים שבע עד תשע הוצב בתיבת המטרה אוכל. לקבוצה השנייה ניתן כל יום האוכל בתיבת המטרה, כאשר כל יום הזמן שלקח לחולדות אלו להגיע לתיבה התקצר באופן מתון. טולמן הראה כי ביום השמיני התקצר הזמן שלקח לחולדות של קבוצה אחת בצורה דרסטית, וביום התשיעי הזמן שלקח לכל אחת מן הקבוצות להגיע לתיבה השתווה. מכך הסיק טולמן שבזמן השוטטות למדו החולדות את מבנה המבוך, כך שיצרו ייצוג קוגניטיבי למבוך עצמו.[59] הגישה של טולמן הנקראת ביהביוריזם מונחה מטרה, גישה משולבת ביהייביוריסטית-קוגניטיבית, מתבססת על ניסוייו של טולמן השמים במרכז את חקר התהליכים המתווכים הגורמים להתנהגות בעודה מסמנת את המשוואה הבסיסית להתנהגות כ: S->O->R כאשר האות O מייצגת את המילה אורגניזם, כלומר את התהליכים הקוגניטיביים המתרחשים ביצור החי הנבדק.[60][61][62]

הטיות קוגניטיביותעריכה

ביקורת נוספת נגד הגישה הביהביוריסטית הגיעה דווקא מיישומי הפסיכולוגיה בשטח. במלחמת העולם השנייה בעת הסתכלות בראדר, טייסי המעצמות זיהו לפעמים הפרעות על אף שלא היו כאלה הפרעות במציאות. ממצא זה מנכיח את קיומן של הטיות קוגניטיביות הגורמות בעיות בשיפוטים אשר לא מוסברות על ידי תאוריות של גירוי-תגובה של ג'ון ווטסון.[63] סקינר הסביר בדרך התנהגותית תופעות מסוג זה.תבנית:הערות

הנחות סמויותעריכה

הפילוסוף ישעיהו ליבוביץ כפר ביכולתה של הפסיכולוגיה להשתייך למחקר הנעשה על פי המתודה המדעית, גם כאשר המחקר הוא של ההתנהגות בלבד ולא של הנפש.

יש סבורים, שאפשר ל"הציל" את "מדעיותה" של הפסיכולוגיה על ידי שיחרורה מן הגורם "הפסיכי": פסיכולוגיה "מדעית" נמנעת מלהשתמש בקטגוריות המתייחסות לאיכויות, שאין האדם מכיר אותן אלא הכרה סובייקטיבית מתוך הסתכלות פנימית בעצמו, והיא מגדירה את עצמה כמחקר "התנהגות". התנהגותו של אדם שייכת ל"רשות-הרבים" של ההסתכלות, התצפית, הבדיקה האובייקטיבית והניסוי, ולא זו בלבד, אלא שהיא מתגלית בעובדות ובתופעות הניתנות למדידה. לפיכך נראית פסיכולוגיה כזאת כמקיימת את תנאי-היסוד של מחקר "מדעי" (במובנם של מדעי-הטבע).[...] אולם השוואה זו של הפסיכולוגיה למדעי-טבע מסוימים - או למדעי הטבע בשלב מסוים של התפתחותם - נראית מוטעית ומטעה. התופעות התצפיתיות והניסוייות, המשמשות חומר למדעים הדסקריפטיביים (אסטרונומיה קינמאטית, כימיה קלאסית ודומיהן), הן-הן עצמן העובדות, שבהכללתן ובהסקת מסקנות מהן עוסק המדע, ואילו תופעה התנהגותית אינה נעשית עובדה מוגדרת אלא על סמך פרשנות, המניחה - מדעת או שלא מדעת - גורמים "פסיכיים", לא-תצפיתיים ולא-ניסויים, לתופעות אלו. קפלר יכול היה לנסח את חוקיו על-סמך השוואה ישירה של מהלכי נוגה, מאדים, צדק ושבתאי, שהרי מובטח היה שאלה הם תופעות שוות סטרוקטורה, הניתנות להכללה. לעומת זה אין אני יכול למיין את התופעות ההתנהגותיות של בני-אדם אלא על-סמך הנחת גורמים נפשיים סמויים המשותפים להן, ואילו התופעות כשהן-לעצמן אינן ניתנות להכללות ולגזירת חוקים מאחר שאיני יודע - למרות הדמיון שבתופעות - אם אמנם סטרוקטורה אחת להן. [...] לפיכך אף פסיכולוגיה התנהגותית, בסופו של דבר, תלויה בקטגוריות שאין למדעי-הטבע אחיזה בהן.

י. ליבוביץ (1972),הפסיכולוגיה - מדע ? פורסם ב"מדע", ו'.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ (באנגלית) פילוגניה ואונטוגניה בהתנהגות מאמרו של (בורחוס או ברס) פרדריק סקינר, ספטמבר 1966, פורסם לראשונה בכתב העת מדע - Science (אתר המחקרים המדעיים המקוון JSTOR)
  2. ^ (באנגלית) []
  3. ^ (באנגלית) השפעת צריכה חוזרת של ניקוטין על התמכרות אתר גוגל לימודים (גוגל סקולאר)
  4. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., About behaviorism, New York,: Knopf; [distributed by Random House], [1st ed.], 1974
  5. ^ B. F. Skinner, Selection by consequences, Science 213, 1981-07-31, עמ' 501–504 doi: 10.1126/science.7244649
  6. ^ Behavior Analysis - Association for Behavior Analysis International, www.abainternational.org
  7. ^ עזים Bernice M. Wenzel, Basil A. Baldwin, Robert D. Tschirgi, OPERANT CONDITIONING OF GOATS 1, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 7, 1964-05, עמ' 263–266 doi: 10.1901/jeab.1964.7-263
  8. ^ סוסים Robert D. Myers, D. C. Mesker, OPERANT RESPONDING IN A HORSE UNDER SEVERAL SCHEDULES OF REINFORCEMENT, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 3, 1960-04, עמ' 161–164 doi: 10.1901/jeab.1960.3-161
  9. ^ דגים A. Valente, K.-H. Huang, R. Portugues, F. Engert, Ontogeny of classical and operant learning behaviors in zebrafish, Learning & Memory 19, 2012-03-20, עמ' 170–177 doi: 10.1101/lm.025668.112
  10. ^ תמנונים P. B. Dews, SOME OBSERVATIONS ON AN OPERANT IN THE OCTOPUS, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 2, 1959-01, עמ' 57–63 doi: 10.1901/jeab.1959.2-57
  11. ^ חתוליםD. N. Elliott, L. Frazier, W. Riach, A Tracking Procedure for Determining the Cat's Frequency Discrimination1, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 5, 1962, עמ' 323–328 doi: 10.1901/jeab.1962.5-323
  12. ^ ברווזונים N. Peterson, Control of Behavior by Presentation of an Imprinted Stimulus, Science 132, 1960-11-11, עמ' 1395–1396 doi: 10.1126/science.132.3437.1395
  13. ^ תרנגולות Harlan Lane, Operant Control of Vocalizing in the Chicken, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 4, 1961, עמ' 171–177 doi: 10.1901/jeab.1961.4-171
  14. ^ קופים Takao Fushimi, A Functional Analysis of Another Individual's Behavior as Discriminative Stimulus for a Monkey, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 53, 1990, עמ' 285–291 doi: 10.1901/jeab.1990.53-285
  15. ^ בני אדם, ביניהם בעלי פיגור שכלי קשה Teodoro Ayllon, Jack Michael, THE PSYCHIATRIC NURSE AS A BEHAVIORAL ENGINEER 1, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 2, 1959-10, עמ' 323–334 doi: 10.1901/jeab.1959.2-323
  16. ^ חולים פסיכוטיים Alexandra Rutherford, Skinner boxes for psychotics: Operant conditioning at Metropolitan State Hospital, The Behavior Analyst 26, 2003-10, עמ' 267–279 doi: 10.1007/BF03392081
  17. ^ ילדים עם מערכת עצבים תקינה Stephanie A. C. Kuhn, Dorothea C. Lerman, Christina M. Vorndran, PYRAMIDAL TRAINING FOR FAMILIES OF CHILDREN WITH PROBLEM BEHAVIOR, Journal of Applied Behavior Analysis 36, 2003-03, עמ' 77–88 doi: 10.1901/jaba.2003.36-77
  18. ^ בוגרים Stephen B. Fawcett, L. Keith Miller, Training public-speaking behavior: an experimental analysis and social validation1, Journal of Applied Behavior Analysis 8, 1975, עמ' 125–135 doi: 10.1901/jaba.1975.8-125
  19. ^ ראו התנהגות חברתית בחיידקים ברנרד קרספי, 2001 (מאמר דעות, באתר חקר התא החי)
  20. ^ ראו למשל (באנגלית) ההשקפה שלנו לגבי צמחים אתר המעבדה לנוירוביולוגיה של הצמח באיטליה, ובארוכה את מאמרו של דניס ליו על התנהגות צמחים ובו בעיקר קישורים לאתרים שונים המאמצים את המונח, וסיפור ההיסטוריה של ההטעיה והתפישות העממיות השגויות בעבר בעניין זה.
  21. ^ ביהביוריזם לוגי, הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו, אמיר הורביץ האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 194
  22. ^ 3.6 הטיעון מעקרון האימות של המשמעות, הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו, עמ' 196 על פי אדוארד טולמן בספרו עמודים 2–3 והערה 26 שם. וראו now=1&seq=16#page_scan_tab_contents תבניות ומדע מקובל בחקר הנפש Paradigms and Normal Science in Psychology וולטר וויימאר ודוד פלרמו (באנגלית, מתוך כתב העת מחקרי מדע, אתר JSTOR לכתבי עת מדעיים)
  23. ^ הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו, עמ' 181
  24. ^ PsycNET, psycnet.apa.org (באנגלית)
  25. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., Beyond freedom & dignity, Indianapolis, Ind.: Hackett Pub, [2002]
  26. ^ קהילות ניסוייות, כרך 6 מתוך Cumulative Record: Definitive Edition הוצאת מכון סקינר משנת 1999.
  27. ^ Karola Dillenburger, Mickey Keenan, None of the As in ABA stand for autism: Dispelling the myths, Journal of Intellectual & Developmental Disability 34, 2009-06, עמ' 193–195 doi: 10.1080/13668250902845244
  28. ^ מה עלה בגורל הביהייביוריזם
  29. ^ הביהייביוריזם מת, כיצד נספר על כך להורי האוטיסטים באתר העיתון נוירוקלאסטיק
  30. ^ מבוא להתנהגות ביולוגית רוברט ספולסקי (יוטיוב)
  31. ^ מוחות משתנים: ניתוח פסיכודינמי של שיוניי פרדיגמה קוהנית יוליה אלעד שטרנגר, וספרו עצמו, באתר הכרטסת הספרייתית העולמית.
  32. ^ הטיעון נגד ביהייביוריזם שיעורי פרופ' ג'פרי קפלן באוניברסיטת צפון קליפורניה
  33. ^ Sandy Hobbs, Mecca Chiesa, The Myth of the “Cognitive Revolution”, European Journal of Behavior Analysis 12, 2011-12, עמ' 385–394 doi: 10.1080/15021149.2011.11434390
  34. ^ Patrick C. Friman, Keith D. Allen, Mary L. Kerwin, Robert Larzelere, Changes in modern psychology: A citation analysis of the Kuhnian displacement thesis., American Psychologist 48, 1993, עמ' 658–664 doi: 10.1037/0003-066X.48.6.658
  35. ^ Camille S. DeBell, Debra K. Harless, B. F. Skinner: Myth and Misperception, Teaching of Psychology 19, 1992-04, עמ' 68–73 doi: 10.1207/s15328023top1902_1
  36. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., About behaviorism, New York,: Knopf; [distributed by Random House], [1st ed.], 1974, ISBN 0-394-49201-3
  37. ^ B. F. Skinner, The operational analysis of psychological terms., Psychological Review 52, 1945-09, עמ' 270–277 doi: 10.1037/h0062535
  38. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., About behaviorism, New York,: Knopf; [distributed by Random House], [1st ed.], 1974, עמ' 244, ISBN 0-394-49201-3
  39. ^ B. F. Skinner, The origins of cognitive thought., American Psychologist 44, 1989, עמ' 13–18 doi: 10.1037/0003-066X.44.1.13
  40. ^ Henry D. Schlinger, Alan Poling, Introduction to Scientific Psychology, Boston, MA: Springer US, 1998, עמ' 145, ISBN 978-1-4899-1895-6
  41. ^ Jane E. DeVries, M. Michele Burnette, William K. Redmon, AIDS PREVENTION: IMPROVING NURSES' COMPLIANCE WITH GLOVE WEARING THROUGH PERFORMANCE FEEDBACK, Journal of Applied Behavior Analysis 24, 1991-12, עמ' 705–711 doi: 10.1901/jaba.1991.24-705
  42. ^ Kevin J. Brothers, Patricia J. Krantz, Lynn E. McClannahan, OFFICE PAPER RECYCLING: A FUNCTION OF CONTAINER PROXIMITY, Journal of Applied Behavior Analysis 27, 1994-03, עמ' 153–160 doi: 10.1901/jaba.1994.27-153
  43. ^ Focus on behavior analysis in education : achievements, challenges, and opportunities, Upper Saddle River, N.J.: Pearson/Merrill/Prentice Hall, 2005, ISBN 0-13-111339-9
  44. ^ Vargas, Julie S., Behavior analysis for effective teaching, New York: Routledge, 2009, ISBN 978-0-203-87980-1
  45. ^ Stephen Michael Gallagher, Michael Keenan, INDEPENDENT USE OF ACTIVITY MATERIALS BY THE ELDERLY IN A RESIDENTIAL SETTING, Journal of Applied Behavior Analysis 33, 2000-09, עמ' 325–328 doi: 10.1901/jaba.2000.33-325
  46. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., Enjoy old age : a practical guide, New York: Norton, 1997, ISBN 0-393-31651-3
  47. ^ Rayleen V. De Luca, Stephen W. Holborn, EFFECTS OF A VARIABLE-RATIO REINFORCEMENT SCHEDULE WITH CHANGING CRITERIA ON EXERCISE IN OBESE AND NONOBESE BOYS, Journal of Applied Behavior Analysis 25, 1992-09, עמ' 671–679 doi: 10.1901/jaba.1992.25-671
  48. ^ David K. Fox, B. L. Hopkins, W. Kent Anger, THE LONG-TERM EFFECTS OF A TOKEN ECONOMY ON SAFETY PERFORMANCE IN OPEN-PIT MINING, Journal of Applied Behavior Analysis 20, 1987-09, עמ' 215–224 doi: 10.1901/jaba.1987.20-215
  49. ^ Erik Drasgow, James W. Halle, Michaelene M. Ostrosky, EFFECTS OF DIFFERENTIAL REINFORCEMENT ON THE GENERALIZATION OF A REPLACEMENT MAND IN THREE CHILDREN WITH SEVERE LANGUAGE DELAYS, Journal of Applied Behavior Analysis 31, 1998-09, עמ' 357–374 doi: 10.1901/jaba.1998.31-357
  50. ^ Richard B. Powers, J. Grayson Osborne, Emmett G. Anderson, Positive reinforcement of litter removal in the natural environment12, Journal of Applied Behavior Analysis 6, 1973, עמ' 579–586 doi: 10.1901/jaba.1973.6-579
  51. ^ Louis P. Hagopian, Rachel H. Thompson, REINFORCEMENT OF COMPLIANCE WITH RESPIRATORY TREATMENT IN A CHILD WITH CYSTIC FIBROSIS, Journal of Applied Behavior Analysis 32, 1999-06, עמ' 233–236 doi: 10.1901/jaba.1999.32-233
  52. ^ Stephanie A. C. Kuhn, Dorothea C. Lerman, Christina M. Vorndran, PYRAMIDAL TRAINING FOR FAMILIES OF CHILDREN WITH PROBLEM BEHAVIOR, Journal of Applied Behavior Analysis 36, 2003-03, עמ' 77–88 doi: 10.1901/jaba.2003.36-77
  53. ^ Ron Van Houten, J. E. Louis Malenfant, John Austin, Angie Lebbon, THE EFFECTS OF A SEATBELT-GEARSHIFT DELAY PROMPT ON THE SEATBELT USE OF MOTORISTS WHO DO NOT REGULARLY WEAR SEATBELTS, Journal of Applied Behavior Analysis 38, 2005-06, עמ' 195–203 doi: 10.1901/jaba.2005.48-04
  54. ^ Stephen E. Wong, Jose A. Martinez-Diaz, H. Keith Massel, Barry A. Edelstein, Conversational skills training with schizophrenic inpatients: A study of generalization across settings and conversants, Behavior Therapy 24, 21/1993, עמ' 285–304 doi: 10.1016/S0005-7894(05)80270-9
  55. ^ Noam Chomsky, Review of Verbal behavior, Language 35, 1959, עמ' 26–58 doi: 10.2307/411334
  56. ^ Kohn, Alfie., Punished by rewards : the trouble with gold stars, incentive plans, A's, praise, and other bribes, Boston, Mass.: Houghton Mifflin Co, [Pbk. ed., 1999], 1999, 1993
  57. ^ י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, גרונאו נורית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). עמוד מ-23.
  58. ^ Miller, N. E. (1959). Liberalization of basic SR concepts: Extensions to conflict behavior, motivation and social learning. Psychology: A study of a science, Study, 2, 196-292.
  59. ^ Tolman, E. C., & Honzik, C. H. (1930). Introduction and removal of reward, and maze performance in rats. University of California publications in psychology.
  60. ^ Lawson, R. B., Graham, J. E., & Baker, K. M. (2015). A history of psychology: Globalization, ideas, and applications. Routledge 229, 217.
  61. ^ Akdeniz, C., Bacanlı, H., Baysen, E., Çakmak, M., Çeliköz, N., Doğruer, N., & Yalın, H. I. (2016). Learning and Teaching: Theories, Approaches and Models. Cozum, Turkiye, 28.
  62. ^ י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, גרונאו נורית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). עמוד מ-24.
  63. ^ גושן-גוטשטיין, יונתן, Goshen-Gottstein, זכאי, דן, Zakay, גרונאו, נורית, Gronau, האוניברסיטה הפתוחה. פא"ר. (2002).עמוד 25מ-26מ.