מחנה הפליטים שועפאט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאונר"א |
מ הוספת קישור לאונר"א |
||
שורה 8:
במרוצת השנים הכפיל המחנה את שטחו ואוכלוסייתו גדלה. הערכות שונות קיימות על מספר תושביו, החל מ-8,000 (לפי [[עיריית ירושלים]]{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/myneighborhood/neighborhoods/shuafatneighborhood/ שועפט באתר עיריית ירושלים]}}), ועד 20,000 (לפי עמותת [[עיר עמים]]{{הערה|שם=עיר עמים|לארה פרידמן ועו"ד דן זיידמן, פרופיל שכונה ירושלמית: מחנה הפליטים שועפאט - סקירה, בתוך Ir Amim Jerusalem Bulletin מ-28 באוגוסט 2006}}), מרביתם נושאי [[תעודת זהות ישראלית|תעודות זהות ישראליות]] מתוקף היותו של המחנה, [[דה יורה]], בשטחה המוניציפלי של ירושלים. כ-50%-60% מהתושבים רשומים כפליטים, צאצאיהם ובני זוגם. בשנים האחרונות שבו אל המחנה אלפי תושבים שעזבוהו למקומות יישוב אחרים ברחבי [[יהודה ושומרון]], במטרה לשמר את זכויותיהם כתושבי ירושלים בעלי תעודת זהות ישראלית{{הערה|שם=עיר עמים}}. לא ברור כמה מהם אכן מתגוררים במחנה בפועל. יש הרואים במחנה מתחם "אקס טריטוריאלי" בירושלים, וחלק מהשירותים בו מסופקים בידי [[אונר"א]] ולא בידי עיריית ירושלים. גופים ישראליים, ובכלל זה רשויות שלטוניות, נרתעים ונמנעים על פי רוב מלהיכנס למחנה ולסביבותיו ללא ליווי כוחות [[משמר הגבול]] עקב מקרים חוזרים ונשנים של [[יידוי אבנים]], זריקת [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] וירי מצד התושבים הפלסטינים.
רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות ה[[חשמל]] וה[[מים]] הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת [[ביוב]]. [[אונר"א]] מתריע על כך שתושבים רבים, בהתעלם מהנחיות הנדסיות ובטיחותיות, הוסיפו קומה שלישית ורביעית לבתים שיסודותיהם נועדו מלכתחילה לשאת קומה אחת או שתיים בלבד{{הערה|[https://www.unrwa.org/where-we-work/west-bank/shufat-camp Shu'fat camp], אתר אונר"א}}.
בתכנון תוואי גדר [[עוטף ירושלים]] בעקבות [[פיגוע התאבדות|פיגועי ההתאבדות]] ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]] וזריקת בקבוקי תבערה וידויי אבנים לעבר תושבי שכונת [[פסגת זאב]], הוחלט שמחנה הפליטים שועפאט (אך לא שכונת שועפאט) יושאר מחוץ לגדר, חרף היותו בשטחה המוניציפלי של ירושלים. בזאת הוא חולק גורל דומה עם השכונות [[ראס אל-ח'מיס]] ו[[דאחיית א-סלאם]] הצמודות אליו. תושבי המחנה והשכונות הסמוכות עתרו ל[[בג"ץ]] בדרישה להכללתם בתחום הירושלמי של הגדר, בטענה ששיקולים דמוגרפיים ולא ביטחוניים הם שהנחו את מקבלי ההחלטה להותירם מחוץ לירושלים. עתירתם נדחתה, תוך דרישה שבמקום יוקם מסוף מעבר המסוגל לטפל ביעילות במעבר חופשי של 5,000 תושבים ביום. ב-[[2011]] הושלמו עבודות בניית קטע הגדר החוצץ בין מחנה הפליטים ליתר ירושלים, ומסוף המעבר ביניהם.
| |||