אונר"א

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים

אונר"א (ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב; באנגלית: UNRWA; ראשי תיבות של: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף מטעם האומות המאוחדות שעוסק במתן שירותים לפליטים פלסטינים. הסוכנות הוקמה בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם.

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב
United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East (UNRWA)
סמליל אונר"א
פעילות חינוך, בריאות, שירותים חברתיים, סיוע כלכלי
התאגדות סוכנות של האומות המאוחדות
תחום פליטים
מטה הארגון עמאן, עזה עריכת הנתון בוויקינתונים
סינוף ארצי ירדן, עזה, הרשות הפלסטינית
סינוף בינלאומי מזרח תיכון
מנכ"ל פיליפ לזאריני
תקופת הפעילות 8 בדצמבר 1949 – הווה (74 שנים)
www.unrwa.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חלוקת מזון, שק 30 ק"ג קמח חיטה של אונר"א

אונר"א כפופה לנציבות האו"ם לפליטים, ואחת לשלוש שנים מחדשים את המנדט לפעילותה. המנדט חודש ברציפות והוא תקף עד 30 ביוני 2026.[1] אונר"א פועלת בחמישה אזורים: רצועת עזה, הגדה המערבית (לרבות מזרח ירושלים), ירדן, סוריה ולבנון.[2]

במהלך סבבי הלחימה בין צה"ל לחמאס, בעזה, ובמיוחד במלחמת חרבות ברזל, הציג דובר צה"ל עדויות שונות המצביעות על שיתוף פעולה לכאורה בין מספר עובדי אונר"א לבין פעילות הטרור של חמאס.[3][4]

הקמת הארגון עריכה

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב הוקמה ב-8 בדצמבר 1949 בעקבות מלחמת העצמאות, במטרה לספק קורת גג, שירותי סעד ובריאות לפליטים פלסטינים. הסוכנות הוקמה על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם. כשנה לפני כן, ב־19 בנובמבר 1948, בהחלטה 212 קראה העצרת הכללית לסייע לכחצי מיליון הפליטים הפלסטינים. המנדט לטיפול בפליטים ותקציב ייעודי ניתן לנציבות האו"ם לפליטים.[5] בדצמבר 1948 החליטה העצרת הכללית להקים את "ארגון הסעד של האו"ם לפליטים מפלסטין במזרח התיכון" (UNRPR - UN Relief for Palestine Refugees), שהחל לפעול לחלוקת סיוע לפליטים הנזקקים בתיאום עם מוסדות אחרים: "הוועדה הבין-לאומית של הצלב האדום", "הליגה של חברות הצלב האדום", ו"ועדת השירות של הידידים האמריקנים" (הקווייקרים). אולם ה-UNRPR לא האריך ימים, ובמקומו הוקמה אונר"א.[6]

שני מהלכים הובילו להקמת אונר"א כסוכנות עצמאית מסוכנות הפליטים של האו"ם: משלחת קלאפ ועמדת המדינות השכנות לפלסטין. ההמלצה של משלחת בראשות גורדון קלאפ ראתה בטיפול בפליטים את השער להשפעה פוליטית וכלכלית מערבית, ובמיוחד אמריקאית, במזרח הקרוב לקראת שלום ויציבות כלכלית. קלאפ טען שהתפתחות כלכלית אזורית היא תנאי הכרחי לשיקום הפליטים בטווח הארוך.[7][8] מדינות ערב הבינו שהציפייה מהן היא לקלוט את הפליטים, ועל כן פעלו לתקן את דו"ח הביניים של קלאפ בארבעה נושאים: להדגיש את נושא החזרה של הפליטים לבתיהם, לשנות את שמה של סוכנות האו"ם המוצעת שתכלול את המילה פלסטין, הסוכנות החדשה תתייעץ עם מדינות האזור ותקציבה יהיה גמיש.[9][10] ב-8 בדצמבר 1949 אישרה עצרת האו"ם את הקמת אונר"א בהחלטה 302 (IV) בתמיכת מדינת ישראל ומדינות ערב[11]. הגוש המזרחי ודרום אפריקה נמנעו בהצבעה.[12]

לטענת עינת וילף, מחברת משותפת של הספר "מלחמת זכות השיבה", אונר"א הייתה אמורה להיות סוכנות זמנית שתפעל במשך 3–4 שנים, ואז תיסגר, בדומה לסוכנות זמנית אחרת שקמה באותה תקופה ליישוב הפליטים הקוריאנים ממלחמת העולם השנייה. אך בניגוד למקרה הקוריאני, מדינת ישראל ומדינות ערב רצו למנוע את פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים,,[13] ומימון הארגון בידי מדינות המערב נמשך בתקווה לשקט ומחשש שמדינות ערב יתקרבו לגוש הסובייטי.[14]

אונר"א החלה לפעול בשטח ב-1 במאי 1950 כסוכנות סעד זמנית.[15] עם תחילת פעילותה, תפקידה הראשוני כלל "סיוע ישיר ובניית תשתיות" לפליטי פלסטין, במטרה "למנוע רעב ומצוקה ... ולקדם שלום ויציבות".[11] בדצמבר 1950 הוגשו לעצרת הכללית של האו"ם דו"חות ממנהל אונר"א, שהדגישו שהמצב לא השתנה ועל כן הוחלט (החלטה 393 (V)) להגדיל את תפקידה של הסוכנות לשילוב מחודש של הפליטים בכלכלת המזרח הקרוב באמצעות השבתם לפלסטין או יישובם מחדש.[8]

מעמד משפטי עריכה

לאונר"א אין מעמד של ארגון מומחה של האו"ם. הארגון שואב את סמכותו החוקית משלושה מקורות: כגוף משני של נציבות האו"ם לפליטים, החלטת העצרת הכללית של האו"ם על הקמת הארגון, ודיווחים קבועים לעצרת האו"ם. בניגוד לנציבות האו"ם לפליטים ולסוכנויות אחרות של האו"ם, אין לאונר"א מסמך עקרונות או חוקה המשמש כבסיס משפטי לפעילותו.

אונר"א נחשב מבחינה טכנית כארגון זמני. העצרת הכללית של האו"ם מקבלת מדי שנה סדרה של החלטות העוסקות באחריות הארגון, תפקידיו והתקציבים שיקבל. המנדט של אונר"א מתחדש כל שלוש שנים, ולאחרונה חודש עד ל-30 ביוני 2026.[16]

הגדרת הפליט לפי אונר"א עריכה

 
משרדי אונר"א במזרח ירושלים

להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם, הגדרתה של אונר"א לפליט מתייחסת לטריטוריה ולתקופה מוגדרת:

פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטינה, ואשר איבדו את בתיהם ואת מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך ב-1948.

החל משנת 1991, עצרת האו"ם מקבלת החלטה שנתית המכלילה גם פליטים פלסטינים ממלחמת ששת הימים ועימותים מאוחרים יותר במנדט של אונר"א.[17]

בניגוד למנדט נציבות האו"ם לפליטים, אונר"א הגדירה את האוכלוסייה שהיא מספקת לה שירותים כפליטי פלסטין (לפי ההגדרה למעלה), אך גם צאצאיהם מצד האב, כולל ילדים שאומצו חוקית.[18][19] הבדל נוסף הוא שקבלת אזרחות מדינה אחרת איננה פוגעת במעמד הפליט הפלסטיני על פי אונר"א. לדוגמה, רוב הפליטים הפלסטינים בירדן (שני מיליון אנשים, ציבור הפליטים הפלסטינים הגדול ביותר), נחשבים הן אזרחים ירדנים והן פליטים לפי הגדרות אונר"א. מרביתם, גרים במחנות פליטים של הסוכנות ומקבלים ממנה שירותים. במקביל הם יכולים להצביע לפרלמנט הירדני ולעבוד בכל עבודה.[20][13]

עם הקמת אונר"א בשנת 1950 נכללו בהגדרה כ-750,000 פליטים. נכון לשנת 2023, נכללים בהגדרה זו 5.9 מיליון פליטים. מהם 2.4 מיליון בירדן, 1.6 מיליון ברצועת עזה, 901 אלף בגדה המערבית, 580 אלף בסוריה, ו-487 אלף בלבנון.[21]

המנדט שניתן לאונר"א אינו כולל טיפול בהשבת הפלסטינים למקום מגוריהם בפלסטין.[10] נכון לשנת 2014, הגדרת הפליט של אונר"א אינה עוסקת בהגנה על פליטים אלא במתן שירותים.[16] בשנת 2019, לפי רישומי אונר"א, היו 5.6 מיליון אנשים הזכאים לסיועה.[22]

בעקבות כיבוש יהודה ושומרון מידי ירדן וכיבוש רצועת עזה מידי מצרים בידי ישראל במלחמת ששת הימים, כתב נציב אונר"א, ד"ר לורנס מיצ'למור (אנ'), למיכאל קומיי, היועץ הפוליטי של שר החוץ הישראלי, ב-14 ביוני 1967: "על פי בקשת ממשלת ישראל, אונר"א תמשיך בסיוע לפליטים הפלסטינים, בשיתוף פעולה מלא של רשויות ישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. ממשלת ישראל תקל על משימתה של אונר"א כמיטב יכולתה, בלא לגרוע מתקנות או הסדרים שייתכן שיידרשו משיקולי ביטחון צבאי." המכתב חזר על תוכן שיחה בין השניים. במכתב התגובה שלו כתב קומיי: "אני מסכים שמכתבך ותשובה זו מהווים הסכם זמני בין אונר"א לממשלת ישראל, שיישאר בתוקף עד להחלפתו או לביטולו". חלופת מכתבים זו שימשה מאז כבסיס היחסים בין ישראל לאונר"א.[23][24]

פעילות אונר"א עריכה

 
חלוקת חלב במרכז של אונר"א בעזה, 1957

הסקר הכלכלי הראשוני שערכה הסוכנות, המליץ לפתח פרויקטים פיתוח רחבים במדינות הערביות המארחות על מנת ליישב את הפליטים הפלסטינים, אולם מדינות ערב התנגדו לתוכנית זו. מאז 1949, אונר"א ביצע מספר גדול של פרויקטים בארבעה תחומים עיקריים: סעד ישיר, סיוע טכני כלכלי, סיוע טכני חינוכי וסיוע פיננסי.[9] הפעילות הראשונה של אונר"א הייתה הקמת בתי ספר במחנות הפליטים.[16]

את שירותי הארגון מספקים 30,000 עובדים, נכון ל-2023,[25] ואשר חלקם חברים או מקושרים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[26][27][דרושה הבהרה] בבחירות לאיגוד העובדים של אונר"א בעזה שנערכו בספטמבר 2012 זכתה "הרשימה המקצועית" המזוהה עם חמאס ב-25 מתוך 27 המושבים.[28][29]

תוכנית לימודים עריכה

אונר"א מפעילה יותר מ–700 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים במחנות פליטים פלסטיניים בעולם. מתוכם 284 בתי ספר ברצועת עזה, בהם לומדים יותר ממחצית ילדי הרצועה,[13] ועוד כמה ביהודה ושומרון. המערכת מקבלת אישור לספרי הלימוד מטעם הרשות הפלסטינית.

נכון לשנת 2023 עיקר התקציב של אונר"א (כ-60%) מוקדש להפעלת בתי הספר, ולומדים בהם כ־543 אלף תלמידים. מתוכם כ-294 אלף תלמידים ברצועת עזה, 46 אלף בגדה המערבית, 113 אלף בירדן, 49 אלף בסוריה, ו-39 אלף בלבנון.[13]

על פי עינת וילף, חומר הלימוד של הארגון מעודד הסתה וכולל את הצגת ישראל כישות זמנית שיש לסלקה, תוכן בעייתי הכולל הסתה לאלימות, גלוריפיקציה של טרוריסטים ופיגועי התאבדות, דמוניזציה של ישראל ועידוד אנטישמיות. ראו פרטים בהמשך.[13]

תוכנית הומניטרית עריכה

אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, בלבנון, בירדן, בירושלים, באזורי יהודה ושומרון וברצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. פליטים לא רשומים ופליטים שחיים מחוץ למדינות אלו לא מטופלים על ידי אונר"א. הארגון מקיים קייטנות קיץ ברצועת עזה בהן מתקיימות פעילויות ספורט ונופש.[30]

בזמני משבר אונר"א מחלקת מזון לתושבים נזקקים. אונר"א פועלת בשיתוף פעולה עם תוכנית המזון העולמית לצמצום הונאה וכפל-ניצול בתוכניות חלוקת המזון שהארגונים מפעילים בקרב הפלסטינים. במלחמת חרבות ברזל גילו תושבים מחסן של הארגון שבו נאגר מזון שלא חולק והדבר עורר ביקורת על הארגון.[31]

תוכניות נוספות עריכה

בנוסף לפעילות ההומניטרית והחינוכית, לאונר"א מחלקה של מיקרו מימון לעסקים קטנים, הלוואות, ופרויקטי תשתיות – בעיקר במחנות הפליטים על ידי מתן השקעות הון והלוואות הון חוזר בתעריפים מסחריים. התוכנית שואפת להיות קרובה ככל האפשר לתמיכה עצמית. מחלקת המיקרו-מימון הוקמה ב-1991 כדי לספק שירותי מיקרו-מימון לפליטים פלסטיניים, וכן לקבוצות עניות או קבוצות שוליים המתגוררות ועובדות בסמיכות אליהם. לאחר שהחלה את פעילותה בשטחים הפלסטיניים, היא נותרה המתווך הפיננסי החוץ-בנקאי הגדול ביותר בגדה המערבית ובעזה.

הנתונים המצטברים, נכון לשנת 2023 הם:[32]

  • מספר הלוואות שניתנו 29,000
  • שווי הלוואות שניתנו 531.41 מיליון דולר
  • סיוע לנוער 25%
  • סיוע לנשים 48%

מימון הפעילות עריכה

על פי אונר"א, תקציבה השנתי בשנים 2014–2015 היה כמיליארד דולרים,[33] שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושוודיה. רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (328.2 מיליון דולר ב-2007) ומיעוטו לפעולות של הארגון (73.8 מיליון דולר ב-2007). נטען ששכרו של עובד ממדינה אחרת בשליחות ברצועת עזה יכול להגיע ל-20,000 דולר בחודש.[30]

בינואר 2018 הקפיא ממשל דונלד טראמפ 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א מתוך 125 מיליון דולר שתוכננו במקור. גורמים בממשל ודוברת מחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעו שכספי התקציב שיעברו לאונר"א אמורים לשמש לתוכניות חיוניות של חינוך ובריאות, ואילו יתר הכסף יושהה עד לבחינה מעמיקה של התנהלות אונר"א, כולל האופן שבו היא פועלת וממומנת.[34] ב-31 באוגוסט 2018 הודיעה ארצות הברית על הפסקת המימון לאונר"א[35] וכן על רפורמה במעמד ה"פליטות" של הפלסטינים.

עם זאת בישראל חששו מפני השפעת המהלך ופעלו לסכלו. מערכת הביטחון הזהירה את הדרג המדיני כי קיצוץ באונר"א יגרום לפיטורי אלפי מורים, יפגע בכלכלה הפלסטינית (בעיקר בעזה) ויעודד בני נוער חסרי מעש. החשש היה כי צעדים אלה יחזקו את חמאס וכן יגרמו לתקריות רבות יותר עם כוחות צה"ל. לפי עינת וילף ישראל נאבקה נגד כוונת טרמאפ לקצץ את תקציב הארגון ובירכה אותו רק לאחר שהבינה שהוא נחוש לבצע את המהלך בכל מקרה. לאחר ביצוע המהלך פנתה ישראל לגרמניה כדי שזו תגדיל את המימון באופן שיפצה על הפחתת המימון של ארצות הברית.[13]

באוגוסט 2019 הודיעו בלגיה, הולנד ושווייץ, שיקפיאו את המימון שלהן לאונר"א, בעקבות דו"חות פנימיים של הארגון שדלפו לאל-ג'זירה והצביעו על שחיתויות חמורות שמתקיימות בצמרת הארגון.[36]בשנת 2019 ביקשה ממשלת ישראל מגרמניה להגדיל את תמיכתה באונר"א מ-18 ל-100 מיליון דולר.[37] עם זאת נכון לשנת 2022 כל המדינות האלה המשיכו לתרום לארגון – בלגיה 12 מיליון ושווייץ והולנד מעל 21 מיליון כל אחת.[13]

בנובמבר 2019, בעקבות חקירות השחיתות, הושעה מנכ"ל הארגון ולאחר מכן הודיע על התפטרותו.[38] חרף הליקויים בפעילות הארגון, אותו חודש הוארך המנדט של הסוכנות ברוב גדול.[39]

בשנת 2020, על רקע המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה וחתימת הסכמי אברהם, צמצמו גם בחריין ואיחוד האמירויות את תמיכתן באונר"א כמעט לחלוטין.[40]

במאי 2022 הודיע האיחוד האירופי על קיצוץ במימון השנתי לשנים 2022–2024 ב-40% עקב הסתה בתכני הלימוד של הארגון (ממימון של כ-135 מיליון דולר בשנה בממוצע למימון של 82 מיליון דולר).[41]

תקציב הארגון נכון לשנת 2022 עמד על 1.1 מיליארד דולר. מהם 344 מיליוני דולרים מארצות הברית, 202 מגרמניה, 114 מהאיחוד האירופאי, ו-61 מיליון משוודיה. מדינות נוספות כדוגמת נורווגיה, יפן, צרפת, הולנד, בריטניה, טורקיה וערב הסעודית תורמות סכומים של מעל 20 מיליון דולר כל אחת ומדינות נוספות תורמות סכומים נמוכים יותר, בהן כווית (12) וקטר (10).[13]

רוב כספי הארגון – 58% – מיועדים להפעלת בתי הספר, עוד 15% מופנים לבריאות, 13% מופנים לשירותי תמיכה, 6% מופנים לסעד ושירותים חברתיים, 4% לשיפור תשתיות ו-4% לשימושים אחרים.[13]

בעקבות מעורבות 12 עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל, בנק לאומי הקפיא את החשבונות של אונר"א בבנק.[42]

מעורבות ותמיכה בטרור עריכה

בשנת 2003 פרסמה ישראל לעיתונים מסמך שתיעד פעולות של אונר"א המשמשות ככיסוי לפעולות חבלניות פלסטיניות, לרבות הברחת נשק באמבולנסים של האו"ם וקיום פגישות של התנזים במבנים של האו"ם.[43] אונר"א, מצידה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית.[דרוש מקור]

ביקורת נמתחה על הארגון בעקבות הפצת סרטונים רבים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים להובלת אנשים ואמצעי לחימה במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה, וכן בשל הודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס.[44][45] במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו.[46] אך התברר כי מערכת איכון של צה"ל זיהתה שיגור רקטה מחצר בית הצמודה לחצר בית הספר של אונר"א שבו שהו האזרחים ולא מחצר בית הספר עצמו.[47]

בדו"ח שפורסם, היועץ המשפטי של אונר"א לשעבר, שהוא גם חוקר עבור מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, ג'יימס ג' לינדזי,[48] ציין: "אונר"א לא נקטה צעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה, ולא צעדים כדי למנוע מחברי ארגונים כגון חמאס מלהצטרף אל הצוות שלה. לאונר"א אין שום בדיקות ביטחוניות לפני העסקת עובדים ואינה מפקחת על ההתנהגות מחוץ לזמן העבודה של עובדיה כדי להבטיח תאימות עם החוקים נגד טרור של הארגון". לינדזי גם ציין כי "ארצות הברית, למרות המימון של כמעט 75 אחוז מהתקציב הראשוני של אונר"א, ההופכים אותה לתורמת הגדולה ביותר שלה, נכשלה באופן רב בלהתאים את אונר"א למטרות מדיניות החוץ של ארצות הברית."[49]

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, נתגלו על ידי אנשי אונר"א רקטות בבתי ספר של הארגון, דבר שגונה על ידי הארגון.[50] כמו כן, במבנה ששימש כמרפאה של אונר"א היה פיר מנהרה והמבנה היה ממולכד. שלושה חיילי יחידת מגלן נהרגו בפיצוץ המבנה.[51]

במהלך 2017 מצא הארגון כי מתחת לשלושה בתי ספר שונים של הארגון ברצועת עזה נחפרו מנהרות טרור.[52][4]

מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל עריכה

  ערך מורחב – מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל

ב-26 בינואר 2024 הודיעה אונר"א כי ישראל הציגה בפניה מידע על מעורבותם של שנים עשר מעובדיה במתקפת הפתע על ישראל,[53] במהלכה נרצחו 1,145 אזרחים ישראלים וזרים ו-245 נחטפו לעזה כבני ערובה. בהמשך הצהיר הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, שהארגון פיטר את העובדים אשר להם יוחסו הטענות, וכי כל חבר בארגון שיימצא כי עוסק בפעולות טרור יצטרך להתמודד עם ההשלכות לכך.[54][55] ישראל טוענת גם שנעשה שימוש במתקנים ובכלי רכב של אונר"א לצורך ביצוע המתקפה.[56] הוול סטריט ג'ורנל דיווח ב-2 בפברואר 2024 כי מקורות מודיעין ישראלים מעריכים שכ־1,200 מעובדי אונר"א ברצועת עזה חברים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי, או קשורים לארגונים אלה, בין אם בזרוע האזרחית או בזרוע הצבאית.[57] ישראל הציגה ראיות על פיהן שלפחות 12 מעובדי הארגון השתתפו בטבח, ביניהן הקלטות[58] וצילומים[59][60]של מספר עובדי אונר"א משתתפים בהרס ובאלימות ביום המתקפה. באחד הסרטונים נראה עובד של הארגון חוטף גופת אזרח ישראלי מקיבוץ בארי.[61]

ההאשמות בדבר מעורבותם של חברי אונר"א במעשי הטבח הובילה לגינוי בינלאומי. מדינות רבות, כולל ארצות הברית, גרמניה, שוודיה, יפן, צרפת, שווייצריה, בריטניה, קנדה, הולנד, אוסטרליה, איטליה, פינלנד, גרמניה, ניו זילנד, רומניה, אסטוניה והולנד הודיעו על הקפאת תרומותיהן עד לתום הבדיקה.[62] בעקבות זאת הודיעו ספרד ופורטוגל על העברת תרומות כדי לסייע לפלסטינים בעזה.[63] דובר אונר"א התריע כי הקפאת המימון תוביל לכך שהסוכנות לא תוכל לתת סיוע אחרי חודש פברואר 2024 בעזה, וכי הקפאת המימון תשפיע על פעילות הסוכנות לא רק בעזה.[64] קציני צה"ל הביעו את חששם מסגירת אונר"א ללא גוף שיכול להחליף אותה.[65]

במהלך מלחמת חרבות ברזל ניהלו כוחות צה"ל קרב ירי עם מחבלים שהסתתרו בבית ספר של אונר"א בשג'אעיה.[66] לטענת מכוני מחקר העוקבים אחר הארגון[דרושה הבהרה] ישנם מחבלי נוח'בה שהם בוגרי בתי הספר של אונר"א או עובדים בו.[13] לפי מחקר של IMPACT-se לפחות 20 מורים של אונר"א שיבחו את הטבח שביצעו מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר.[67] בעקבות הדברים, החליט הפרלמנט בשווייץ על קיצוץ 21 מיליון דולר מהתקציב השנתי שהמדינה תורמת לארגון.[68] לפי אחד החטופים, הוא הוחזק כבן ערובה על ידי מורה עובד אונר"א.[69] בפברואר 2024 אותרו בתוך המטה המרכזי של אונר"א אמצעי לחימה, אמצעי מודיעין ומסמכים ובסמוך כניסה למנהרה העוברת מתחת למטה. המשרדים שימשו גם את החמאס.[70] מנכ"ל אונר"א, פיליפ לזאריני, טען כי צוות אונר"א עזב את המטה בעזה ב-12 באוקטובר 2023 בעקבות דרישת פינוי של ישראל.[71]

ביקורת על פעילות אונר"א עריכה

תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. ישנה ביקורת נרחבת על אמינות הרישום, טכניקות איסוף הנתונים, וההגדרות הנוגעות לפליטים הפלסטינים על ידי אונר"א. נטען גם כי היא מעסיקה טרוריסטים פלסטינים ידועים, מנציחה את תלות הפלסטינים, מבצעת הסתה נגד ישראל, ומנתבת כסף מממשלות מערביות אל הרשות הפלסטינית על-מנת שזו תוכל לרכוש נשק למחבלים. מדינת ישראל אף תיעדה מקרים בהם אונר"א שימשה ככיסוי לפעילות מחבלים.[72]

בדצמבר 2018 מסרה ועדת אתיקה מטעם סוכנות של האו"ם למזכ"ל האו"ם דו"ח חריף נגד מנכ"ל אונר"א ובכירים נוספים, ואף קראה להדיח את צמרת אונר"א.[73]

הגדרת הפליטים על פי אונר"א עריכה

  1. על פי הגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת, על פי הגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלשתינה-א"י. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ ישראל בשנים הללו ולא היו יכולים להיחשב פליטים לפי הגדרת הנציבות, כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני שארית הפליטה.[74] לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מזה מאות שנים, עד שגורשו מהן בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
  2. רק אדם חסר אזרחות נקרא פליט על פי הגדרת הנציבות. מכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קיבלו אזרחות במדינות מוכרות (כמו בירדן) הם אינם זכאים יותר (לפי החוק הבין-לאומי ואמנת הפליטים) להיכלל במצבת הפליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות – כולם פליטים עד עצם היום הזה.
  3. הגדרת הפליטים של אונר"א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלו שביצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, אוכלוסייה שנציבות האו"ם לפליטים שוללת מהם את מעמד הפליט. כפועל יוצא, לטרוריסטים פלסטינים נשמר מעמד הפליט.[10]
  4. מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם לילדי הפליטים. לעומת זאת, אונר"א החליטה להמשיך להעניק לדור השני של הפליטים הפלסטינים את מעמד הפליט, ומנציחה בכך את מעמד הפליטות לצאצאי הפליטים הפלסטינים.[75][76]

רישומים ואיסוף הנתונים עריכה

בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר"א, ארבעה מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. היסטוריונים, כמו מרתה גלהורן ווולטר פינר, מאשימים את אונר"א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים. פינר למשל, בשנת 1959 כתב כי לפי מחקרו מספר הפליטים בפועל היה רק 367,000.‏[77]


נכון ל-2018 אונר"א מדווחת כי היא מטפלת בכחמישה מיליון בני אדם, כשב-1948 הוגדרו על ידיה 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.[78] זאת כאשר ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה של ארצות הברית מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.[79]

מספר הפליטים הפלסטינים בלבנון עריכה

נכון למרץ 2023 רשומים באונר"א 489,292 בני אדם כפליטים בלבנון. בנוסף להם נמצאים בלבנון 31,400 פליטים פלסטינים שהגיעו מסוריה. עוד מעריכה אונר"א ב-2023 את מספר הנזקקים לשרותיה בלבנון בכ-200,000 פליטים בשנה ואת סה"כ הפליטים הפלסטינים במדינה בכ-250,000.[80] חמש שנים קודם לכן, ב-2017, במפקד האוכלוסין הלבנוני היו רשומים 174,422 בני אדם כפליטים בכלל.[81] לדברי נציגת אונר"א בלבנון רשומים אצלם כלל הנרשמים מכלל השנים, אבל אין מידע ורישום על העוזבים והמתים ועל מי שנמצא בפועל כיום בלבנון. כמו כן גם פליטים שעזבו את לבנון נוהגים לרשום את ילדיהם שנולדו מחוץ ללבנון במוסדות אונר"א במדינה.[82][83]

שימוש בכספים עריכה

על פי המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשנת 2018 אונר"א הוציאה $201 בממוצע לכל פליט פלסטיני, בעוד שנציבות האו"ם לפליטים הוציאה $122 בממוצע לכל פליט משאר העולם.[84] כמות העובדים של UNHCR היא כ-16,800 איש המטפלים ב-70.5 מיליון פליטים בעוד אונר"א מעסיקה כ-32,000 עובדים המטפלים בכ-5.4 מיליון בני אדם.[84]

בשנת 2006, פנו שני חברי קונגרס, מארק קירק וסטיב רוטמן למזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס, וקראו לה להגביר את הפיקוח על אונר"א לאחר שדו"ח פנימי חשף מנגנוני ניהול לא תקינים וכן ביקשו לבדוק האם פעילות הארגון עומדת בעמידה בחוקים הפדרליים למניעת טרור.[85]

בנייר עמדה שפרסם מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ב-2009 נכתב בין היתר כי, "אין גם שום הצדקה לבזבוז של מיליוני דולרים לסיוע הומניטרי הניתנים כתרומה עבור אלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שירותי אונר"א, וישנם רבים כאלה".

הנצחת מצב הפליטות עריכה

רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פערים כלכליים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לבין אזרחי המדינה, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לחיסול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה בנכבה. על פי לינדזי, "אונר"א מעדיפה להיות כבולה למחשבה הפוליטית הפלסטינית שמועלית על ידי אלו המתכוונים להגשים את תביעת שיבתם לאדמה שהיא כיום מדינת ישראל".[86]

תכליתה של נציבות האו"ם לפליטים היא שילוב הפליטים במדינות שבהן הם שוהים, תכלית שמדינות ערב התנגדו לה. מבחינה זאת, על פי מבקריה, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה במטרה שלא ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו. על פי ד"ר עינת וילף אונר"א הוא "ארגון פלסטיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה... תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלסטיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל".[87]

הסתה לאלימות שנאה וטרור במוסדות הלימוד עריכה

דוד בדין, ממרכז בדין לחקר מדיניות המזרח התיכון טען כי הוא דורש שינוי בתכני הלימוד של אונר"א מאז שנת 1987. המרכז דורש ביטול תוכניות לימודים הכוללות עקרונות של ג'יהאד וזכות השיבה בכוח הנשק, הפסקת הכשרה צבאית בבתי הספר של אונר"א ולפטר מורים ועובדים המזוהים עם ארגון חמאס.[88]

על פי דו"חות שנכתבו על ספרי הלימוד של אונר"א, חלק מהספרים מכילים תכנים לאומניים המדגישים את זכות השיבה, תכנים אנטישמיים, הסתה נגד ישראל ושלילת קיומה, גלוריפיקציה של טרור ופיגועי התאבדות.[89][13][90][91][92][93] חלק מספרי הלימוד הרשמיים בבתי הספר של אונר"א, מחנכים לג'יהאד נגד ישראל.[27] תכנים נגד ישראל ובעד ג'יהאד מופיעים גם בתוכן נייטרלי כמו הוראת לשון או מתמטיקה.[13]

בעקבות הביקורת, טען הארגון כי הוא הפחית את כמות התכנים הקוראים מפורשות למאבק מזוין, אך הם עדיין כוללים דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי התאבדות. לפי מרכוס שף, מנכ"ל Impcat-Se, בעוד ברוב המדינות הסוניות התכנים נגד ישראל ויהודים עברו תהליך של התמתנות, ברשות הפלסטינית ואונר"א התכנים הלכו והקצינו, במיוחד מאז 2014-16[13]

ב-2019 יצא דו"ח חריף של ועדת האו"ם למיגור אפליה גזעית המציג תכנים המכילים הסתה לשנאה, אלימות ואנטישמיות בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית ושל אונר"א, וקורא להסירם.[90]

בשנת 2020 הציג שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן קטעים נבחרים מתוך ספרי הלימוד שעסקו בסוגיות אלה לנציגי אונר"א ודרש לשנותם.[94]

בינואר 2021 פרסם המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי (IMPACT-se), מכון מחקר ומדיניות ישראלי המנתח תוכניות לימודים בבתי ספר, דו"ח שתיאר תכנים בספרי הלימוד של אונר"א המפרים את עקרונות הנייטרליות של האו"ם שאונר"א אמורה לתת להם עדיפות. למשל, על פי הדו"ח מופצות בחומר החינוכי תאוריות קונספירציה, כגון טענות כי "הציונים" הציתו בכוונה את מסגד אל-אקצא או טענה כי ישראל משליכה בכוונה פסולת רדיואקטיבית ורעילה בגדה המערבית. בסוף ינואר 2021, הודיעו קנדה ואוסטרליה על פתיחת חקירות מול הארגון, ובריטניה אישרה שחומרי הלימוד מכילים חומרים מסיתים.[13][95] באפריל 2021 העביר האיחוד האירופי גינוי חריף של אונר"א, בגין שימוש בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ואלימות מול ישראל ומול יהודים. האיחוד גם התנה את המשך מימון הארגון בהתאמת תוכני החינוך לערכי האו"ם של שלום וסובלנות.[13]

במאי 2021, בעדות שנתן בקונגרס, טען מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי אונר"א מפיצה תוכני לימוד אנטישמיים ואנטי ישראליים, וכי יש צורך ברפורמות בארגון.[96] במאי 2022 גינה האיחוד האירופי בהחלטה תקדימית את סוכנות הפליטים על שימושה בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ולאלימות נגד ישראל ונגד יהודים בבתי הספר של האו"ם בגדה המערבית ובעזה,[97] וקיצץ כ-40% מתמיכתו השנתית בארגון.[98] ביולי 2022 פרסם ארגון UN WATCH דו"ח המתעד 113 מקרים של הסתה לאנטישמיות וטרור בקרב מורים ופעילים באונר"א, רבים מהם מורים מהרשות הפלסטינית, בהם גם פרסום תכנים נאו-נאציים.[99] במרץ 2023 פורסם ד"וח של UN Watch ושל IMPACT-se שחשף 47 מקרים חדשים של הסתה על ידי צוות אונר"א.[100]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אונר"א בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ UN General Assembly Renews UNRWA Mandate - Press Release, United Nations | The Question of Palestine, ‏14/12/2022 (באנגלית)
  2. ^ UNRWA & UNHCR 2007, p. 2,4.
  3. ^ יאסר עוקבי, ‏אונר"א חשפה: מנהרה של חמאס עברה מתחת לבית ספר שלה, באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2017
  4. ^ 1 2 תושב עזה העיד: חמאס מנהל את חלוקת הסיוע ההומניטרי, באתר ערוץ 7, 26 בדצמבר 2023
  5. ^ 212 (III). Assistance to Palestine refugees, unispal.un.org, ‏19 November 1948
  6. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 417.
  7. ^ L. Takkenberg, UNRWA and the Palestinian Refugees After Sixty Years: Some Reflections, Refugee Survey Quarterly 28, 2009-01-01, עמ' 253–259 doi: 10.1093/rsq/hdp050
  8. ^ 1 2 M. Rosenfeld, From Emergency Relief Assistance to Human Development and Back: UNRWA and the Palestinian Refugees, 1950-2009, Refugee Survey Quarterly 28, 2009-01-01, עמ' 286–317 doi: 10.1093/rsq/hdp038
  9. ^ 1 2 David P. Forsythe, UNRWA, the Palestine Refugees, and World Politics: 1949–1969, International Organization 25, 1971, עמ' 26–45 doi: 10.1017/S0020818300026102
  10. ^ 1 2 3 Legal Aspects of the Palestinian Refugee Question;
    יפה זילברשץ ונמרה גורן-אמיתי, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל, עמוד 29
  11. ^ 1 2 302 (IV). Assistance to Palestine Refugees 1/. הנוסח המלא של החלטת האו"ם 302
  12. ^ Khouri, Fred (1985). The Arab–Israeli Dilemma (3rd ed.). Syracuse University Press. pp. 129–130. ISBN 0-8156-2340-2.
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15   רוני לינדר, "מלמדים שם את הילדים שצריך להשמיד את ישראל": הגוף הכלכלי החזק ביותר בעזה אחרי חמאס, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2023
  14. ^ שמעון כהן, כך הפך אונר"א לחלק בלתי נפרד מחמאס, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2023
  15. ^ שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)
  16. ^ 1 2 3 S Akram, Elena Fiddian-Qasmiyeh, Gil Loescher, Katy Long, and Nando Sigona (ע), UNRWA and Palestinian refugees, The Oxford handbook of refugee and forced migration studies, First edition, 2014, ISBN 978-0-19-965243-3
  17. ^ "The Mandate of UNRWA at 60"
  18. ^ "Consolidated Eligibility and Registration Instructions" (PDF). UNRWA. Persons who meet UNRWA's Palestine Refugee criteria These are persons whose regular place of residence was Palestine during the period 1 June 1946 to 15 May 1948, and who lost both home and means of livelihood as a result of the 1948 conflict. Palestine Refugees, and descendants of Palestine refugee males, including legally adopted children, are eligible to register for UNRWA services. The agency accepts new applications from persons who wish to be registered as Palestine Refugees. Once they are registered with UNRWA, persons in this category are referred to as Registered Refugees or as Registered Palestine Refugees.
  19. ^ מיהו פליט פלסטיני - מתוך אתר אונר"א
  20. ^ Where We Work, UNRWA
  21. ^ אתר אונר"א, 2023
  22. ^ The European Union contributes EUR 12.6 million to support Palestinian refugees from Syria in Jordan, UNRWA, ‏23 September 2020 (באנגלית)
  23. ^ שמעון מנדס, אונר"א - מדינת האו"ם, בפורום "ארץ הצבי", ‏17 במאי 2009.
  24. ^ חילוף איגרות בין ישראל ובין אונר"א, באתר נבו הוצאה לאור, ‏14 ביוני 1967.
  25. ^ WORKING AT UNRWA, אתר אונר"א
  26. ^ דיאנה בחור-ניר, ראש אונר"א: יש בארגון אנשי חמאס, זו לא בעיה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2004
  27. ^ 1 2 ישראל היום (מוסף ישראל השבוע),22.8.14., נדב שרגאי, עמוד 10
  28. ^ Pro-Hamas bloc wins control of UNRWA union in Gaza, זמן ישראל, ‏18 בספטמבר 2012
  29. ^ דוד בדין, אונר"א – פונדקאית הטרור, באתר מרכז בדין לחקר מדיניות המזרח התיכון
  30. ^ 1 2 Islamists torch summer camp in Gaza, May-24-2010, Newsfeedresearcher Site
  31. ^ ספיר ליפקין, ‏הזעם בעזה על אונר"א: התושבים גילו - המחסנים מלאים במזון ובציוד שלא חולקו | תיעוד, באתר ‏מאקו‏, 6 בדצמבר 2023
  32. ^ WHAT WE DO - Microfinance, UNRWA
  33. ^ PROGRAMME BUDGET 2014 - 2015
  34. ^ עמרי נחמיאס‏, אחרי האיומים: ארה"ב תעביר רק מחצית מכספי הסיוע לפלסטינים, באתר וואלה‏, 17 בינואר 2018
    רויטרס, אונר"א מגיבה להקפאת הסיוע: "פגיעה בביטחון באזור", באתר ynet, 17 בינואר 2018.
  35. ^ יותם רוזנוולד, ארה"ב הודיעה כי מהיום תפסיק את המימון לאונר"א, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוגוסט 2018.
  36. ^ https://www.makorrishon.co.il/news/161081/, מקור ראשון
  37. ^ עדו בן פורת, ישראל לגרמניה: הגדילי את הסיוע לאונר"א, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2019
  38. ^ איתמר אייכנר, שחיתות וקידום מאהבת פלסטינית: ראש אונר"א התפטר, באתר ynet, 6 בנובמבר 2019
  39. ^ ברק רביד, בתום הצבעה: עצרת האו"ם האריכה את המנדט של אונר"א, באתר חדשות 13, 15 בנובמבר 2019
  40. ^ אוהד חמו, ‏הנקמה של איחוד האמירויות ובחריין ברשות: קיצוץ ענק בתקציבי אונר"א, באתר ‏מאקו‏, 5 בפברואר 2021
  41. ^ איתמר אייכנר, בעקבות ההסתה בתכני הלימוד: האיחוד האירופי יקצץ כ-40% מהמימון לאונר"א, באתר ynet, 16 במאי 2022
  42. ^ סוניה גורודינסקי, "השתמשו בכספים למטרות טרור": בנק לאומי חסם את החשבון של אונר"א, באתר ישראל היום, ‏4/2/2024
  43. ^ מייקל ויינס (4 בינואר 2003). "Killing of U.N. Aide by Israel Bares Rift With Relief Agency". ניו יורק טיימס. נבדק ב-2009-10-03. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ משה אלעד (טור דעה), לייבש את אונר"א, באתר ynet, 19 במרץ 2006
  45. ^ פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, באתר וואלה‏, 4 באוקטובר 2004
  46. ^ ליאור רותם, גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, באתר nrg‏, 15 בינואר 2009
  47. ^ עמוס הראל, בצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי התגובה לירי המחבלים, באתר הארץ, 11 בינואר 2009
  48. ^ Fixing UNRWA: Repairing the UN's Troubled System of Aid to Palestinian Refugees, The Washington Institute (באנגלית)
  49. ^ UNRWA staff not tested for terror ties', Jerusalem Post
  50. ^ הודעת הארגון, אתר אונר"א;   ברק רביד, בפעם השנייה בתוך שבוע: אנשי אונר"א מצאו מצבור טילים בבית ספר בעזה, באתר הארץ, 22 ביולי 2014
  51. ^ מלכודת במרפאת אונר"א, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2014
  52. ^ יאסר עוקבי, ‏אונר"א חשפה: מנהרה של חמאס עברה מתחת לבית ספר שלה, באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2017
  53. ^ יועץ בבי"ס של אונר"א חטף אישה, עובד סוציאלי חילק תחמושת: החומר שהעבירה ישראל, באתר ynet, 29 בינואר 2024
  54. ^ Salama, Vivian; Luhnow, David (2024-01-26). "U.S. Halts Funding for U.N. Agency Amid Claims Staff Took Part in Oct. 7 Attacks". The Wall Street Journal. ארכיון מ-2024-01-27. נבדק ב-2024-01-27.
  55. ^ "Serious allegations against UNRWA staff in the Gaza Strip: Statement by Philippe Lazzarini, UNRWA Commissioner-General". UNRWA. 26 בינואר 2024. נבדק ב-28 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Abdulrahim, Raja; Barnes, Julian E.; Boxerman, Aaron; Kingsley, Patrick (27 בינואר 2024). "Major Donors Pause Funding for U.N. Agency as Scandal Widens". The New York Times. ארכיון מ-28 בינואר 2024. נבדק ב-28 בינואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ David Luhnow &נCarrie Keller-Lynn, A U.N. Agency Is Accused of Links to Hamas. The Clues Were There All Along., wsj.com, ‏Feb. 2, 2024
  58. ^ ההקלטות חושפות: עובדי הוראה באונר"א לקחו חלק במתקפת הטרור - "יש לנו שבויות, תפסתי אחת", באתר www.inn.co.il
  59. ^ איש אונר"א תועד חוטף גופה מבארי, באתר www.inn.co.il
  60. ^ האם שגופת בנה נחטפה לעזה: מבחינתי האו"ם שותף מלא לחטיפה, באתר www.inn.co.il
  61. ^ Chris Dehghanpoor, Miriam Berger, Sarah Cahlan, Shane Harris, Joyce Sohyun Lee, Video is said to show U.N. relief worker taking Israeli shot on Oct. 7, washingtonpost, ‏16/2/2024
  62. ^ Luis Pelaez, UPDATED: List of Countries Suspending UNRWA Funding, UN Watch, ‏2024-01-29 (באנגלית אמריקאית)
  63. ^ Spain to give UNRWA extra $3.8 mln after key donors suspend aid
  64. ^   ג'קי חורי, דובר אונר"א: הקפאת המימון תוביל לעצירת הפעילות שלנו בעזה בסוף פברואר, באתר הארץ, 28 בינואר 2024
  65. ^ Kingsley, Patrick; Bergman, Ronen (2024-02-03). "The 8 Days That Roiled the U.N.'s Top Agency in Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-02-04.
  66. ^ צה"ל איתר מאות אמצעי לחימה בשג'אעיה; תיעוד: עשרות מחבלים נכנעו בג'באליה, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2023
  67. ^ אריאל כהנא, חינוך לטרור: מורי אונר"א מהללים את הטבח של חמאס, באתר ישראל היום, 1 בדצמבר 2023
  68. ^ יצחק אבוחצירא, לא מתייפייפת: המדינה הניטרלית שהחליטה להכות באונר"א, באתר עכשיו 14, 13 בדצמבר 2023
  69. ^ אור ישראלי, עדות: חטופים הוחזקו בבתים של אנשי אונר"א שסייעו לחמאס, באתר ערוץ 7, 29 בנובמבר 2023,
    אורלי הררי, מורה באונר"א ורופא החזיקו בבית חטופים, "כל אזרח שהחזיק בחטופים הוא מחבל בן מוות", באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2023
  70. ^ שי לוי, ‏נכס מודיעין חמאס ואמל"ח: כך נראה מטה אונר"א ברצועה, באתר ‏מאקו‏, 10 בפברואר 2024
  71. ^ רועי שרון דניאל אלעזר איתי בלומנטל, אונר"א | ישראל חושפת: כך סייע אונר"א לבכירי חמאס במנהרות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בפברואר 2024
  72. ^ דוד בדין - סוכנות ידיעות מקור ישראלי, אונרא והפליטים הפלסטינים, באתר ערוץ 7, 17 במרץ 2009
  73. ^ דו"ח של האו"ם: להדיח את צמרת אונר"א, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2019
  74. ^ הפלשתינים: מהגרים חדשים וצאצאי ותיקים, באתר www.news1.co.il
  75. ^ http://tchelet.org.il/article.php?id=306
  76. ^ http://www.cfnepr.com/ב.html
  77. ^ Pinner, Dr. Walter (1967) [1959]. How many refugees? and The Legend of the Arab Refugees. McGibbon & Kee. pp. ?.
  78. ^ "Who We Are UNRWA". UNRWA. נבדק ב-2018-02-03.
  79. ^ "State Department Hiding 'Game Changer' Report on Myth of Palestinian Refugees". Washington Free Beacon (באנגלית אמריקאית). 2018-01-18. נבדק ב-2018-08-04.
  80. ^ "Lebanon | UNRWA". UNRWA. נבדק ב-2018-02-03.
  81. ^ כמה "פליטים" פלסטינים יש בלבנון?, באתר ערוץ 7
  82. ^ رقم مفاجئ عن عدد الفلسطينيين في لبنان!, www.alarabiya.net (בערבית)
  83. ^ לאן נעלמו הפלשתינאים של לבנון, באתר www.gplanet.co.il
  84. ^ 1 2 Kobi Michael and Michal Hatuel-Radoshitzky, Seventy Years to UNRWA—Time for Structural and Functional Reforms, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏2020
  85. ^ Report: UNRWA violating regulations, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  86. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 65
  87. ^ עינת וילף, לחשוף את הבלוף של אונר"א, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2014; ראו גם: השוואה בין אונר"א ל-UNHCR, ביוטיוב
  88. ^ Center for Near East Policy Research - כינוס בבריסל של מדינות התורמות לאונרא, באתר www.cfnepr.com
  89. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 43; p. 61
  90. ^ 1 2 איתמר אייכנר, האו"ם דורש מהפלסטינים: הסירו תכנים מסיתים מספרי הלימוד, באתר ynet, 31 באוגוסט 2019
  91. ^ איתמר אייכנר, מזכיר המדינה האמריקני: "אונר"א מפיצה תכני לימוד אנטישמיים", באתר ynet, 10 ביוני 2021
  92. ^ ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית (רש"פ): ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום, עיון, איסוף ותרגום: ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, בהוצאת מרכז שמעון ויזנטל, פורום המזרח התיכון, ספטמבר 2017
  93. ^ נדב שרגאי, שיעור בהסתה, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2018
  94. ^ מצגת באתר מרכז בדין לחקר המזרח התיכון
  95. ^ LAHAV HARKOV, Canada probes UNRWA funds over textbooks for ' promoting hate, The Times of Israel, JANUARY 27, 2021
  96. ^ Taylor, Josh; Beazley, Jordyn (2024-01-27). "Australia pauses UN agency funding as staff investigated for suspected role in 7 October attack on Israel". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2024-01-27. נבדק ב-2024-01-27.
  97. ^ איתמר אייכנר, לראשונה: האיחוד האירופי גינה את אונר"א על תכנים מסיתים בספרי לימוד, באתר ynet, 28 באפריל 2021
  98. ^ איתמר אייכנר, בעקבות ההסתה בתכני הלימוד: האיחוד האירופי יקצץ כ-40% מהמימון לאונר"א, באתר ynet, 16 במאי 2022
  99. ^ דו"ח חדש חושף: מורים של האו"ם תומכים בפומבי ברצח ישראלים, באתר מעריב אונליין, 2 באוגוסט 2021
  100. ^ UN Teachers Call To Murder Jews, Reveals New Report, United Nations Watch, March 14, 2023, ארכוב