ארנסט, נסיך הוהנברג – הבדלי גרסאות

ארנסט ואחיו עברו לידי ידיד של הוריהם, ולאחר מכן לידי סבתם החורגת [[מריה תרזה, נסיכת פורטוגל|הארכידוכסית מריה תרזה]]. שר הטקס הקיסרי [[אלפרד, הנסיך השני ממונטנובו|הנסיך ממונטנובו]], אשר היה אויב מושבע של פרנץ פרדיננד וסופיה, דאג גם להשפלתם של שלושת היתומים שלהם. הוא דאג שייאסר עליהם להשתתף בלוויה, ואף ניסה ללא הצלחה לאלץ אותם לשלם את העלות שלה מכספי הירושה שלהם. בעקבות סיום מלחמת העולם הראשונה ב-[[1918]], ביטול המונרכיה ופירוק האימפריה האוסטרו-הנגרית, הוחרמו מרבית נכסיהם בידי ממשלת [[צ'כוסלובקיה]], והם עברו לגור בטירת ארססטן בדרום [[אוסטריה]]. הוא היה פעיל בתנועה [[מלוכנות|מלוכנית]], ועמד בקשר הדוק עם [[אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה]]. כמו כן הוא היה חבר במיליציית [[היימווהר]] ("משמר הבית").

 

 

הוא ואחיו מקסימיליאן, התנגדו ל[[אנשלוס]]. ב-[[14 במרץ]] [[1938]] נשלחו יחד למחנה הריכוז [[דכאו]]{{הערה|{{הצופה||מחנה ההסגר בדאכאו|1938/08/16|00204}}}}. הם הועסקו בעבודות משפילות שנועדו לשבור את רוחם, אולם נשאו אותם באורך רוח ובעליזות, והיו ביחסים חבריים עם מרבית האסירים. אשתו של מקסימיליאן נפגשה עם [[הרמן גרינג]], והצליחה לפעול לשחרורו לאחר חצי שנה. ארנסט לעומת זאת הועבר למחנה אחר ושוחרר רק ב-[[1943]]. עם זאת, 20,000 דונם מנכסי בית הוהנברג הופקעו בידי הנאצים. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הצליחו האחים לפעול להחזרת חלק מהנכסים. ארנסט נפטר ב-[[5 במרץ]] [[1954]] בגיל 49, כתוצאה מהשפעות מאחרות של ההתעללות שעבר בידי הנאצים.