היסטוריה של מדינת ישראל – הבדלי גרסאות

מדינת ישראל קמה בארץ ישראל, שעל פי ה[[תנ"ך]], הובטחה ל[[אברהם]], [[אבי האומה]] הישראלית, לבנו [[יצחק]] ולנכדו [[יעקב]], ואליה שבו צאצאיהם, [[יהודים|בני ישראל]], לאחר מאות שנות עבדות במצרים ו[[תקופת ההתנחלות|התיישבו בה]]. לאחר מאות שנים, במהלכן שלטו [[תקופת השופטים|שופטים]] זמניים בארץ, שהייתה נתונה לכיבושים חוזרים ונשנים, המליכו לעצמם בני ישראל מלך והקימו את [[ממלכת ישראל המאוחדת]], שהתפצלה מאוחר יותר לשתי ממלכות: [[ממלכת ישראל|ישראל]] ו[[ממלכת יהודה|יהודה]]. ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד [[המאה ה-8 לפנה"ס|721 לפני הספירה]], אז נכבשה בידי [[האימפריה האשורית|אשור]] ותושביה הוגלו. [[ממלכת יהודה]] התקיימה עד שנכבשה על ידי ה[[בבל]]ים שהחריבו את [[בית המקדש הראשון|בית המקדש]] בשנת [[586 לפני הספירה]]. רוב תושבי יהודה [[גלות בבל|הוגלו]] לבבל לאחר הכיבוש.