דברי ימי ישראל – הבדלי גרסאות

הכרך הראשון לצאת לאור היה הכרך הרביעי מהספר, בשנת [[1853]]. אחריו יצאו הכרך השלישי ([[1855]]) והכרך החמישי ([[1860]]). עד [[1870]] יצאו כל הכרכים 3–11. שני הכרכים הראשונים, המספרים את תולדות ישראל בזמן [[כתבי הקודש]], יצאו רק בשנים [[18761874]]-–[[18741876]], אחרי שובו של גרץ ממסעו ל[[ארץ ישראל]]. שני הכרכים הפכו בינתיים לשלושה, כאשר הכרך השני פוצל לשניים.{{הערה|ד"ר צבי גרץ, '''דברי ימי ישראל''', כרך ראשון (תרגום [[ש. ל. ציטרון]]), מבוא מפרט ותולדות המחבר מאת [[פ. לחובר]], עמ' XIII.}} גרץ פרסם במהלך השנים כמה מהדורות מקוצרות של ספרו.

החידוש הגדול של הספר היה יצירת ה[[לאומיות]] היהודית המודרנית. [[ארנסט גלנר]] מסביר שלפני הופעת הלאומיות המודרנית ביחד עם המדינה ה[[בירוקרטיה|בירוקרטית]] המודרנית לא התקיים הרעיון של לאומיות. אנשים חיו ב[[אימפריה|אימפריות]], מבני כוח חברתיים עצומים וזיהו את עצמם בצורות שונות ([[דת]] או [[שבט (מדעי החברה)|שבט]]). הדבר היה אפילו יותר נכון ליהודים. היהדותה[[יהדות]] נתפסה כדת בעלת זכויות אוטנומיות משל עצמה. וכך היה יכול אדם כמו [[משה מנדלסון]] לראות את עצמו כ"גרמני בן דת משה". הלאומיות המודרנית שינתה את זה. מעכשיו האדם זיהה את עצמו על-פי התרבות שלו כפי שהתקיימה בטריטוריה מסוימת עם מבנה פוליטי שמממש אותה -– המדינה הלאומית. ההיסטוריה היוותה מגדיר מרכזי של הלאום ביחד עם איש השפה (המילונאי והמדקדק) וחוקר אגדות העם. היהדות בעולם הזה נתפסה כנטע זר חסר שורשים. מפעלו הגדול של גרץ אפשר לראשונה לדמיין לאום יהודי היסטורי. גרץ כהיסטוריון תיאר את היהדות כעניין אחדותי והיסטורי. היהדות נתפשת בספרו של גרץ כלאום עם מסורת תרבותית מאוחדת והיסטוריה מתמשכת. בכך אפשר גרץ את הטרנספורמציה של היהודים לתקופה המודרנית. התוצאה המידית של מפעלו של גרץ הייתה הופעת הציונות כאפשרות מעשית עם [[משה הס]]. בלי גרץ כל תופעת ה[[ציונות]] לא הייתה נתפשת.

{{ציטוט|תוכן="ארץ השוכנת לחוף ים רועש, אשר מראה פני אדמתה חליפות לו: רכסי הרים נישאים, כיפות גבעות, מישורי הרים וגאיות עמוקים -– ארץ כזאת תעורר את העם היושב בה, אם לא קהו חושיו בו, למפעלים, העולים על מעשה יום יום."}}

{{ציטוט|תוכן="בתי המדרש האלה לחכמת ישראל היו יכולים, לו התמכרו בכובד ראש לחקירת האמת, לקבל על עצמם את תפקיד [[אליהו הנביא]], שהיו מחכים לו ליישב את כל הספיקות ולפתור בייחוד את השאלה, אם מותר להכניס תיקונים בדת ומה הן גבולותיה של התיקונים האלה, שהביאו לפירוד ביהדות, - להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם."}}

בניגוד לתוכן הספר עצמו, המהווה אפוס של רדיפות, את הכרך ה-11 סיים גרץ בתחושת ביטחון לגבי חיי [[יהדות גרמניה|היהודים בגרמניה]] שלאחר [[מלחמת פרוסיה-צרפת]]:

כבר בשנות השבעים של [[המאה ה-19]] החלו [[תרגום|לתרגם]] חלקים מהספר לעברית. [[אברהם כהן קפלן|אברהם קפלן]] תרגם את הכרך השלישי ([[וינה]] 1875-7676–1875) ו[[קלמן שולמן]] את הכרך הראשון (וינה 78–1876).

בשנת [[תרמ"ח]] ניגש [[שאול פנחס רבינוביץ]] (שפ"ר) לתרגם את כל הספר (תרגום שהוגדר כ[[מפעל חיים|מפעל חייו]]{{מקור}}) וקרא לו "דברי ימי ישראל". הכרך הראשון מהתרגום היה יותר כעיין עיבוד שנעשה מספר ההיסטוריה של גרץ לעם (אשר ממנו השמיט רבינוביץ בין השאר חלקים מן המקור הקשורים לביקורתל[[ביקורת המקרא]]) ואילו שאר הכרכים היו תרגום ממשי מההוצאה הגדולה אך בהשמטות ובהוספות. רבינוביץ' לא תרגם את הכרך האחרון, כמו גם את הפרק על צמיחת ה[[נצרות]], אותם תרגם אחר כך [[יוסף אליהו טריווש|י. א. טריווש]].{{הערה|שם=מבוא מאת לחובר XIV|ד"ר צבי גרץ, '''דברי ימי ישראל''', כרך ראשון (תרגום [[ש. ל. ציטרון]]), מבוא מפרט ותולדות המחבר מאת [[פ. לחובר]], עמ' XIV.}} גרץ סמך ידו על תרגום רבינוביץ, ואפשר לו להוסיף משלו ולהשמיט קטעים שעלולים לפגוע בקוראים דתיים או קטעים שה[[צנזורה]] הרוסית לא הייתה מרשה לפרסם.

* כרך ראשון: מראשית היות ישראל לעם עד [[מרד החשמונאים|התקוממות החשמונאים]] (בצרוף מבוא מפרט ותולדות המחבר מאת [[פישל לחובר]] ועם הערות מדעיות מאת ד"ר [[אברהם שלום קמנצקי]]).

* כרך שני: מימי הנשיאים החשמונאים עד [[המצור על ירושלים (70)|חרבן ירושלים]] (כולל הקדמה, ההיסטוריון כאמן וכסופר מאת [[יעקב פיכמן]] והערות מדעיות מאת קמנצקי).

* כרך שלישי: מחרבן הבית השני עד [[תקופת הגאונים]].

* כרך רביעי: מראשית התפתחותה של התרבות [[יהדות ספרד|היהודית-הספרדית]] עד גזרות השמד על היהודים בספרד.

* כרך חמישי: מגזרות-השמד על היהודים בספרד עד יסוד מרכז חדש ליהדותל[[הקהילה היהודית באמסטרדם|יהדות באמשטרדם]] (בעריכת לחובר).

* כרך ששי: ממלחמתמ[[מלחמת שלושים השנה|מלחמת שלשים השנה]] עד העת האחרונה.

* [http://books.google.co.il/books?id=dfK5t5TJnoUC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false דברי ימי ישראל חלק IV מהספר בתרגום לאנגלית] בהוצאת ה-JTS (המכללה הדתית היהודית - של [[התנועה הקונסרבטיבית|התנועה המסורתית]]) יצא בשישה חלקים. חלק זה דן בהתפתחות הקבלה וביהודים באירופה ובארץ ישראל בימיב[[ימי הביניים המוקדמים]] (סביב [[המגפה השחורה]] וגירושי היהודים הראשונים, החל מ-[[1270]] ועד [[1650]]) (באתר ספרי גוגל). באתר חלקים נוספים מקוונים.