פרנקלין דלאנו רוזוולט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאזור השפעה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: עד \1 ב\2\3, מ-\1 ב\2\3
שורה 161:
[[קובץ:Roosevelt_signing_TVA_Act_(1933).jpg|שמאל|ממוזער|230px|רוזוולט במעמד החתימה על חוק רשות עמק טנסי]]
 
רוזוולט החל את כהונתו ב-[[4 במרץ]] [[1933]], וסיים אותה כשמת ב-12 באפריל 1945. סך הכל כיהן במשך שתים עשרה שנים ושלושים ותשעה ימים. [[התיקון ה-20 לחוקת ארצות הברית]], שאושרר ב-1933, העביר את יום ההשבעה מהמ-4 במרץ ל-20 בינואר. השבעתו ב-1937 התרחשה בתאריך החדש. כתוצאה מכך, כהונתו הראשונה נמשכה רק 1,418 ימים, ארבעים ושלושה ימים פחות מכהונה רגילה. בעת השבעתו של רוזוולט לתפקיד הנשיא ה-32, היה ברור לכול כי ארצות הברית נמצאת בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים בתולדותיה. [[חקלאי]]ם מצאו עצמם במצוקה קשה בעקבות ירידה חדה במחירי ה[[ירקות]] וה[[פירות]], ה[[ייצור]] צנח ביותר ממחצית וכך גם [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי הגולמי]], שיעור האבטלה עמד על 25 אחוזים מ[[כוח עבודה|כוח העבודה]], ואילו ה[[השקעה|השקעות]] בהקמת עסקים חדשים התכווצו בקרוב ל-85 אחוזים. משבר הבנקים המשיך להחריף, וכשני מיליון אמריקאים, שהיוו קרוב לשני אחוזים מכלל האוכלוסייה באותה תקופה, הפכו ל[[חסר בית|חסרי בית]].
 
רוזוולט פנה לטפל במשבר, וכבר בעת נאום ההכתרה שלו התייחס לחששות הציבור מן השפל המתמשך באומרו את המשפט שהיה למטבע לשון ברבות השנים: {{ציטוטון|אין לנו לפחד מדבר, לבד מהפחד עצמו}}. רוזוולט האשים את ה[[בנקאי]]ם ובעלי ה[[הון]], וטען כי רדיפתם אחר רווחים קלים היוותה את אחד הגורמים להתמוטטותה של הכלכלה. רוזוולט פנה גם לציבור ואישש את הבטחת הבחירות שלו – להוציא את תוכנית "הניו דיל" לפועל במהירות האפשרית.
שורה 174:
====הניו דיל הראשון (1933-1934)====
{{הפניה לערך מורחב|ניו דיל}}
במאה הימים הראשונים בתפקידו, התמקד רוזוולט בהקלה מידית. מהמ-9 במרץ עד ה-16 ביוני, העביר מספר חסר תקדים של חוקים, כשהוא מסתמך על הרוב שהדמוקרטים זכו לו בקונגרס. רוזוולט הסתמך על יועציו האקדמיים ועל סנאטורים בולטים, שטענו שהשפל נגרם מפני שהאנשים לא השקיעו או קנו דברים מרוב פחד.
 
בנושא הבנקים, כינס רוזוולט מושב מיוחד של הקונגרס, ובו העביר הקונגרס חוק חירום לבנקים. החוק היה השלב הראשון בדרך לשיקום. כדי להחזיר את ביטחון הציבור בבנקים, חתם רוזוולט על [[חוק גלאס-סטיגל]], שהקים את [[התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות]], שיפקח על ההפקדות בבנקים.