ויליאם בלייק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעודד וולקשטיין |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1כותלי\2 |
||
שורה 57:
[[קובץ:William Blake - Sconfitta - Frontispiece to The Song of Los.jpg|ימין|ממוזער|350px|הארכיטיפ של האל הבורא והיוצר הוא מוטיב ודימוי מוכר ביצירתו של בלייק. כאן, האל הגנוסטי (דמיורגוס, ביוונית), בדמותו של אוריזן, מתפלל בפני העולם אותו חישל. היצירה [[שירו של לוס]] היא היצירה השלישית מבין סדרת ספריו המאוירים, עליהם עבד בלייק בשיתוף עם אשתו קת'רין בלייק (באוצ'ר). יצירות אלה ידועות בשמן הכולל, [[נבואות היבשה]]]]
ב-4 באוגוסט 1772, בלייק החל לשמש כשוליה בסדנתו של החרט ג'יימס באסייר ( '''James Basire Sr'''), אשר הייתה ממוקמת בגרייט קווין סטריט, לונדון, תמורת סכום של £52.10, לפרק זמן של 7 שנים{{הערה|שם==1}}. בסוף תקופת חניכותו, בלייק הפך להיות תחריטאי מקצועי. יש לציין שאין בנמצא שום תיעוד המצביע על מחלוקות או חוסר הסכמות שהתעוררו בין השניים במהלך כל תקופת הכשרתו של בלייק. אולם על פי הביוגרפיה שחיבר פיטר אקרויד, בלייק הוסיף את שמו של באסייר לרשימת יריביו האמנותיים - אולם אז החליט למחוק אותו מהרשימה{{הערה|שם==3|43, Blake, Peter Ackroyd, [[:en:Sinclair-Stevenson|Sinclair-Stevenson]], 1995.}}. לצד זאת, סגנון החריטה בקווים של באסייר כבר נחשב באותו הזמן למיושן בהשוואה לסגנונות חריטה מקובלים יותר כגון סגנון [[מצוטינט|המצוטינט]] או סגנון החריטה בנקודות{{הערה|Blake, William. The Poems of William Blake. 1893, p. xix.}}. הועלתה השערה שההתמחות של בלייק בסגנון חריטה מיושן זה עמדה בעוכריו כשניסה לקבל עבודות חדשות או הכרה בשלב יותר מאוחר.
כעבור שנתיים, באסייר שלח את חניכו כדי לצייר העתקים של איורים שהיו תלויים על קירותיהן של הכנסיות הגותיות שבלונדון (ואולי במטרה ליישב מחלוקת שצצה בין ג'יימס פארקר, חניך אחר של באסייר, לבין בלייק). החוויות שעבר בלייק [[מנזר וסטמינסטר|במנזר וסטמינסטר]] סייעו בגיבוש סגנונו האמנותי ורעיונותיו. מנזר וסמינסטר של ימיו, היה מעוטר בחליפות שריון, בדמויות מצוירות של אנשים מתים ובדמויות שעווה רבגוניות. אקרויד מציין: {{ציטוטון|<small>הרושם המיידי שבלייק היה אמור לקבל היה זה של בהירות וצבע דהויים</small>.{{הערה|44, Blake, Ackroyd}}}} אולם לא כך היה: הלימוד לפרטי פרטיו של הסגנון הגותי (אשר אותו הוא החשיב כ"סגנון בעל חיות") השאיר חותם ברור באמנותו{{הערה|שם==4|Wilson, Mona (1978). The Life of William Blake (3rd ed.). London: Granada Publishing Limited. p. 5.{{ISBN|0586082972}}}}. באותן שעות אחר צהריים ארוכות, כאשר בלייק בילה את זמנו מצייר סקיצות במנזר, פעילותו הופרעה לעיתים על ידי הילדים מבית הספר וסטמינסטר הסמוך, אשר הורשו להיכנס למתחם המנזר. הילדים נהגו באופן תדיר להטריד את בלייק וכשאחד מהם ייסר אותו באופן כה בולט, באסייר הכה בילד נמרצות והפילו מאחד הפיגומים לקרקע {{ציטוטון|<small>אשר עליה הוא נפל בצורה נוראה ואלימה</small>.}}{{הערה|Blake, William and Tatham, Frederick. [https://books.google.com/books?id=cSxDAAAAIAAJ&printsec=frontcover&dq=The+Letters+of+William+Blake:+Together+with+a+Life&lr=&as_brr=3 The Letters of William Blake: Together with a Life.] 1906, p. 7.}} לאחר שבאסייר העלה קבילתו בפני המנהל, הוחלט לאסור על הילדים להיכנס למתחם המנזר{{הערה|שם==4}}.
===האקדמיה המלכותית לאמנויות===
| |||