אלחנן בן יערי – הבדלי גרסאות

הסיפור על אלחנן בן יערי שייך לארבעה סיפורים קצרים בשמואל ב', ט"ו-כ"ב אשר תוכנם ונושאם דומה.{{הערה|על חלקו של הסיפור בספרי נביאים ראו: [[אלכסנדר רופא]], '''מבוא לספרות המקרא,''' ירושלים, מאגנס, 2007, ע"מעמ' 166-164.}} בסיפורים אלו מסופר על גבורתם של [[גיבורי דוד]] במלחמתם נגד [[פלשתים]]. הסיפור על אלחנן בן יערי מובא בפסוק ב{{תנ"ך|שמואל ב|כא|יט}}:

בספר שמואל אביו של אלחנן נקרא "יערי" ואילו בספר דברי הימים שמו מאוית "יעור" ו[[קרי וכתיב|לפי המסורה]] נקרא "יָעִיר". לדעת [[משה צבי סגל]] השם המובא בדברי הימים הוא השם הנכון ואילו השם "יערי" משובש.{{הערה|[[משה צבי סגל]], '''ספרי שמואל''', ירושלים, קריית ספר, 1987, ע"מ שעב.}} ב{{תנ"ך|שמואל ב|כג|כד}} מסופר על אדם ששמו "אֶלְחָנָן בֶּן-דֹּדוֹ" מ[[בית לחם]] ויש הסבורים כי גם שם הכוונה לאותו אדם.{{הערה|[[שמעון בר-אפרת]], '''מקרא לישראל: שמואל ב'''', ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מעמ' 264.}}{{הערה|ולקמן יוצג פירוש לפיו יערי הוא [[ישי]]}}

בסיפור המופיע בשמואל א', י"ז, נ', דוד הורג את גָּלְיָת ב[[עמק האלה]] ובסיפור המופיע בשמואל ב', כ"א, י"ט, הוכה גָּלְיָת על ידי אלחנן בן יערי. הדמיון בין שני הסיפורים אינו רק בזהות המפסיד אלא גם במקום מוצאו העיר [[גת (עיר פלשתית)|גת]]. בשני המקורות נערך קרב ביניים בין שני יחידים.{{הערה|על שיטת לחימה זו של קרב ביניים אשר מטרתה למנוע שפיכות דמים מיותרת, ראו: [[יגאל ידין]], '''תורת המלחמה בארצות המקרא לאור הממצאים הארכאולוגיים''', רמת גן, החברה הבינלאומית להוצאה לאור בע"מ, 1963, עמ' 235-234}} בשני הסיפורים מושווית חניתו של גָּלְיָת ל"מנור אורגים". השוני בין שני הסיפורים הוא שדוד הכה את הפלישתי בעמק האלה, ואילו בסיפור על אלחנן בן יערי מוזכר מקום אחר בשם "גוֹב".{{הערה|על זיהוי המקום גוב ראו: [[אברהם מלמט]], '''ישראל בתקופת המקרא''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 1983, ע"מעמ' 219.}}

הדמיון בין שני הסיפורים יחד עם הקירבה ה[[פלאוגרפיה|פאליאוגרפית]] בין השם "'''ישי'''" לשם "'''יערי'''" הביאה חלק מהחוקרים למסקנה כי אלחנן הוא שמו הקדום של דוד ושבתעתוק שם אביו חל שיבוש.{{הערה|1=[[בנימין מזר]], '''עולם התנ"ך: שמואל ב'''', תל אביב, דוידזון - עתי, 1993, ע"מעמ' 182.{{ש}}

לדעת חוקרי מקרא כדוגמת [[יאיר זקוביץ]], סיפור על דמות שולית זו מאוגד ומסופח לדמותו של דוד, שהיא ה[[דמות ראשית|דמות המרכזית]]. לשיטתם, סיפורו של אלחנן הוא המסורת הקדומה ואילו סיפור דוד וגָּלְיָת הוא סיפור מעובד הבא להאדיר את שמו של דוד.{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''דוד מרועה למשיח''', ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1995, ע"מעמ' 97-96.}} בגירסת ספר דברי הימים לפיה הפלשתי היה אחיו של גָּלְיָת הם רואים כניסיון של המחבר ליישב את הסתירה שבספר שמואל.{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים-מקראי למדרש חוץ מקראי''', תל אביב, עם עובד, 2009, ע"מעמ' 158.}}

בפרשנות ימי הביניים נודעה פרשנותם של רבי [[יוסף קרא]] אשר, בפירושו לשמואל ב', כ"א, י"ט מפרש לפי [[תרגום יונתן]] כי אלחנן בן יערי הוא כינויו של דוד. ואילו רבי [[ישעיה מטראני]] טוען כי היו שני ענקים [[פלשתים|פלישתיים]], ששמם גוליית: 'וגוליית אחר הוא זה'.{{הערה|[[אוריאל סימון]], '''בקש שלום ורדפהו''', תל אביב, ידיעות אחרונות, 2004, ע"מעמ' 326.}}

ב[[תרגום יונתן]] לספרי [[נביאים|הנביאים]] מצוי המדרש על הפסוק: {{ציטוטון|והות עוד קרבא בגוב עם פלשתאי וקטל דוד בר ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם ית גָּלְיָת גִתאה ובעברית: ...והיה עוד קרב בגוב עם הפלשתים והרג דוד בן ישי אורג פרוכת בית המקדש שמבית לחם את גָּלְיָת הגתי.}} בעקבות תרגום זה מפרש [[רש"י]]: {{ציטוטון| אלחנן - דוד 'בן יערי אורגים' - שהיו משפחתו אורגים פרוכת למקדש הקרוי יער.}}{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], [[אביגדור שנאן]], '''לא כך כתוב בתנ"ך''', תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006, ע"מעמ' 193.}}

לדעת חוקר המקרא שמעון בר-אפרת ואחרים, נראה שהיו שתי מסורות: באחת דוד הכה את גָּלְיָת הַגִּתִּי ובשנייה אחד מגיבורי דוד הכה אותו. לשיטתו עורך ספר שמואל כלל את שתי המסורות בספר, או כי לא הוטרד על ידי הסתירה או כי יישב אותה בדרך [[דרש]].{{הערה|שמעון בר-אפרת, '''מקרא לישראל: שמואל ב'''', ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מעמ' 234.}}