בחירות מקדימות – הבדלי גרסאות

'''בחירות מקדימות''' (או ב[[לעז]]: '''פריימריז''', מ[[אנגלית]]: '''Primary election''' - בחירות מקדימות) מתקיימות לפני [[בחירות]] כלליות ל[[פרלמנט|בית הנבחרים]] או לראשות המדינה ([[נשיא]]ות או [[ראש ממשלה|ראשות ממשלה]]), בתוך ה[[מפלגה|מפלגות]] השונות ועלעל פי תקנון התנועהתקנוניהן.

קיימים הבדלים בין השיטות השונות לעריכת בחירות מקדימות. יש להבדיל ביניהםביניהן על פי גודל הגוף הבוחר:

# אדם אחד - ראש המפלגה (מנהיג פוליטי) או אדם בעל סמכות עליונה, בוחר את רשימת המועמדים או את המועמד.

# [[ועדה מסדרת]] - גוף המחליט על המועמדים או מועמד בו משתתפים רק ראשי המפלגה (אחדים מבכירי המפלגה) או מועצת החכמים (גוף דתי עליון).

# חברי מפלגה - מרכז מפלגה - גוף מפלגתי בו חברים רק נציגי המפלגה (חברי מרכז) המונה בין עשרות לכמה אלפי נציגים הבוחרים בבחירות גלויות או סמויות את המועמדים או המועמד.

# פריימריז (primaries) - במסגרת הבחירות המקדימות בוחרים חברי המפלגה (כולם או חלקם) בוחרים את מועמדי המפלגה לבחירות.

# פריימריז פתוחים - במסגרתכל שיטה זואזרח יכול כל אזרח להשתתף בבחירות פנימיות של אחת המפלגות, גם אם איננו חבר במפלגהבה.

בראשית ימי המדינה, נהגו מרבית המפלגות לבחור את מועמדיהן ל[[הכנסת|כנסת]] בגוף מצומצם ([[ועדה מסדרת]]) שכלל רק אחדים מבכירי המפלגה. בהמשך, החלו חלק מהמפלגות, בעיקר המפלגות הגדולות, לעבור לבחירות מקדימות רחבות יותר. למרות זאת, גם כיום חלק מהמפלגות אינן מקיימות בחירות מקדימות, ופועלות לקביעת רשימתן בשיטה הדומה לזו של הוועדה המסדרת. בחלק מהמקרים, כמו ב"[[יש עתיד]]" וב"[[ישראל ביתנו]]", הרשימות נקבעות באופן בלעדי על ידי יושב ראש הרשימה. דרך זו מאפיינת מפלגות השואבות את עיקר הפופלוריותהפופולריות שלהן מדמותו הבולטת של יושבהיושב הראשראש. במקרים אחרים הרשימות נקבעות על ידי מועצה חיצונית לרשימה כמו ב"[[מועצת גדולי התורה]]" של "[[יהדות התורה]]" או ב"[[מועצת חכמי התורה]]" של מפלגת [[מפלגת ש"ס|ש"ס]].

נהוג להבדיל בין שלושה סוגים של בחירות מקדימות המתקיימות במפלגות בישראל: סוג אחד, הנפוץ יותר, הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה בין כמה עשרות ועד אלפי חברים (הגוף הבוחר מכונה [[ועידה]], מרכז או מועצה). הסוג השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים ש[[התפקדות|התפקדו]] למפלגה. הסוג השלישי הוא "פריימריז פתוחים", בהם כל אזרח יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו מתפקד, שיטה זו הונהגה לראשונה בישראל ב-29 בינואר 2019 על ידי מפלגת "[[זהות (מפלגה)|זהות]]".

בשל הטיה זו נוצר צורך לבלום גלי מינויים הנוצריםשנוצרים בעקבות בחירת מועמדי הכנסת כחלק ממרכז מפלגה. למטרה זו חברי הכנסת ניסו לחוקק חוקים בולמים: איסור על חברי מרכז לכהן כ[[דירקטור]]ים בחברות ממשלתיות, איסור על מינויו של מי שיש לו זיקה לשר מסוים לתפקידים ממלכתיים, איסור על נושאי משרה ב – 4בארבע דרגות ממשלתיות בכירות לכהן כחבר מרכז מפלגה ועוד.

ב[[הליכוד|ליכוד]] רשימת המועמדים לכנסתל[[הכנסת ה -17|כנסת ה-17]] נקבעה על ידי בחירות של חברי מרכז המפלגה, בחירות שיצרו מחלוקת במפלגה כיוון שהועלו טענות כי מספר חברי מרכז מייצגים את [[מפלגת קדימה]] היריבה, ופוגעים ברשימת הליכוד. לנוכח המיקום הגבוה שקיבלו ה"טירונים" הפוליטיים [[משה כחלון]] ו[[גלעד ארדן]] לעומת המיקום הנמוך שקיבלו שרי ליכוד לשעבר שהיו בכירים וותיקים, כדוגמת [[עוזי לנדאו]], [[ישראל כץ (שר החקלאות)|ישראל כץ]] ו[[דני נוה]]{{הערה|{{nrg|אבישי זוהר|כחלון כבש את הליכוד – השרים נדחקו|033/322|12 בינואר 2006|1|1}}}}. לכן יו"ר המפלגה [[בנימין נתניהו]] קבע בתקנון תקנה חדשה, כי הבחירות בעתיד לרשימת המפלגה לכנסת יהיו בחירות בקרב המתפקדים ולא בקרב חברי המרכז.

בבחירות בהןשבהן משתתפים כל חברי המפלגה, הצורך להגיע אל קהל כה גדול דורש משאבים כספיים רבים, דבר שעלול להוביל לפעילות לא חוקית לשם גיוס הכספים. לדוגמה [[ראש ממשלת ישראל|ראשי הממשלה]] [[אהוד ברק]] ו[[אריאל שרון]] נחשדו בקבלת תרומות בלתי חוקיות לצורך הפריימריז. תופעה נוספת בבחירות מקדימות בהןשבהן מצביעים כלל מתפקדי המפלגה היא תופעה של [[התפקדות]] רק לשם ההצבעה בפריימריז. לעיתים מדובר במצביעים שאין להם זיקה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] או רצון אמיתי להיות חלק במפלגהמהמפלגה, אלא רק רצון להצביע עבור מועמד מסוים ("מתפקדי ארגזים"). בעיה נוספת היא חשש שיתפקדו אנשים בעלי אידאולוגיה הפוכה משל המפלגה, אשר מטרתםשמטרתם להכניס לרשימת המפלגה אנשים עם אידאולוגיה כשלהם שישמשו [[סוס טרויאני|סוסים טוריאנייםטרויאניים]]. ביקורת שכזו הופנתה כלפי תנועת "[[הליכודניקים החדשים]]", שהואשמה על ידי אנשי ימין בכך שאינם מצביעים לליכוד, אך מנסים לשנות את אופיו.

קיימות דעות כי לשיטה הנוכחית בישראל יש חסרונות ובהם קבוצות מיעוט המשתלטות על המפלגה{{הערה|{{קישורnrg|[[ארז כלליתדמור]]|כותרת=המסע של פייגלין להחרבת הליכוד|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/815/148.html|אתר=www.makorrishon.co.il23 בנובמבר 2008|תאריך_וידוא=2019-02-081|1}}}}, [[ קבלן קולות|קבלני קולות]], כניסת חברי כנסת פופוליסטים ודחיקת מועמדים ראויים מחוץ לשורות המפלגה{{הערה|{{קישורהארץ|אהוד כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6916203ברק|כותרת=לא פריימריז, ולא כוכב נולד|אתר=הארץopinions/1.6916203|שפה=he|תאריך_וידוא=8 בפברואר 2019-02-08}}}}.