ריכרד מיכאל קבנר – הבדלי גרסאות

ריכרד קבנר, בנו של [[רופא]], נולד ב[[ברסלאו]],. למד באוניברסיטאות של [[אוניברסיטת ברסלאו|ברסלאו]], [[אוניברסיטת ז'נבה|ז'נבה]] ו[[אוניברסיטת ברלין|ברלין]]. מוריו בברלין היו ההיסטוריונים [[הנס דלבריק]], [[אלפרד הרמן]] {{אנ|Alfred Herrmann}} ו[[אדוארד מאייר]], ה[[פילוסוף|פילוסופים]] [[מקס דסואה]] {{אנ|Max Dessoir}} ו[[אלואיס ריהל]] {{אנ|Alois Riehl}} וה[[כלכלן]] [[איגנץ יסטרוב]] {{אנ|Ignaz Jastrow}}. בברסלאו למד [[סוציולוגיה]] מפי [[ורנר זומבארט]] ו[[פסיכולוגיה]] מפי [[הרמן אבינגהאוס]], ובז'נבה למד אצל הפדגוד פאול דיפרואה (Paul Duproix). קיבל תואר דוקטור בברלין ב-[[1911]] על עבודה שכותרתה "תפיסת הנישואין לקראת סוף ימי הביניים הגרמניים" (Die Eheauffassung des ausgehenden deutschen Mittelalters).<ref>{{צ-מאמר|שם=DIE EHEAUFFASSUNG DES AUSGEHENDEN DEUTSCHEN MITTELALTERS|קישור=https://www.degruyter.com/view/j/akg.1911.9.issue-2/akg-1911-0202/akg-1911-0202.xml|כתב עת=Archiv für Kulturgeschichte|שנת הוצאה=1911|עמ=136–198|כרך=9|doi=10.7788/akg-1911-0202|מחבר=Richard Koebner}}</ref> ב-[[1920]] מונה למרצה ל[[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה]] באוניברסיטת ברסלאו. ב-[[1933]], עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון, פוטר ממשרתו באוניברסיטה. עזב את [[גרמניה]] ב-[[1934]] ועלה ל[[ארץ ישראל]]. הקים ביחד עם [[יצחק בער]] ו[[אביגדור צ'ריקובר]] את החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. מונה כפרופסור וכמופקד ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] על שם ססיל ליאן באוניברסיטה. היה אחד מארבעת המרצים הראשונים שהורו בחוג.