הפלישה לנורמנדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לצפון אירופה
מ הוספת קישור למעבורת
שורה 108:
ההכנות לפלישה נמשכו כשנתיים והיו כרוכות בהתארגנות לוגיסטית בהיקף עצום, שכללה בניית כלי שיט ו[[מטוס]]ים רבים. כמה חודשים אחרי כניסת ארצות הברית למלחמה החל [[מבצע בולרו]] – ריכוז ציוד וכוחות אמריקניים וקנדים אדירים בדרום אנגליה. עד תחילת יוני 1944 הגיעו לבריטניה שני מיליון אנשי צבא אמריקאים, ועוד רבע מיליון קנדים. הכוחות הפולשים עברו אימונים מפרכים בתנאים שדימו את גזרת הלחימה שלה יועדו. כל ההכנות האלה נעשו תוך שמירה קפדנית על [[ביטחון שדה]] והסתרת המועד והיעד של הפלישה מן הגרמנים.
 
במבצע אוברלורד היו כארבעה סוגים עיקריים של אוניות ונחתות להבאת חיילים וציוד אל החוף: ה־LST {{כ}}(Landing Ship Tank), אונייה להנחתת כלי רכב וחיילים, הייתה אונייה גדולה, בגודל סיירת קלה, שאורכה כ־100 מטר ויכולת הנשיאה שלה 4,000 טונות. ה־LCT {{כ}}(Landing craft tank), נחתת טנקים, הייתה כלי שיט שטוח תחתית, באורך כ־35 מטר, שיכול להוביל 4 עד 8 טנקים (בהתאם לדגם הנחתת) ולפרוק אותם על פני כבש המורד בעת ההגעה לחוף. ה־LSI {{כ}} (Landing Ship Infantry), אונייה להנחתת חיילים, הייתה אונייה הדומה למעבורתל[[מעבורת]] נוסעים, שיכלה לשאת מאות חיילים וציוד. ה־LCA {{כ}}(Landing Craft Assault), היו נחתות קטנות שהובילו מחלקת רובאים שירדו ממנה היישר לחוף בכבש מורד{{הערה|Ford, עמ' 39-36}}. הנפוצה מביניהן בנורמנדי הייתה ה־[[LCVP]], נחתת שאורכה כ־11 מטרים ורוחבה 3.2 מטרים יכלה לשאת מחלקה בת 36 לוחמים, או [[ג'יפ]] וכיתה של 12 לוחמים. הן כונו "סירות היגינס", על שם מתכנן אנדרו היגינס, ובסך הכל נבנו יותר מ־20,000 כאלו עד סוף המלחמה{{הערה|[[#Ambruz|אמברוז]], עמ' 41-38}}.
[[קובץ:DD-Tank.jpg|250px|ממוזער|טנק שרמן אמפיבי, עם יריעות ציפה, שהעניקו לטנק כושר צליחה במים.]]