מוזיקה מינימליסטית – הבדלי גרסאות

'''מוזיקה מינימליסטית''' היא [[מוזיקה]] המבוססת על תבניות קצרות החוזרות על עצמן לאורך [[זמן]] עם שינויים קלים, תוך מיצוי מקסימלי של החומר התמטי המינימלי. היא צמחה בשנות השישים בעיר [[ניו יורק סיטי|ניו יורק]] בעיקר. במידת מה היא חזרה אל הטונאליות שרוב ה[[מלחין|מלחינים]] ה[[מוזיקה מודרנית|מודרניים]] נטשו בתחילת [[המאה העשרים]]. מוזיקה מינימליסטית היא מגמת המשך של סגנונם של יוצרים אמריקאים כגון [[מורטון פלדמן]] ו[[ג'ון קייג']], אך גם יש בה השפעות חזקות מאד של ה[[ביבופ]] ו[[הקול ג'אז]], רובומוזיקה המלחיניםמימי הראשונים שכתבו בה מספרים על השפעות חזקות של ה[[חצוצרה|חצוצרן]] [[מיילס דייוויס]], בייחוד ב-[[Kind of Blue]] ושל נגן ה[[סקסופון]] [[ג'ון קולטריין]]הביניים.

המלחינים [[לה מונט יאנג]], [[פיליפ גלאס]], [[טרי ריילי]] ו[[סטיב רייך]] היו מאבותיה. בין יצירותיוהיצירות של סטיב רייךהחשובות בסגנון זה ניתן למצוא את את היצירה "[[רכבות אחרות (יצירה מוזיקלית)|רכבות אחרות]]" (1988) ו"[[מוזיקה ל-18 נגנים]]" של סטיב רייך, "[[:en:In_C|In C]]" של [[טרי ריילי]], ו"[[איינשטיין על החוף]]" (1976) אופרה מאת [[פיליפ גלאס]].

==מוזיקה מודרניתמינימליסטית ותרבות פופולרית==

המוזיקה המינימליסטית חדרה לתרבות הפופולרית, ובעיקר לסצנת ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]] הניו יורקית. היא השפיע על מפיקים ואמנים כ[[בריאן אינו|בריאן אינו,]] ו[[דייוויד בואי|דיויד בואי]]. אחת הלהקות שההשפעה של המוזיקה המינמליסטית ברורה אצלן ביותר היא [[הוולווט אנדרגראונד]], [[ג'ון קייל]] היה נגן הו[[ויולה]] בכמה יצירות של פיליפ גלאס, וגם למקיוזלאנגוס מקליז, המתופף הראשון של ההרכב היה עבר במוזיקה מינימליסטית.