כפר עקב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A043:4D89:C661:7259:4D08:D17D (שיחה) לעריכה האחרונה של שושושושון |
|||
שורה 21:
על פי [[מפקד אוכלוסין]] [[עות'מאני]] משנת 1596, 47 משפחות התגוררו בכפר. בשנת 1870 לפי חוקר ארץ ישראל [[אדוארד רובינסון]], גרו בכפר 15 משפחות{{הערה|Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. [https://archive.org/stream/biblicalresearc00smitgoog#page/n337/mode/1up 315]}}.
===בתקופת המנדט הבריטי===
במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי [[המנדט הבריטי]], אוכלוסיית כפר עקב מנתה 189 תושבים, כולם [[מוסלמים]]{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922%29#page/n16/mode/1up 14]}}. במפקד 1931 אוכלוסיית כפר עקב מנתה 250 תושבים, ב-122 בתים{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 37]}}. ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל]] אוכלוסיית כפר עקב הוערכה ב-290 תושבים
במהלך שנות השישים של המאה ה-20 נחשב הכפר לשכונה של עשירים, אולם מאז מעמדו ירד.{{דרוש מקור}}
שורה 28:
מאז [[מלחמת ששת הימים]] ב-1967, כפר עקב נמצאת תחת שלטון ישראלי.
[[גדר ההפרדה]] נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים, דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך [[מעבר קלנדיה]]. בנוסף, אנשי [[עיריית ירושלים]], [[רשות הדואר]], וה[[משטרת ישראל|משטרה]] נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם|1.1296252|23 בספטמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|יהונתן ליס|תושבים במזרח י-ם: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו|1.1023901}}}}. מנגד, ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה [[האגודה לזכויות האזרח]], טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי אין בעיות באספקת שירותים, ואם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת. ב-[[7 בינואר]] [[2010]] הודה [[יקיר שגב]], האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי {{ציטוטון|לעיריית ירושלים כיום
הכפר נמצא בקרבת
בתחילת שנות ה-2000, בסיוע מסמכים מזויפים, נבנו בתים על הקרקעות, בהן התיישבו משפחות ערביות. בשנת 2015 קבע בית המשפט שעל המשפחות לפנות את הבתים מהמקרקעין{{הערה|[https://www.court.gov.il/NGCS.Web.Site/Viewer/NGCSViewerPage.aspx?DocumentNumber=6778b3dfca5940f2904dd91951846a44 ת"א 17082-04-10 חברה חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח' נ' חדר ואח']}} ו[[בג"ץ]] הוציא צו על תנאי המורה למדינה לפנות את המקרקעין{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=12014770.b07|סוג=בג"ץ|עותר=חברת חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח'|משיב=השר לבטחון פנים|ניתן ב=5 בפברואר 2014}}}}. בעקבות הצו על תנאי, הגישה המדינה כתבי אישום על שימוש בלא היתר במבנים והבטיחה שתדרוש להוציא למבנים צוי הריסה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=12014770.c16|סוג=בג"ץ|עותר=חברת חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח'|משיב=השר לבטחון פנים|ניתן ב=24 באוגוסט 2015}}}}.
|