מועצה אזורית עמק המעיינות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 96:
בשבועות לפני פרוץ המלחמה הורעו היחסים בין היהודים והערבים בעמק בית שאן. יחידה [[ההגנה]] שעשתה דרכה ליד [[טובאס]] הותקפה על ידי ערבים שהחלו לשדוד אותה. כאשר הערבים התעסקו בשוד והתרשלו בהבטחת עצמם, זינקו עליהם אנשי ההגנה, הכו אותם מכות נמרצות ופרקו את נשקם. המחלקה נסוגה במהרה לטירת צבי. השייח'ים המקומיים דרשו מהקיבוץ להחזיר את הנשק ונתקלו בסירוב מוחלט. זמן קצר לאחר מכן נתקלו שומרי טירת צבי בקבוצת ערבים השוכבת במארב ליד הקיבוץ. בחילופי אש נהרגו שני ערבים.
 
מיד לאחר החלטת האו"ם מ-29 בנובמבר, יזמו כנופיות ערביות סדירות למחצה תקיפות שנועדו לשבש את החיים בישובי האיזור. הכנופיות ערכו באופן ספונטאני הפגזות, צליפות, מארבים וחסימות כבישים. הכביש ליישובים היהודים עבר בביסאן. בפרוץ המלחמה נחסמה הדרך בתוך העיר והשיירות נאלצו להתנהל בדרכי שדה שלאחר גשם הפכו לבוציות, ללא אפשרות למעבר. חסימה נוספת של הכביש לכיוון מערב הייתה בכפר [[זירעין]]. הבריטים ישהוישבו בעיקר בתחנות משטרה ובחלק מהצמתים נמנעו מהתערבות בסכסוך ולא איבטחו את הצירים. לעומת זאת, יחידות של [[הלגיון הערבי]] שפעלו באזור ככוחות שיטור בחסות השלטונות הבריטיים, סייעו לא פעם לפעולת הכנופיות. {{הערה|יעקב מרקוביצקי, '''עמק יזרעאל במלחמת העצמאות''', עידן - גליון 17, [[הוצאת יד יצחק בן צבי]], 1993}}
 
ב-[[16 בפברואר]] 1948, [[קרב טירת צבי|תקף]] "[[צבא ההצלה]]" של [[קאוקג'י]] את טירת צבי אך נהדף באבידות כבדות. לאחר הדיפת ההתקפה נמלטו ערביי הסביבה מבתיהם. חלק מהבתים שימשו את התוקפים (על פי נשק ואמצעים נוספים שנמצאו בהם). הבתים שננטשו בסביבות טירת צבי פוצצו.