מירכאות – הבדלי גרסאות

'''מירכאות'''{{הערה| על פי [[האקדמיה ללשון העברית]] יש לכתוב '''מֵירְכָאוֹת''' ב[[צירי]] מלא (וכך גם לגבי שם [[טעמי המקרא|טעם המקרא]] '''מירכא''') כיוון שהיו"ד שורשית. השורש א-ר-ך בא לידי ביטוי בשם הטעם על פי המסורת התימנית – מארכא. אף על-פי כן, הכתיב המקובל למילה עודנו מרכאות, ולכן השימוש בערך יהיה בצורה זו.}} ('''“'''/'''”''') הן סימני [[פיסוק]] המשמשים לסמן [[ציטוט]], קטע דיבור או [[פסוקית]] בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות. מקור השם הוא באחד מ[[טעמי המקרא]] ה[[אשכנז|אשכנזיים]] – "מרכא" בשל צורתו של טעם מקרא זה.

==השימוש במרכאותבמירכאות==

המרכאותהמירכאות משמשות לציון [[מובאה|ציטוט]] – מובאה מתוך מקור ספרותי אחר, או מדבורו הישיר של מישהו. דוגמאות:

*ציון [[מטאפורה]] או שימוש מושאל במילה. לדוגמה: שיערו נשר, ו"שלכת" זו בישרה את זקנתו. משימוש זה נוצרו ה[[#מרכאות אוויריות|מרכאותמירכאות האוויריות]]. ניתן גם לומר שדבר כלשהו נאמר במרכאותבמירכאות, כלומר בסרקזם, ובהקצנה- במרכאותבמירכאות כפולות ומכופלות.

מרכאותמירכאות משמשות גם לציון שמות של ארגונים, יצירות וכדומה (אולם לא לשמות בני אדם). דוגמאות:

שימוש נוסף במרכאותבמירכאות הוא לציון מעבר בתוך המשפט מ[[משלב]] לשוני אחד למשלב אחר, אשר לא מתאים לסגנונו של הטקסט אך חיוני להעברת המסר. לדוגמה:

==תולדות המרכאותהמירכאות==

המרכאותהמירכאות הן מסימני הפיסוק שנשאלו ל[[עברית]] משפות אירופיות. השם "מרכאותמירכאות" הוא צורת ריבוי של "מרכא" - שם המציין את אחד מ[[טעמי המקרא]], שצורתו דומה לצורת המרכאותהמירכאות.

המרכאותהמירכאות, כמו כל סימני הפיסוק, חדשים יחסית בשפה העברית, ואינם קיימים בספרים העבריים המסורתיים. ל[[טעמי המקרא]] תפקיד דומה (אך לא זהה) לסימני הפיסוק בימינו. הרביע הוא טעם המקרא הממלא, בין היתר, את תפקיד המרכאותהמירכאות לסימון דיבור ישיר. בקטע שמשמאל (מ{{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}) בא רביע (מסומן בצבע) מעל למילה "ויאמר".

כללי השימוש במרכאותבמירכאות בעברית של ימינו מבוססים על הכללים הנהוגים ב[[ארצות הברית]]. כללי המרכאותהמירכאות פשוטים יותר מבעבר, בין היתר כנראה בשל הקושי להקליד במחשב את המרכאותהמירכאות התחתונות – כפולות או בודדות. הכללים:

* המרכאותהמירכאות מקיפות את הביטוי שהן מסמנות, כלומר, זוג מרכאותמירכאות יופיע בתחילת הביטוי וזוג נוסף בסופו.

* ניתן לסמן מרכאותמירכאות בין [[אותיות השימוש|אות שימוש]] לבין המילה עצמה (למשל, '''ההתנהגות ה"נפלאה" שלך''').

* כאשר יש קינון של [[ציטוט|ציטוטים]] (מובאה בתוך מובאה) משתמשים לסירוגין במרכאותבמירכאות כפולות ובמרכאותובמירכאות בודדות.{{הערה|כדי להימנע מבלבול אפשרי בין '''מרכאותמירכאות, גרָשִים וּגרשָיִים''', נבחר להשתמש במונח '''מרכאותמירכאות כפולות''' עבור <code>"..."</code>, ובמונח '''מרכאותמירכאות בודדות''' עבור

* כאשר בתוך משפט מצוטט יש הערת ביניים של המספר, המראיין וכדומה, מחלקים את הציטוט לשני חלקים שכל-אחד מהם מוקף במרכאותבמירכאות משלו. לדוגמה:

:ב[[תנ"ך]] יש שימוש רב בקינון של ציטוטים, אך מכיוון שסימני הפיסוק הם חידוש של הספרות המודרנית, לא נמצא מרכאותמירכאות בתנ"ך המסורתי:

==ההבחנה בין מרכאותמירכאות לגרש ולגרשיים==

ההבחנה בין מרכאותמירכאות לבין סימני הפיסוק הבודדים (שאינם באים בזוגות) [[גרש]] ו[[גרשיים]] היא:

* הגרשיים הם סימן פיסוק הדומה בצורתו למרכאותלמירכאות, אולם הם משמשים לציון [[ראשי תיבות]]; למשל – המילה '''[[תנ"ך|תנ״ך]]''' מורכבת מ[[ראשי התיבות]] של '''תורה, נביאים, כתובים'''.

==שימוש מיושן במרכאותבמירכאות==

[[קובץ:OldHebrewQuotationStyle from1923 translation of RobinsonCrusoe.png|שמאל|ממוזער|316px|שימוש במרכאותבמירכאות תחתיות בתחילת [[ציטוט]], ובהערת ביניים בתוך הציטוט. מתוך [[דניאל דפו]]; [[רובינזון קרוזו|רבינזון קרוזה]]: ספור עם ציורים / תרגום - [[יהודה גרזובסקי]], ורשה: תושיה, (1928). באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - מאגר ספרים סרוקים]]

בספרים עבריים ישנים ניתן לראות שימוש שונה במקצת במרכאותבמירכאות, המבוסס על השיטה של השפה ה[[גרמנית]] או של חלק מהשפות המזרח-אירופאיות, בה המרכא הפותח הוא תחתי, והסוגר – עילי. גם המרכא מ[[טעמי המקרא]] הוא סימן תחתי (ראו בתמונה לעיל).

==מרכאותמירכאות בשפות אחרות==

[[קובץ:ChineseCornerBracketQuotation.png|שמאל|ממוזער|316px|בסינית משמשים סוגריים פינתיים בתפקיד המרכאותהמירכאות בעברית]]

==מרכאותמירכאות אוויריות==

[[קובץ:Quoting.gif|ממוזער|[[אנימציה]] של סימון מרכאותמירכאות באוויר]]

לעיתים אנשים מסמנים ב[[יד|ידיהם]] סימון של המרכאותהמירכאות (בדרך כלל פעמיים מרכאותמירכאות כפולות). תנועה זו משמשת כ[[מחווה גופנית]] המקבילה למרכאותלמירכאות לסימון [[סרקזם]]. יש מקרים בהם אנשים מגיבים כך בזלזול לדברי האחרים - בתגובה לדברי אדם הטוען שהוא מאוד משכיל, ניתן לומר 'כן, אתה מאוד "משכיל"' עם סימון כזה ויהיה ברור שהכוונה היא שהוא אינו משכיל.

==מרכאותמירכאות בתכנות==

במרבית [[שפת מחשב|שפות המחשב]] משתמשים במרכאותבמירכאות על מנת להקיף [[מחרוזת (תכנות)|מחרוזות]]. השימוש במרכאותבמירכאות משתנה לפי שפת המחשב:

#ב-[[Basic]] - משתמשים במרכאותבמירכאות עבור כל סוגי המחרוזות

#ב[[שפת C]], [[C]] או [[Java]] - משתמשים במרכאותבמירכאות רק עבור מחרוזות; עבור תו בודד משתמשים בגרש מכל צד התו

#ב-[[Perl]] ו-[[PHP]] - ישנה הבחנה בין מרכאותמירכאות לגרש לגבי ההכנסה של משתנים

#ב-[[JavaScript]] - ניתן להשתמש במרכאותבמירכאות או בגרש ללא הבדל (רק להקפיד להשתמש עבור מחרוזת בודדת באותו סימן)

#ב-[[HTML]] - עדיף להשתמש במרכאותבמירכאות עבור ערכי פרמטרים מחרוזתיים אולם זה לא הכרחי (להבדיל מ־[[xHTML]], שהיא גרסת [[XML]] לשפה, ושבה זה כן הכרחי)

#ב-[[DOS]] - משתמשים במרכאותבמירכאות כאשר רוצים לכלול רווח בשם, ובגרסאות תחת [[חלונות]] ניתן להשתמש בהן לשמות קבצים ארוכים

במנוע החיפוש [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]], השמת טקסט בין מרכאותמירכאות גורמת לחיפוש תוצאות עם המחרוזת ברצף בלבד. לדוגמה, בחיפוש [[אריאל שרון]] ב[[גוגל (חברה)|גוגל]] יופיעו גם קישורים המזכירים את המילה "אריאל" לבדה ואת המילה "שרון" לבדה, אך בחיפוש "אריאל שרון" ימצאו רק תוצאות עם המחרוזת ברצף.