מתחם אוגוסטה ויקטוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה, תבנות
מ הוספת קישור להוספיס
שורה 122:
המגדל נבנה במתכונת האופיינית לכנסיות הערים ב[[איטליה]], ונראה תמיד כאמצעי מבין "שלושת המגדלים של ירושלים" יחד עם מגדל כנסיית העלייה הרוסית ומגדל האוניברסיטה העברית. המגדל נראה היטב ממרבית נקודות התצפית בעיר.
 
במגדל 4 פעמונים, הראשי מכונה "Herrenmeister" ומשקלו 6120 ק"ג, הצליל שלו הוא "סול". התבליטים שעליו כוללים את שמו, העיט הפרוסי נח על צלב מסדר סנט ג'והן וסדרה של תאריכים היסטוריים (598 גרגורי הגדול - האפיפיור גרגורי שולח מכתב לפטריאך ירושלים, 1098 גרהרד-האח גרהרד היה האחראי על ההוספיס של סנטה מריה לטינה במוריסטאן, 1120 ריימונד מפואי- בימי האח ריימונד הפך המסדר של ההוספיסה[[הוספיס]] למסדר האבירים ההוספיטלרים והוא הפך ל"Meister" ממנו התפתח התואר של ראש המסדר "Herrenmeister", 1898 ווילאם השני ו 1910 הנסיך פרידריך). שלושת הפעמונים הנוספים ("keiserin" הקיסרית, קיסר גרמניה "deutscher Keiser" ושלום "Friede") במגדל מכוונים לתווים, [[סי]], [[מי]], ו[[רה]]. הסעת הפעמונים ממפעל יציקת הפעמונים "APOLDA" ועד יפו עלה 616 מארק ואילו מיפו לירושלים 1476 מארק וזאת עקב כך שהעגלות היו רחבות מכדי לעבור ברחובות יפו עד לרכבת ולכן עקפו את יפו ושקעו בבוץ ובחולות וצריך היה לחלץ את הפעמונים חזרה לרציף ולסלול כביש עוקף מנמל יפו אל תחנת הרכבת. מתחנת ירושלים העלו אותם להר הזיתים בעגלות רתומות לשני תריסרי פרדות. בשנת 1927 התמוטט חלקו העליון של המגדל ב[[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת אדמה]], והוא שופץ כמעט כליל. נראה כי הוא הונמך אז מעט וצורתו שונתה, זאת בהשוואה לצילומי המגדל לפני רעידת האדמה, שם הגג משופע יותר.
 
יש הטוענים כי שלוש הכנסיות שבנה הקיסר – אוגוסטה ויקטוריה, הגואל ודורמיציון - מחוברות יחד למנגנון צלצול פעמונים אחד, ואילו ניתן היה "להחריש" את שאון העיר לזמן קצר, ניתן היה לשמוע את פעמוניהן של השלוש מצלצלים יחד במועד אחד. נכון לשנת 2007, ה[[מעלית]] המובילה לראש המגדל אינה תקינה זה שנים רבות. לטענת האחראים, הסיבה לכך כספית, שכן מדובר בתיקון מקיף של המנגנון כולו.