תאודיציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏בעיית צידוק האל במקרא: תיקון גרש, replaced: ׳ ← ' (6)
אין תקציר עריכה
שורה 33:
גם אצל [[אלישע בן אבויה]] מתעוררת שאלת התיאודיציה. ב[[שיר השירים רבה]] בן אבויה רואה את לשונו של חוצפית המתורגמן, אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] נגררת בעפר. והוא רואה גם ילד שנהרג בשעה שטיפס על עץ לאחר שאביו הורה לו לשלח את הקן, והוא נופל ומת. הילד נהרג בשעה שהוא קיים שתי מצוות שנאמר עליהן שמקיימן יאריך ימים, [[שילוח הקן]] וכיבוד הורים. בן אבויה בתגובה יצא ואמר "לית דין ולית דיין" - והוא מוזכר בתלמוד כדוגמה קלאסית ל״תלמיד חכם שסרח״ כלומר ״כפר בעיקר״ ו[[חזרה בשאלה|יצא בשאלה]] בעקבות מחשבותיו אלו.
 
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] במסכת מנחות כ"ט ב', מסופר שאלוהים הראה את [[רבי עקיבא]] ל[[משה]] בנבואה. לאחר שאלוהים מראה למשה את תורתו של רבי עקיבא, שמשה לא מבין כלום מדברי רבי עקיבא, בזמן שרבי עקיבא מסביר שדבריו הם "[[הלכה למשה מסיני]]". לאחר מכן משה מבקש לראות את שכרו של רבי עקיבא, ומשה ראה ש"שחותכיםשוקלין בשרו במקולין". משה לא מהסס ושואלשואל את אלוהים "זו תורה וזו שכרה?" ואלוהיםהסיפור מסתיים בכך עונהשהאל לומשיב: ״שתוק, כך עלתהעלה במחשבה לפני״.
 
החל מ[[ימי הביניים]] מתרבה מאוד הדיון הפילוסופי בשאלת 'צדיק ורע לו', ב[[רציונליזם יהודי בימי הביניים|מגמה להסביר את הנהגת האל כעקבית עם ההיגיון האנושי]].
המסורת הזאת של תוכחת האל נעצרה בימי הביניים, לאחר תום עידן ה[[נבואה]], וכן נכנסה היהדות להסברים רציונליים, כאשר מנסים להצדיק את הדין האלוהי ולהסביר מדוע "צדיק ורע לו", והנושא נידון רבות בספרות התורנית האחרונה.
 
=== דרכי התמודדות עם הבעיה ===
שורה 46:
==ראו גם==
* [[בעיית הרוע]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.newadvent.org/cathen/14569a.htm תאודיציה] ב[[האנציקלופדיה הקתולית|אנציקלופדיה הקתולית]]