אלוהים (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליאיר לורברבוים |
יש להבדיל בין כינויים ובין תארים. האחרונים ישנם מאות בחז"ל ובתפילה. |
||
שורה 113:
==כינויים נוספים==
ביהדות יש שמות וכינויים רבים לאלוהים, שלפי הפרשנות מבטאים צורות שונות של התייחסויות אליו. דווקא בגלל הגדרת המהות העליונה של מושג האלוהים, אשר לפי התפיסה הדתית נמצא מעבר למושג המילולי האנושי - אין די במושגים בודדים בשפה כדי להכיל את כל מהותו. השם אלוהים משמעותו בדרך כלל "בעל כל הכוחות כולם", וכן הוא מייצג את מידת הדין של האלוהות.
כאמור, במקרא נפוץ השם '''[[יהוה]]''' - [[השם המפורש]] היה הווה ויהיה. מפאת קדושת השם ועל פי אחד הפירושים לדיבר 'לא תשא את שם ה' אלהיך לשווא' מתוך [[עשרת הדברות]], נוהגים שלא להגות את השם המפורש ואף לא לכתוב אותו.
השמות העיקריים הנוספים של אלוהים הם:
שורה 129:
# הקדוש ברוך הוא, או בראשי תיבות - הקב"ה. (ב[[ארמית]]- 'קודשא בריך הוא') במחקר נטען שהביטוי המקורי היה "הקודש" או "שם הקודש" ונוסף לו העיטור המקראי "ברוך הוא"{{הערה|א"א אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, פרק 7{{כלומר?|העיקר הוא העמוד, לא הפרק}}, הוצאת מאגנס, תשכ"ט}}.
# מלך מלכי המלכים
# ריבונו של עולם - ביטוי תלמודי מארמית: אדונו של העולם.
# ריבון העולמים - מארמית ועברית מקראית: אדון העולמות.
# הבורא, בורא עולם או הבורא יתברך שמו - ביטוי מקראי. העיטור הלשוני יתברך שמו נדון בהמשך.
# מי שאמר והיה העולם - ביטוי בנוסח הברכה הפותחת את חטיבת [[פסוקי דזמרא]] בתפילת שחרית ומקורו בשינוי מדברי אליפז בספר איוב.
# יושב תהילות ישראל - ביטוי מקראי מתהלים
# צור ישראל - ביטוי מקראי
# המקום - שהוא מקום לעולם ואין העולם מקום לו{{הערה|בראשית רבה סח; {{משנה|יומא|ח|ט}}; {{בבלי|ברכות|טז|ב}}}}
בעת שימוש בתארים שונים נפוצה הוספת המילה "יתברך". לדוגמה: "הבורא יתברך", "ברצונו יתברך" ו-"יתברך שמו". יתברך שמו הוא ביטוי שאול מישעיהו ותפילת הקדיש בעקבותיו.
| |||