הזכות לשוויון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
הזכות לשוויון משמעה שיש לתת יחס שווה לאנשים בעלי תכונות רלוונטיות זהות. יחס שונה לאנשים בעלי תכונות שוות על רקע שאין לו קשר ענייני (כגון על רקע [[גזענות|גזעני]]) אסור על פי חוק ומכונה [[אפליה פסולה]]. על פי פרשנות מורחבת, החובה לכבד זכות זאת חלה לא רק על רשויות השלטון, אלא גם על גופים פרטיים חלה החובה להתייחס באופן שוויוני לאנשים. כך לדוגמה, אי קבלת אדם לעבודה על רקע מין, גזע ודת כאשר נתוניו מתאימים לעבודה - אסורה בישראל על פי [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]].
== מקרים בהם
עם זאת, ישנה לעיתים סטייה מעקרון השוויון מתוך הכרה כי ישנם פרטים או קבוצות שזקוקים ליחס מיוחד מכיוון שיש להם צרכים מיוחדים או מצב המצדיק מתן יחס שונה להם. ישנם שני מקרים מוגדרים לסטייה מעקרון השוויון והם:
שורה 13:
:עם זאת, אפשר לומר שהענקת זכויות לנכים ולנשים לאחר לידה אינה מהווה פגיעה בזכות לשוויון כי ההבדלים בזכויות נובעים מסיבה רלוונטית, אולם, אבחנה בזכויות בשל מין בלבד או מסיבות גיל בלבד (אי מתן זכות הצבעה עד גיל 18 או 21, מתן הטבות וזכויות לזקנים בהגיעם לגיל מסוים) אינה נובעת מסיבה שהיא רלוונטית לכל אדם ספציפי, אלא, משיקולי נוחות על בסיס סטטיסטי (שאולי נובעים מרלוונטיות לגבי רוב האנשים, אך לא לגבי כולם).
*'''[[העדפה מתקנת]]''' - ישנן קבוצות או אוכלוסיות שלמות שהופלו בעבר ונמנעו מהן זכויות שוות, ולכן נוצר פער
:יש המתנגדים להעדפה מתקנת וטוענים שהיא מקטינה את הרצון של חברי הקבוצה להתאמץ להגיע להישגים אישים, יוצרת תלות רבה של הקבוצה במדינה ולכן עלולה לגרום לתביעות נוספות שלהם מהמדינה. בנוסף טוענים שהאפליה המתקנת, יוצרת אפליה פסולה כלפי שאר האזרחים. למשל לבן אמריקאי עלול שלא להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה מכיוון שמקומו יינתן לאפרו-אמריקאי בגלל העדפה מתקנת.▼
▲יש המתנגדים להעדפה מתקנת וטוענים שהיא מקטינה את הרצון של חברי הקבוצה להתאמץ להגיע להישגים אישים, יוצרת תלות רבה של הקבוצה במדינה ולכן עלולה לגרום לתביעות נוספות שלהם מהמדינה. בנוסף טוענים שהאפליה המתקנת, יוצרת אפליה פסולה כלפי שאר האזרחים. למשל לבן אמריקאי עלול שלא להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה מכיוון שמקומו יינתן לאפרו-אמריקאי בגלל העדפה מתקנת.
== ראו גם ==
| |||