כאמל אל-חוסייני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פתיח: יוצא דופן: נמנע מלתקוף את הציונות. |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פתיח: תבנית קישור לערך באנגלית |
||
שורה 3:
'''כאמל טאהר אל-חוסייני''' (ב[[ערבית]]: '''كامل طاهر الحسيني''', תעתיק מדויק: כאמל טאהר אלחסיני, [[1867]] – [[31 במרץ]] [[1921]]) היה [[המופתי של ירושלים]] בשנים האחרונות של [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ובשנים הראשונות ל[[המנדט הבריטי|שלטון הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]].
כאמל אל-חוסייני, בן [[משפחת חוסייני]] המכובדת, היה בנו של המופתי [[טאהר אל-חוסייני]], וירש את משרתו של אביו לאחר מותו ב-[[1908]]. בניגוד לאביו, נקט עמדה מתפשרת כלפי ה[[ציונות]] וכלפי הבריטים, ש[[כיבוש ירושלים בידי הבריטים|כבשו את ירושלים]] ואת ארץ ישראל במהלך כהונתו. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] ניסה השלטון העות'מאני להדיחו מתפקיד המופתי בשל עמדותיו האוהדות כלפי הבריטים ופשרנותו כלפי הציונות, ולהכריז על [[אסעד שוקיירי]] {{אנ|As'ad Shukeiri}} כמופתי תחתיו. אולם היות שהעות'מאנים ניגפו במערכה, לא יצאה ההדחה אל הפועל ואל-חוסייני המשיך לכהן בתפקידו. הבריטים העריכו את מתינותו וגמלו לו במינויו לנשיא בית הדין ל[[ערעור]]ים וכמנהל ועדת ה[[וקף]] העליונה.
בסוף אפריל 1918, השתתף אל-חוסייני יחד עם קבוצת נכבדים ערבים נוספים, בארוחת ערב שערך [[רונלד סטורס]] בירושלים בהשתתפות [[חיים ויצמן]]. ויצמן טען בפניהם כי הציונים שבים למולדתם, הם מעוניינים בשלום ושיש בארץ מקום לשני העמים.{{הערה|נורמן רוז, '''חיים ויצמן''', פרק ט, עמ' 123.}}
| |||