אשלגן חנקתי – הבדלי גרסאות

בתקופות קדומות הפיקו אשלגן חנקתי על ידי ערבוב [[זיבול|זבל אורגני]], המהווה מקור ליוני החנקה, עם [[מלט]] או [[אפר]] עצים המהווים מקור לאשלגן ואף משתן שנאסף במשתנות. תהליך זה היה איטי מאוד ומתמשך כשנה לערך. מאוחר יותר החלו לכרות את ה"סלפטר" במכרות של סלעי משקע ביוגניים שהיו עשירים בחנקן. רק ב 1909 הצליח המדען פריץ הבר לפתח שיטה להפיק חנקן מהאוויר ובכך לייצר מצד אחד דשן ומצד שני נשק כימי.

 

 

הייצור המלאכותי של אשלגן חנקתי נעשה באמצעות תגובה של אשלג ([[אשלגן כלורי]]) עם [[חומצה חנקתית]]:

ב[[ישראל]] מיוצר אשלגן חנקתי במפעל [[חיפה כימיקלים]]: מביאים אשלגן כלורי KCl לתגובה עם חומצה חנקתית בתערובת ממסים (בוטאנול ופנטנול) בה שוקע התוצר (ככל החנקות גם אשלגן חנקתי מסיס מאוד במים וקשה לשקע אותו מתמיסה מיימית לקבלת תוצר יבש). לאחר שמופרד האשלגן החנקתי ששקע ממחזרים את שארית החומצה החנקתית (שכעת היא בתמיסה עם החומצה המלחית) על ידי מיצוי לתערובת אורגנית אחרת. כך מופקת גם חומצת מלח HCl מרוכזת באותו תהליך{{הערה|1=[http://patft.uspto.gov/netacgi/nph-Parser?Sect1=PTO2&Sect2=HITOFF&u=%2Fnetahtml%2FPTO%2Fsearch-adv.htm&r=6&p=1&f=G&l=50&d=PTXT&S1=(Haifa+AND+Chemicals).ASNM.&OS=an/(Haifa+and+Chemicals)&RS=AN/(Haifa+AND+Chemicals) United States Patent 4,364,914] }}.

 

בין הטמפרטורות 550-790°C נמצא אשלגן חנקתי ב[[שיווי משקל כימי|שיווי משקל]] עם אשלגן ניטריט KNO₂