מועצה אזורית עמק המעיינות – הבדלי גרסאות

ביוני [[2008]] אישרה [[ועדת השמות הממשלתית]] את המיתוג מחדש של המועצה ואת שמה החדש, "'''עמק המעיינות'''"{{הערה|1={{nrg|דודו בזק ודליה מזורי|גלגולה החדש של בקעת בית-שאן: "עמק המעיינות"|746/452|13 ביוני 2008|55|1}}.}}. שמה הקודם היה '''מועצה אזורית בקעת בית שאן'''.

בקעת בית שאן הייתה מיושבת ברציפות מהעת העתיקה ואף קודם לכן. בשלהי [[התקופה העות'מאנית|השלטון העות'מאני בארץ ישראל]] הייתה אוכלוסיית הבקעה מוסלמית ברובה המכריע, ונחלקה בין מספר כפרים שעסקו בחקלאות, בעיקר דגנים, ירקות, הדרים, חלב וצמר, והעיירה [[ביסאן]] (בית שאן) ששימשה שוק לתוצרת המקומית. בביסאן התגוררו גם מספר קטן של יהודים (41, על פי מפקד 1922) שלא ידוע מתי הגיעו לעיר אך משוער כי מקורם ב[[טבריה]]. {{הערה|שם=אתר מוזיאון בית שאן|[http://www.betshean-museum.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA התקופה המנדטורית], באתר [http://www.betshean-museum.co.il מוזיאון בית שאן].}} יהודים אלו עסקו במסחר ובמלאכות. על פי העדויות, בין הערבים ליהודים שררו יחסי כבוד ושכנות טובה.

בתום תקופת השלטון העות'מאני, היו אדמות העמק בבעלות ממשלתית. עם ראשית תקופת המנדט, ביקשו הערבים תושבי העמק להעביר את האדמות לבעלותם הפרטית. המוסדות הציוניים, לעומתם, ביקשו להקצות חלק מהאדמות להתיישבות יהודית, בטענה כי האוכלוסייה המקומית לא ניצלה את האדמות הללו. הנציב [[הרברט סמואל]] הכריע לטובת הערבים, וממשלת המנדט החלה למכור אדמות אלו ליושביהן הערבים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אהרון יפה|שם=קווים לתהליך גאולת קרקעות עמק בית־שאן|כתב עת=קרקע|כרך=35|עמ=52-59|שנת הוצאה=1992|קישור=http://www.kkl.org.il/files/hebrew_files/machon-mediniut-karkait/karka-35/karka-35-1992-10.pdf}}.}}

מיד עם העברת הקרקעות לידי הערבים, התרחשו מספר מקרים של מכירת קרקעות לידי יהודים ולידי [[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] שהקימו עליהן חוות חקלאיות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דני גולדמן|שם=התיישבות הגרמנים בעמק בית שאן בין מלחמות העולם|כתב עת=[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]|כרך=129|עמ=85-106|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Goldman_low_res.pdf}}.}}, אך היו אלו מקרים בודדים וללא יד מכוונת. אף על פי כן, ראתה ממשלת המנדט מקרים אלו בחומרה והטילה הגבלות על מכירת הקרקעות. בשנת 1929 החלה חברת [[הכשרת הישוב]] ברכישות שיטתיות של קרקעות מידי בעליהן תושבי המקום, רכישות שהקפידו על ההגבלות שהוטלו (למשל תנאי כי יש להשאיר לפחות 100 דונם לכל מוכר לצורך קיומו האישי).{{הערה|למשל מהכפר תל אלשווכ, בו התגוררו 41 תושבים ב-11 בתים, נרכשו 3,116 דונם מתוך 3,685, ראו [https://www.zochrot.org/he/village/49506 כאן]}} קרקעות אלו הועברו לידי [[קק"ל]] אך בשלב הראשון לא יושבו ביהודים. חלק מהקרקעות נמסרו לעיבוד למשקים יהודיים שכבר היו קיימים באזור כ[[עין חרוד]] ו[[בית אלפא]].

לפי הערכת המטה הכללי של [[ההגנה]], הייתה בקעת בית שאן אחד האזורים מהם צפויים צבאות ערב לפלוש לשטח מדינת ישראל. על מנת להיערך לאפשרות זאת הוחלט להשתלט על כל השטח בעוד מועד. בין ה-[[27 באפריל]] וה-[[14 במאי]] נכבש כל האזור על ידי חטיבת [[גולני]] במסגרת [[מבצע גדעון]].{{הערה|[http://moreshet-map.org.il/step-2/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91-%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94/ בית שאן וסביבתה בשלב נטילת היוזמה], באתר [http://moreshet-map.org.il אתרי מלחמת העצמאות]}}

בתחומי המועצה שוכנים שבעה [[בית ספר|בתי ספר]], מהם חמישה בתי ספר יסודיים: [[בית הספר היסודי רימון|רימון]], דרור, שק"ד, ביכורים ודקלים, ושני בתי ספר על-יסודיים: גאון הירדן ושק"ד. מוסד ל[[חינוך מיוחד]] "אולפנת גלעד", וחוות בעדן, [[חווה חקלאית]] להעשרה בתחום החינוך לחקלאות ול[[קיימות]]. בתחום המועצה גם מתנ"ס ואולם מופעים ממוגן ("הקימרון") ובו 938 מקומות ישיבה. על פי נתוני [[משרד החינוך]] בשנת הלימודים תשע"ח (2017-2018) זכו תלמידי המועצה לתקצוב הגבוה ביותר בישראל, 57,357 שקל בשנה לתלמיד.{{הערה|https{{Ynet|אדיר ינקו|אלקנה מובילה בזכאות לבגרות, גבעת שמואל במתמטיקה://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L- נתוני משרד החינוך נחשפו|5549246,00.html|13 ביולי 2019}}}}

מאז 1978 מתקיים [[מרוץ]] [[חצי מרתון עמק המעיינות]] (בעבר נקרא חצי מרתון בית שאן). המרוץ מהווה את אליפות ישראל ב[[חצי מרתון]] ונחשב למרוץ ההכנה ל[[מרתון טבריה]]. בשנת 2018 השתתפו במרוץ 3,500 רצים.{{הערה|[http://events.shvoong.co.il/maianotrun/ חצי מרתון עמק המעיינות - 41]}} מאז 2014 מתקיים גם '''מרוץ שבילי עמק המעיינות''' - מרוץ [[אולטרה מרתון]] הנמשך יומיים (חלקו כמרוץ לילה) וכולל הפנינג במתחם גן השלושה ונחל הקיבוצים.

בשנות ה-50 החל לפעול בתחום המועצה [[אזור תעשיה]] "מפעלי שאן". בראשיתו עיקר התעשיה נועדה לתוצרת החקלאית, אך עם השנים הצטמצם הצורך וכיום האיזור מכיל מגוון של תחומים.{{הערה|[http://www.shan.co.il/ אזור התעשייה מפעלים אזוריים שאן]}} בשנת 1996 החלה הקמתו של אזור תעשיה נוסף "פארק צבאים", בבעלות משותפת עם עיריית בית שאן. כיום מועסקים בו כ-300 איש. הפארק מוגדר כאיזור עדיפות לאומית א' ולמן הקמתו זכה למענקי פיתוח של עשרות מליוני שקלים מ[[תקציב המדינה]].{{הערה|[http://www.bet-shean.org.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-13-%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99/ משרד הכלכלה אישר הקמתם של 13 מפעלים חדשים בפארק צבאים הצפויים להעסיק 460 עובדים], באתר עיריית [[בית שאן]], 25 באפריל 2018}}{{הערה|[http://www.emeknews.co.il/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94/ פארק צבאים: בתנופת בניה], באתר [http://www.emeknews.co.il עמקניוז], 10 באוגוסט 2016}} אף על פי כן, סובל הפארק מתת אכלוס ואינו ממצה את הפוטנציאל הטמון בו. {{הערה|[[מבקר המדינה]], [https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/64a/2013-64a-213-Parks.pdf משרד הכלכלה], דוח שנתי 64א לשנת 2013.}}

בשנת 2008 הוצגה לממשלה תכנית להקמת אזור תעשיה נוסף, "שער ירדן", בשיתוף ישראלי-ירדני. 275 דונם משטחי אזור התעשיה כלולים בשטח המועצה, ו-700 דונם בשטח ירדן. האזור יאפשר מעבר של עובדים וסחורות בין שתי המדינות. התכנית אושרה סופית ב-2013, וב-2016 החלו עבודות הפיתוח של האתר, שיכלול גם [[גשר]] על נהר הירדן.{{הערה|https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did={{גלובס|דרור פויר|ישראל וירדן החלו כמעט בחשאי לבנות אזור סחר חופשי|1001171416|14 בינואר 2017}}

בתי החולים הנותנים שירותים לתושבי המועצה הם [[בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה|פוריה]] שבטבריה ו[[מרכז רפואי העמק]] שבעפולה. מרחק הנסיעה מישובי המועצה לבתי החולים הוא 19 עד 45 ק"מ (המרחק הרב ביותר, משדי תרומות לפוריה). בבית שאן קיים מוקד ל[[רפואה דחופה]] המשרת גם את תושבי המועצה.{{הערה|[http://www.bet-shean.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94/ רפואה בקהילה], באתר עיריית [[בית שאן]]}}

בשנת 1988 הוקמה על ידי תושבי המועצה [[עמותה|עמותת]] "'''גיל עוז'''", המספקת שירותי רווחה לקשישים.{{הערה|[http://www.gil-oz.org.il/cgi-webaxy/item?213 אודותינו], באתר עמותת גיל עוז.}}