הבדלים בין גרסאות בדף "המנורה"

נוספו 3,386 בתים ,  לפני שנה
מיזוג קני המנורה לתוך ערך זה, בהתאם לשיחה:קני המנורה, תודה ל[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94&action=history תורמים] שם
מ (מקף)
(מיזוג קני המנורה לתוך ערך זה, בהתאם לשיחה:קני המנורה, תודה ל[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94&action=history תורמים] שם)
הציווי על עשיית המנורה נאמר ב[[תורה]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ:|מקור={{תנ"ך|שמות|כה|לא}}}}<center></center>ואולם, עשיית המנורה לא נמנית על ידי מוני המצוות כמצווה מיוחדת בין [[תרי"ג מצוות]], כשם שלא נמנו אף שאר [[כלי המקדש]]. ה[[רמב"ם]] כלל את עשיית הכלים במצוות בנין [[בית הבחירה]], שהוא "כולל מינים רבים, שהם המנורה והשולחן וה[[מזבח העולה|מזבח]] וזולתם כולם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש"{{הערה|1=ספר המצוות עשה כ.}}. אף ב[[ספר החינוך]] נכתב: "לבנות בית לשם ה'... וזאת המצווה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל העבודה, כגון המנורה וכל שאר הכלים כולם". אך לעומתם ה[[רמב"ן]], שחלק על דעת הרמב"ם, טען שעשיית המנורה נכללת בכלל [[הדלקת הנרות במקדש|מצוות הדלקת הנרות]], וכן עשיית השולחן בכלל מצוות [[לחם הפנים]]. כלומר שהכלים הם הכשר המצוות התלויות בהם .
 
==עשיית המנורה==
===החומר===
החומר של המנורה מפורש: "[[זהב]] טהור". ולכתחילה, כשיש אפשרות לכך, אכן נעשית מזהב. ואולם, נחלקו [[תנאים]] האם הזהב מעכב אף ב[[דיעבד]]. על פי ה[[ברייתא]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מנורה הייתה באה מן העשת, מן הזהב, עשאה של [[כסף (יסוד)|כסף]] - כשרה, של בעץ ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: [[בדיל]]) ושל אבר ושל גיסטרון [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] פוסל, ו[[רבי יוסי ברבי יהודה|ר' יוסי ברבי יהודה]] מכשיר, של עץ ושל [[עצם]] ושל [[זכוכית]], דברי הכל פסולה [...] אין לו זהב מביא אף של כסף של נחשת של ברזל ושל בדיל ושל עופרת, רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ.|מקור={{בבלי|מנחות|כח|ב}}}} ב[[גמרא]] ביארו את טעמי המחלוקת בין התנאים לפי מדרשי המקראות על פי [[מידות שהתורה נדרשת בהן|המידות שהתורה נדרשת בהן]] כך שלפי הברייתא הראשונה לדעת רבי יש צורך ב"דבר חשוב" דווקא: זהב, או כסף (שאחר הזהב הוא הראשון בחשיבות, חידושי ה[[רשב"א]]) ולר' יוסי כשרים כל מיני ה[[מתכת]]. לפי הברייתא השנייה, לדעת רבי כל מתכת כשרה ואילו לדעת ר' יוסי כל דבר כשר, מלבד חרס ("שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם", רש"י). להלכה פסק ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|הַמְּנוֹרָה וְכֵלֶיהָ...אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת בִּלְבַד. וְאִם עֲשָׂאוּם שֶׁל עֵץ אוֹ עֶצֶם אוֹ אֶבֶן אוֹ שֶׁל זְכוּכִית פְּסוּלִין:}}{{הערה|1=הלכות בית הבחירה פ"א הי"ח}}.
===הצורה===
[[קובץ:ויטראז' המנורה.jpg|150px|שמאל|ממוזער|ויטראז' בבית כנסת של מנורת שבעת הקנים]]
צורתה של המנורה מפורשת בתורה {{ציטוט|תוכן=וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי: שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה: וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ: וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה: כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר: וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ:|מקור= שמות כה לא- לו}} הרמב"ם מסביר את צורתם של הגביעים הכפתורים והפרחים {{ציטוטון|הגביעים דומין לכוסות אלכסנדריאה שפיהן רחב ושוליהן קצר. והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה {{מונחון|ששני ראשיה כדין|רחבים}}. והפרחים כמו פרחי העמודים שהן כמין קערה ושפתה כפולה לחוץ}}{{הערה|1=[[s:רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג' הלכה ט]]'.}}. בגוף המנורה{{הערה|1= העמוד המרכזי של המנורה}} היו ארבעה גביעים, חמישה כפתורים ושלושה פרחים. שישה קנים יצאו מהמנורה, שלושה מצד אחד ושלושה מהצד השני, ובכל אחד מהקנים היו שלושה גביעים, כפתור ופרח{{הערה|1=וראה להלן במידתה.}}. {{ציטוטון|נמצאת כל הגביעים שנים ועשרים. והפרחים תשעה. והכפתורים אחד עשר. וכולן מעכבין זה את זה ואפילו חסר אחד מן. השנים וארבעים מעכב את כולן}}{{הערה|1=רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה ג.}}.
 
כלומר, גוף המנורה עצמו הוא קנה מרכזי, העומד על "ירך" – בסיס, ויוצאים ממנו שלשה קנים מכל צד. מתוארים בתורה קישוטי גביעים כפתורים ופרחים על גבי המנורה.
בתורה נאמר {{ציטוטון|ובמנורה ארבעה גביעם משוקדים כפתוריה ופרחיה}}. ונפל ספק:האם צריך לקרוא "גביעים משוקדים", ואז על הגביעים תופיע צורה של שקד, או שמא "משוקדים כפתוריה ופרחיה" ואז צורת השקד תופיע על הכפתורים והפרחים. זהו אחד מחמישה [[מקראות שאין להם הכרע]]{{הערה|1=[[מסכת יומא]] נב ב.}}, ומטעם זה פסק הרמב"ם ל[[חומרא]]:{{ציטוטון|וְהַכּל מְשֻׁקָּדִים כְּמוֹ שְׁקֵדִים בַּעֲשִׂיָּתָן}}{{הערה|1=הלכות בית הבחירה ג ב}}.
מדרשות הפסוקים למדו בגמרא, שיש הבדל בין מנורה שעשויה מזהב לבין מנורה שעשויה משאר מיני מתכת: {{ציטוטון|באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב אינה באה גביעים כפתורים ופרחים}}{{הערה|שם=בבלי מנחות כ"ח א|1={{בבלי|מנחות|כח|א}}}}. מלשון [[רש"י]] {{ציטוטון|אינה צריכה לבוא גביעים כפתורים ופרחים}} נראה שדין זה אינו איסור, אלא [[קולא]]. אבל אם רוצים לעשות גביעים כפתורים ופרחים במנורה העשויה משאר מתכות, עושים. לעומתו ה[[משנה למלך]] דייק מלשון ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים}} שהוא סובר, שלכתחילה אסור לעשות גביעים כפתורים ופרחים במנורה שעשויה משאר מתכות{{הערה|1=וראה במנחת חינוך מצווה צח.}}.
 
====קני המנורה====
לגבי צורת קני המנורה - מעוגלים או אלכסוניים - ראו בהמשך הערך.
ישנו דיון ענף בספרות היהודית בשאלת צורת קני המנורה, האם הם יצאו מן המנורה ועלו באלכסון ישר כלפי מעלה, או שיצרו צורת חצי עיגול.{{ש}}
[[רבי שלמה יצחקי|רש"י]]<ref>על {{תנ"ך|שמות|כה|לב}}.</ref> כתב {{ציטוטון|יוצאים מצדיה- לכאן ולכאן באלכסון}} ודייק מכאן [[יוסף שליט|חכמת המשכן]]<ref>רבי יוסף שליט ברבי אליעזר רקיטי דף 8</ref>: "נראה שסובר שהיו עולים באלכסון". וכן בספר [[עמנואל חי ריקי|מעשה חושב]]<ref>רבי עמנואל חי ריקי, בספר "המשכן וכליו" להרב שאול שפר עמוד 124.</ref>: "נראה שלא היו בעיגול".{{הערה|יש שהבינו מדברי ה[[ריב"ש]] בתשובותיו סימן תי שגם הוא סובר שקני המנורה היו אלכסון ישר, אולם הדברים אינם מוכרחים.}}
 
[[קובץ:Menorah_Rambam.jpg|ימין|ממוזער|120px|שרטוט המנורה בכתב יד ה[[רמב"ם]]]]
[[קובץ:Menorat Maimonides.png|שמאל|ממוזער|130px|תרשים המנורה ע"פ הרמב"ם]]
ה[[רמב"ם]]<ref>{{רמב"ם|עבודה|בית הבחירה|ג|י}}</ref> כתב: {{ציטוטון|עולים אחד הילך ואחד הילך ונמשכין ועלים כנגד גובה המנורה}}. נחלקו המפרשים בהבנת דבריו: [[יוסף קאפח|הרב קאפח]] בתרגומו לפירוש המשניות לרמב"ם<ref>מסכת מנחות משנה פרק ג' משנה ז'</ref> הביא צילום של המנורה בכתב ידו של הרמב"ם, בה נראים הקנים ישרים. עוד כתב שהדבר ששווה בכל כתבי היד של הרמב"ם הוא שששת הקנים עולים בקו ישר עד לגובה המנורה, ואין בהם שום קשתיות כלל. ולא כפי הציור הנפוץ שהועתק מ[[שער טיטוס]], שלטענתו הוכח שהוא אינו מדויק, הואיל והוא סותר עקרונות העולים מדברי הברייתא ביחס לצורת המנורה, ועוד.{{ש}}
גם [[רבי אברהם בן הרמב"ם]] כותב שהקנים "עולים כמו ענפים, ונמשכים ביושר כלפי מעלה כמו שצייר אבא [הרמב"ם], ולא כפי שצייר זולתו"<ref>בספר אור לישראל (עמוד קכה) מסביר אחרת את דברי רבי אברהם, שכתב: "הקנים כמו ענפים... כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, ולא כמו שצייר אותה זולתו" [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מחב"ד]] הבין את "זולתו" כמתייחס לשיטה שאומרת שהקנים היו עגולים, לעומת זאת במאמר בספר "אור לישראל" כתב ש"זולתו" זו דעת ה[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] שכתב שהקנים היו מסובבים סביב הקנה האמצעי כלומר לא רק הקנה בעיגול אלא כל הקנים מסתובבים סביב הקנה האמצעי. </ref>.
 
אמנםלעומת זאת, ברוב איורי המנורות שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות לא נמצאה מנורה עם קנים אלכסוניים, אלא מעוגלים. כך הן האיורים פרטיים והן באיורים של גופי שלטון יהודיים, הן בתקופות מאוחרות והן בתקופת הבית. כך למשל במטבע של המלך החשמונאי [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] מוטבעת מנורה עגולת קנים. משום כך סבורים חוקרים רבים שהצורה ששרטט הרמב"ם או הפרשנות לציורו, אינם מדויקים{{הערה|הרב [[ישראל אריאל]], '''מנורת זהב טהור''', [[מכון המקדש]], 2008}}. עוד אומר הרב אריאל שרבי אברהם לא אמר שהקנים היו ישרים אלא אמר שמה שצייר אביו היה בדווקא, ועוד כתב שאף ה"אלכסון" של רש"י אינו מחייב ישר לגמרי אלא יכול להיות גם עיגול.{{ש}}
גם בספר מעשה חושב כתב שאמנם מדברי רש"י נראה שלא היו עולים בעיגול אלא באלכסון, אולם מכך שהרמב"ם לא כתב במפורש שהקנים עולים ביושר ניתן להבין שסובר שהיו הקנים עגולים. ובחכמת המשכן כתב (דף ד ע"ב): "שנראה מזה שהיו עולים הקנים כמעט בעיגול". ועליו הוסיף ה'מעשה חושב'{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת פקודי רמז תיט}} שהקנים עגולים וכך מסתבר שהקנים דומים לכוכבים שברקיע".
 
גם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=ליקוטי שיחות חלק כא עמ' 164, ליקוטי שיחות חלק כו עמ' 200|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=}}}} תמך בדעה שציורושקני שלהמנורה הרמב"ם הואהיו מדויקישרים. אחד מנימוקיו הוא שמשמעות המילה "קנה" היא קו ישר, מעין קני הסוף, כפי שמפרשים רש"י והאבן עזרא (שמות ב, ג). באשר לממצאים הארכאולוגיים תירץ שיהודים וגויים רבים יצרו חיקויים של המנורה, אולם רק מעטים ראו אותה, בעיקר כוהניםכהנים בשעת [[העבודה במקדש]], ולכן רבים מן המציירים לא דייקו. בעקבותיו, מקפידים חסידי [[חב"ד]] לבנות ולצייר את דגמי המנורה בקווים ישרים דווקא, ובצורה זו הם מעצבים גם את [[חנוכייה|חנוכיותיהם]]. גם הרב [[חיים קנייבסקי]] תומך בדעת הרמב"ם{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|הגר"ח הכריע: קני המנורה היו באלכסון|176426|1 ביוני 2015}}}}
 
====הגביעים, הכפתורים והפרחים====
הרמב"ם מסביר את צורתם של הגביעים הכפתורים והפרחים: {{ציטוטון|הגביעים דומין לכוסות אלכסנדריאה שפיהן רחב ושוליהן קצר. והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה {{מונחון|ששני ראשיה כדין|רחבים}}. והפרחים כמו פרחי העמודים שהן כמין קערה ושפתה כפולה לחוץ}}{{הערה|1=[[s:רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג' הלכה ט]]'.}}. בגוף המנורה{{הערה|1= העמוד המרכזי של המנורה}} היו ארבעה גביעים, חמישה כפתורים ושלושה פרחים. שישה קנים יצאו מהמנורה, שלושה מצד אחד ושלושה מהצד השני, ובכל אחד מהקנים היו שלושה גביעים, כפתור ופרח{{הערה|1=וראה להלן במידתה.}}. {{ציטוטון|נמצאת כל הגביעים שנים ועשרים. והפרחים תשעה. והכפתורים אחד עשר. וכולן מעכבין זה את זה ואפילו חסר אחד מן. השנים וארבעים מעכב את כולן}}{{הערה|1=רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה ג.}}.
 
בתורה נאמר {{ציטוטון|ובמנורה ארבעה גביעם משוקדים כפתוריה ופרחיה}}. ונפל ספק: האם צריך לקרוא "גביעים משוקדים", ואז על הגביעים תופיע צורה של שקד, או שמא "משוקדים כפתוריה ופרחיה" ואז צורת השקד תופיע על הכפתורים והפרחים. זהו אחד מחמישה [[מקראות שאין להם הכרע]]{{הערה|1=[[מסכת יומא]] נב ב.}}, ומטעם זה פסק הרמב"ם ל[[חומרא]]:{{ציטוטון|וְהַכּל מְשֻׁקָּדִים כְּמוֹ שְׁקֵדִים בַּעֲשִׂיָּתָן}}{{הערה|1=הלכות בית הבחירה ג ב}}.
מדרשות הפסוקים למדו בגמרא, שיש הבדל בין מנורה שעשויה מזהב לבין מנורה שעשויה משאר מיני מתכת: {{ציטוטון|באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב אינה באה גביעים כפתורים ופרחים}}{{הערה|שם=בבלי מנחות כ"ח א|1={{בבלי|מנחות|כח|א}}}}. מלשון [[רש"י]] {{ציטוטון|אינה צריכה לבוא גביעים כפתורים ופרחים}} נראה שדין זה אינו איסור, אלא [[קולא]]. אבל אם רוצים לעשות גביעים כפתורים ופרחים במנורה העשויה משאר מתכות, עושים. לעומתו ה[[משנה למלך]] דייק מלשון ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים}} שהוא סובר, שלכתחילה אסור לעשות גביעים כפתורים ופרחים במנורה שעשויה משאר מתכות{{הערה|1=וראה במנחת חינוך מצווה צח.}}.
 
===אופן עשייתה===
ב[[תורה]] נקבע דין מיוחד לעשייתה של המנורה: "'''מִקְשָׁה''' תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה". ופירש [[רש"י]]{{הערה|1=על {{תנ"ך|שמות|כה|לא}} בדיבור המתחיל "מקשה תיעשה המנורה".}}:<center>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יעשנה חוליות, ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים, ואחר כך ידביקם כדרך [[צורף|הצורפין]], אלא כולה באה מחתיכה אחת, ומקיש ב[[פטיש|קורנס]] וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך. "מקשה" תרגומו נגיד, לשון המשכה שממשיך את האיברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס, ולשון מקשה מכת קורנס, כמו ({{תנ"ך|דניאל|ה|ו|קצר=כן}}) 'דא לדא נקשן'.}}</center>וכן ב[[תוספתא]]{{הערה|1=תוספתא חולין פ"ט; [[ספרי]] בהעלותך; מנחות כח א.}}: "מנורה אין כשרה אלא מן העשת ('עשייתה חתיכה שלמה ומכה בקורנס עד שיצאו ממנה כל כליה'{{הערה|1=רש"י במנחות כח א ד"ה מן העשת.}}) עשאה מן {{מונחון| הגרוטאות|'זהב שבור'{{הערה|1= רש"י מנחות כח א ד"ה מן הגרוטאות}}}} פסולה ". ודין נוסף במקשה: שלא תהיה חלולה{{הערה|1=רמב"ם פרק ג'; פירוש חזון יחזקאל לתוספתא.}}. אף דין המקשה עצמו, תלוי בחומר ממנו נעשית המנורה - זהב או מתכת אחרת: "באה זהב באה מקשה, אינה באה זהב אינה באה מקשה"{{הערה|שם=בבלי מנחות כ"ח א}}. ה[[רמב"ם]] חילק בין שני המובנים של מקשה. מנורה חלולה כשרה בשאר מיני מתכת ואילו מנורה מגרוטאות פסולה לעולם{{הערה|1=הלכות בית הבחירה ג הלכה ד-ה. ואולם, המשנה למלך והמנחת חינוך נתקשו בדבר.}}.
 
מידות המנורה נמסרו במפורט ב[[ברייתא]] במסכת [[מנחות]]{{הערה|1=כח ב.}}:<center>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גובהה של מנורה שמנה עשר [[טפח]]ים הרגלים והפרח ג' טפחים וטפחיים חלק וטפח שבו גביע וכפתור ופרח וטפחיים חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפחיים חלק נשתיירו שם ג' טפחים שבהן ג' גביעין וכפתור ופרח.}}</center> בשם כוונות ה[[אר"י]] מובא שגובה המנורה היה 17 טפחים ומשהו (הטפח ה-18 לא היה שלם){{הערה|1=ילקוט ראובני תרומה.}}.
 
===מקומה= של המנורה==
[[קובץ:מנורה בבית כנסת.jpg|150px|שמאל|ממוזער|דגם של המנורה בבימת בית כנסת]]
מיקומה של המנורה נקבע בתורה: {{ציטוטון|וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח [[השולחן|הַשֻּׁלְחָן]] עַל צֶלַע [[המשכן|הַמִּשְׁכָּן]] תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן}}{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כו|לה}}. }}. הגמרא אומרת ש{{ציטוטון|שולחן בצפון והמנורה בדרום}}{{הערה|1=[[בבא בתרא]] כה ב.}}. השולחן היה משוך מן הכותל הצפוני שתי [[אמה (מידת אורך)|אמות]] חצי והמנורה הייתה משוכה מהכותל הדרומי שתי אמות וחצי. [[מזבח הזהב]] עמד ביניהם משוך קצת כלפי מזרח, לכיוון פתח ההיכל, כדי שהמנורה "תראה" את השולחן בלי הפסק ביניהם{{הערה|1=שנאמר ואת המנורה '''נכח''' השולחן (יומא לג ב.)}}. [[רש"י]] כתב, שהסיבה העיקרית להרחקה של הכלים מן הכותל הייתה בשביל השולחן כדי שיהיה רווח לשני [[כהנים]] זה בצד זה, ללכת לסדר את המערכות של [[לחם הפנים]] ב[[שבת]]{{הערה|1=וראה עוד רש"י במנחות צט א.}}, ומחמת השולחן הוצרכו להרחיק את המנורה מהכותל באותו השיעור, כדי שתהיה "נוכח השולחן". ואולם, [[הנצי"ב]], כתב להפך: קפידת ההרחקה הייתה משום המנורה, כדי שלא ישחירו בגדי [[הכהן הגדול]] מעשן המנורה, כמבואר ב[[יומא]]{{הערה|1=נב א.}}, ומחמת המנורה הרחיקו אף את השולחן{{הערה|1=העמק דבר תרומה כו לה. אך דבריו צריכים עיון, שכן ביומא מבואר שהכהן הגדול לא היה מהלך בין המנורה לכותל מטעם זה שלא ישחירו בגדיו. }}.
 
בתבליט ב[[שער טיטוס]] מופיעה המנורה כשקניה מעוגלים, וכך גם בתבליטי מנורות רבים שנמצאו בארץ ישראל{{הערה|1=ציור המנורה ב[[הרובע ההרודיאני|רובע ההרודיאני]] שבעיר העתיקה, ציור של מנורה מעוגלת ב"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_94.3.pdf בית המנורות]" בפינת הכותל הדרומי והמערבי, ציור המנורה ב[[בית שערים]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/941/221.html ציור המנורה בבית הכנסת במגדל] ועוד. (ראו תצלומים רבים [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2147321&forum_id=18642 כאן])}}. עם זאת, ישנם ציורי מנורה עתיקים בהם המנורה מופיעה כבעלת קנים אלכסוניים, כזו היא המנורה שבציור הקיר בבית הכנסת העתיק שבעיר [[דורה אירופוס]] שבסוריה. בנית בית הכנסת הושלמה כ-170 שנה אחר חורבן הבית{{הערה|ישראל ל' לוין, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_98.1.pdf תולדות המנורה ומשמעותה בעת העתיקה], קתדרא 98, עמ' 16.}}. היו שניסו לטעון שגם באבן שנמצאה במגדלא, הייתה בנוסף למנורה עגולה, גם מנורה אלכסונית, אך לא ברור כלל שהאיור הנוסף הוא מנורה ולא איור של [[עץ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49708 מנורת שבעת קנים אלכסוניים התגלתה בחפירות בצפון], באתר חב"ד}}. כמו כן נטען שבאיור המנורה שנמצא בחרבת כור המנורה אלכסונית{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=82056 נחשף פסיפס עם ציור המנורה - כשיטת הרבי], באתר חב"ד}}.
 
== המנורה על פי הרמב"ם ==
{{הפניה לערך מורחב|קני המנורה}}
[[קובץ:Menorah_Rambam.jpg|ימין|ממוזער|120px|שרטוט המנורה בכתב יד ה[[רמב"ם]]]]
[[קובץ:Menorat Maimonides.png|שמאל|ממוזער|130px|תרשים המנורה ע"פ הרמב"ם]]
ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] ב[[מסכת מנחות]], שרטט ה[[רמב"ם]] את צורת המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים, (וכך גם סבר [[רש"י]]{{הערה|בפירושו לשמות: "וששה קנים יוצאים מצדיה, לכאן ולכאן באלכסון נמשכים ועולים".}} וה[[ריב"ש]]{{הערה|תשובות הריב"ש סימן ת"י}}). בנו, רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] מעיד בפירושו על התורה, שאביו אכן התכוון לתאר את צורת הקנים: {{ציטוטון|שישה קנים... נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו}}.
 
גם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=ליקוטי שיחות חלק כא עמ' 164, ליקוטי שיחות חלק כו עמ' 200|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=}}}} תמך בדעה שציורו של הרמב"ם הוא מדויק. אחד מנימוקיו הוא שמשמעות המילה "קנה" היא קו ישר, מעין קני הסוף, כפי שמפרשים רש"י והאבן עזרא (שמות ב, ג). באשר לממצאים הארכאולוגיים תירץ שיהודים וגויים רבים יצרו חיקויים של המנורה, אולם רק מעטים ראו אותה, בעיקר כוהנים בשעת [[העבודה במקדש]], ולכן רבים מן המציירים לא דייקו. בעקבותיו, מקפידים חסידי [[חב"ד]] לבנות ולצייר את דגמי המנורה בקווים ישרים דווקא, ובצורה זו הם מעצבים גם את [[חנוכייה|חנוכיותיהם]]. גם הרב [[חיים קנייבסקי]] תומך בדעת הרמב"ם{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|הגר"ח הכריע: קני המנורה היו באלכסון|176426|1 ביוני 2015}}}}
 
אמנם ברוב איורי המנורות שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות לא נמצאה מנורה עם קנים אלכסוניים, אלא מעוגלים. כך הן האיורים פרטיים והן באיורים של גופי שלטון יהודיים, הן בתקופות מאוחרות והן בתקופת הבית. כך למשל במטבע של המלך החשמונאי [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] מוטבעת מנורה עגולת קנים. משום כך סבורים חוקרים רבים שהצורה ששרטט הרמב"ם או הפרשנות לציורו, אינם מדויקים{{הערה|הרב [[ישראל אריאל]], '''מנורת זהב טהור''', [[מכון המקדש]], 2008}}.
{{-}}
 
==המנורה כסמל יהודי לאחר חורבן בית שני==
* הרב [[ישראל אריאל]], '''מנורת זהב טהור''', [[מכון המקדש]], 2008.
*Fine Steven,The Menora, Harvard Unuversity Press,2016
* הרב [[איתן שנדורפי]], הדר התורה על ספר שמות, עמודים 334–338
 
==קישורים חיצוניים==