|
|
|
בתים 2–7 מבוססים על דברי המכילתא:
{{ציטוט|ויהי בעצם היום הזה יצאו [וגו' אלו צבאות מלאכי השרת] וכן אתה מצואמוצא כל זמן שישראל משועבדין כביכול שכינה עמהם שנאמר ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו{{הערה|שם=משפטים|{{תנ"ך|שמות|כד|י}}}} וכשנגאלו מה הוא אומר וכעצם השמים לטוהר{{הערה|שם=משפטים}} ונאמר בכל צרתם לו צר{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|סג|ט}}}} אין לי אלא צרת ציבור צרת יחיד מנין ת"ל יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|צא|טו}}}}. ואומר ויקח אדני יסף אותו (ואו') [וגו'] ויהי ה' את יוסף{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לט|כ|כא}}}} ואומר מפני עמך אשר פדית ממצרים גוי ואלהיו{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ז|כג}}}}. רבי אליעזר אומר ע"ז עברה עם ישראל בים שנאמר ועבר בים צרה והכה בים גלים{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|י|יא}}}} ואי זה זה צלמו של מיכה. רבי עקיבא אומר אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו. כביכול אמרו ישראל לפני הקב"ה עצמך פדית וכן את מוצא בכל מקום שגלו שכינה עמהם. שנא' הנגלה נגליתי אל בית אביך{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ב|כז}}}} בהיותם במצרים. גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר למענכם שולחתי בבלה{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|מג|יד}}. בלשון המקרא שם הניקוד הוא שִׁלַּחְתִּי בבניין פִּעֵל, אך המדרשים דורשים זאת כפועל סביל (בבניין פֻּעַל. ראו [[מנחת שי]] על הפסוק שהאריך בזה}} . גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי בעילם{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מט|לח}}}}. גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה{{הערה|שם=מי זה|{{תנ"ך|ישעיהו|סג|א}}}}. וכשעתידין לחזור כביכול שכינה עמהן. שנאמר ושב ה' אלהיך{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ל|ג}}}}, אינו אומר והשיב אלא ושב|מקור=[[מכילתא]], פרשת בא}}
בית 8 מבוסס על דברי הגמרא:
|
