תקשורת סלולרית בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←היסטוריה: התייחסות למכרז שהובילה שרת התקשורת דאז שולמית אלוני והוריד את מחירי הסלולר ב-80% |
||
שורה 156:
מלבד זאת הוקמה רשת חד כיוונית של מכשירי [[זימונית]] שונים, שאפשרו לקבל הודעות קוליות או כתובות, אך לא להגיב עליהן.
== 1983 - 1994 (עידן פלאפון) ==
בשנת 1983 הוקמה רשת סלולרית ראשונה בישראל{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3630309,00.html כשהנייד היה פלא: כך התחיל הרומן של ישראל עם הטלפון הסלולרי], כלכליסט, 6 במאי 2014}} על ידי חברת פלאפון, אשר זכתה לבלעדיות לפי חוק, פנתה ללקוחות אמידים בלבד וגבתה מחירים גבוהים מלקוחותיה. התשתית של רשת זו התבססה על קווי ה[[נל"ן]] של חברת האם [[בזק]]. מחירי זמן האוויר היו גבוהים מאד והגיעו בשנת 1994 ל-200 אגורות לדקת [[זמן אוויר]].
בשנת 1994 קבעה [[שר התקשורת|שרת התקשורת]] דאז, [[שולמית אלוני]], מכרז לרשת סלולרית שנייה. המכרז נגמר ב-11 במאי 1994, בו השתתפו מגוון חברות בהן חברת סלקום בשליטת חברת [[BellSouth]] האמריקאית, אשר זכתה לבסוף והפכה לחברת הסלולר השנייה בישראל, עם מחיר זמן אוויר הנמוך ב-80% מהמחיר שהוצע באותם הימים על ידי חברת פלאפון, והפך את הסלולרי לזמין בכל כיס בישראל.
=== שנות ה-2000 ===
| |||