קריית וולפסון – הבדלי גרסאות

המגדלים הוקמו ב[[שנות ה-6070 של המאה ה-20]] על ידי חברת [[וולפסון קלור מאיר]] בע"מ (שהקימה גם את [[מגדל שלום]] ב[[תל אביב]]). בראש המיזם עמדו האחים [[מרדכי מאיר|מרדכי]]{{הערה|{{תדהר|7|2916|מדרכי מאיר}}.}} ומשה מאיר, שזכו לעידוד של ראש העירייה, [[מרדכי איש שלום]]., יושב ראש חבר המנהלים של בנק ירושלים, על קרקע שרכשו תמורת 1.2 מיליון דולר מ[[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים|הכנסייה היוונית-האורתודוקסית]] ו[[מינהל מקרקעי ישראל]].{{הערה|{{הארץ|נועם דביר|מגדלי וולפסון בירושלים - האח הגדול של הולילנד|1.1203089|21.5.2010}}}}

התכנון הראשוני של המגדלים נעשה על ידי ה[[אדריכל]] [[איי אם פיי]], שהציע שלושה מגדלים בני 29 קומות כל אחד. [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] אישרה את התכנית{{הערה|{{דבר||מערערים על תכנית להקמת בנייני מגורים מול הכנסת|1968/01/25|00505}}}}, אולם ערעור לועדה המחוזית התקבל ואושרו מגדלים בני 16 קומות בלבד, ופיי פרש מהובלת המיזם. גם מגדלים בגובה זה היוו הישג מבחינת היזמים, משום שבנייה לגובה לא הייתה קיימת בירושלים של אותה עת. "נראה שכמו בתל אביב שימש התכנון של אדריכל עולמי זרז ותנא מסייע להשגת מטרות תכנון שהעין הציבורית מתקשה לקלוט", כתב על כך שי מאיר, בנו של מרדכי מאיר.{{הערה|1=[[שי מאיר]], '''סיפורם של האחים מאיר''', הוצאת קווים, [[2009]].}}

את פיי החליף האדריכל [[יצחק פרלשטיין]], שתיכנן שכונה בת חמישה מגדלי מגורים בני 16 קומות כל אחד, שלמרגלותיהם כמה עשרות דירות מדורגות (התואמות את המבנה הטופוגרפי של האזור) ו[[מרכז מסחרי]]. [[יושבהתכנית ראשאושרה הכנסת]],במהלך שנת 1970 למרות טענות שתסתיר את השמש לתושבי [[קדיששערי לוזחסד]],{{הערה|{{דבר|יונתן נמנהשי|איך עםלא המתנגדיםלבנות לתוכניתבירושלים|1970/06/12|00404}}}}, ב[[ועדהוהוצגה מחוזיתלציבור לתכנוןבמסיבת ולבנייהעיתונאים באוגוסט 1970{{הערה|וועדה{{דבר||קריית־וילות המחוזיתע"ש לתכנוןוולפםון ולבנייה]]תוקם על מדרון מול בניין הכנסת|1970/08/05|00701}}}}. בשנת 1972, וטעןהעלה קצין הכנסת את החשש שמהמגדלים ניתן יהיה לצלוף על [[הכנסת]], אולם היה זה מאוחר מדי מכדי לבטל את התכנית{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|רבי הקומות הנבנים מול הכנסת עלולים להוות םכנה לנבחרי העם|1972/08/14|01200}}}}.