פתיחת התפריט הראשי

קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה. השכונה קרויה על שם איש העסקים והנדבן היהודי-בריטי יצחק וולפסון, שנמנה עם יזמיה. בתי השכונה משקיפים על עמק המצלבה, גן סאקר וגבעת רם. היא מוכרת כשכונת יוקרה לאוכלוסייה אמידה, ורבים מתושביה עולים מארצות הרווחה.

קריית וולפסון
Jerusalem-volfson buildings.jpg
קריית וולפסון במבט מגן סאקר
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1964
מייסדים חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ
על שם יצחק וולפסון
קואורדינטות 31°46′36″N 35°12′36″E / 31.7767°N 35.21°E / 31.7767; 35.21
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
קריית וולפסון
קריית וולפסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

באמעצ שנת 1962 תוכנן לךהקים בשטח הקרייה בניינים בני 6-8 קומות[1]. בסוף 1962 נמכר השטח של שכונת וולפסון, בן 31.5 דונם, במכרז[2].

המגדלים הוקמו בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ (שהקימה גם את מגדל שלום בתל אביב). בראש המיזם עמדו האחים מרדכי[3] ומשה מאיר, שזכו לעידוד של מרדכי איש שלום, יושב ראש חבר המנהלים של בנק ירושלים, על קרקע שרכשו תמורת 1.2 מיליון דולר מהכנסייה היוונית-האורתודוקסית ומינהל מקרקעי ישראל.[4]

התכנון הראשוני של המגדלים נעשה על ידי האדריכל איי אם פיי, שהציע שלושה מגדלים בני 29 קומות כל אחד. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה את התכנית[5], אולם ערעור לועדה המחוזית התקבל ואושרו מגדלים בני 16 קומות בלבד, ופיי פרש מהובלת המיזם. גם מגדלים בגובה זה היוו הישג מבחינת היזמים, משום שבנייה לגובה לא הייתה קיימת בירושלים של אותה עת. "נראה שכמו בתל אביב שימש התכנון של אדריכל עולמי זרז ותנא מסייע להשגת מטרות תכנון שהעין הציבורית מתקשה לקלוט", כתב על כך שי מאיר, בנו של מרדכי מאיר.[6]

את פיי החליף האדריכל יצחק פרלשטיין, שתיכנן שכונה בת חמישה מגדלי מגורים בני 16 קומות כל אחד, שלמרגלותיהם כמה עשרות דירות מדורגות (התואמות את המבנה הטופוגרפי של האזור) ומרכז מסחרי. התכנית אושרה במהלך שנת 1970 למרות טענות שתסתיר את השמש לתושבי שערי חסד[7], והוצגה לציבור במסיבת עיתונאים באוגוסט 1970[8]. בשנת 1972, העלה קצין הכנסת את החשש שמהמגדלים ניתן יהיה לצלוף על הכנסת, אולם היה זה מאוחר מדי מכדי לבטל את התכנית[9]. בפברואר 1973 התכנסה ישיבה של נשיאות הכנסת עם שר הפנים, שר המשטרה ושר המשפטים בה עלתה ההצעה לרכוש את הקומות העליונות של המגדלים כדי שלא יוכלו לשמש לצליפה על הכנסת[10].

לאחר הקמתם של שני המגדלים הראשונים קמה מחאה ציבורית. ראש העירייה החדש, טדי קולק, ביקש להכין תוכנית חלופית לשלושת המגדלים שטרם נבנו, אך היזם מרדכי מאיר לא נענה להצעה זו. בשכונה נבנו כ-400 דירות ומרכז מסחרי בשטח 10,000 מ"ר.

במהלך השנים כתבו בעיתונות נגד המגדלים. אהרן מגד קרא להם "גידול סרטני", ה"מטיל את צל הבטון הכבד שלו על כל הנוף המזרחי של ירושלים, על שכונותיה העתיקות ועל עברה ועל יופיה"[11]. אריק בנדר מנה את המגדלים בין "המחדלים שפערו פצעים עמוקים בנוף העיר"[12].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה