שלי יחימוביץ' – הבדלי גרסאות

'''שלי רחל יחימוביץ'''' (נולדה ב-[[28 במרץ]] [[1960]], [[כ"ט באדר]] [[ה'תש"ך]]) היא [[פוליטיקאי]]ת [[ישראלית]] ו[[חבר הכנסת|חברת כנסת]] מטעם [[מפלגת העבודה]]. טרם כניסתה לפוליטיקה בשנת 2005 עבדה כ[[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת ואשת [[רדיו]] ו[[טלוויזיה]]. בשנת 2011 נבחרה [[מפלגת העבודה הישראלית#ראשי המפלגה|לראשות מפלגת העבודה]], והייתה למנהיגת המפלגה עד שנת 2013. היא כיהנה שלוש פעמים כ[[ראש האופוזיציה]] ובנוסף שימשה כיושבת הראש של מספר [[ועדות הכנסת|ועדות בכנסת]]: [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|ועדה לביקורת המדינה]], [[ועדת האתיקה]], [[הוועדה לזכויות הילד|ועדה לזכויות הילד]], [[ועדת השניים]], ועדת המשנה החסויה לענייני חוץ וביטחון של ביקורת המדינה.{{הערה|1=[https://main.knesset.gov.il/mk/Pages/MKPositions.aspx?MKID=782 שלי יחימוביץ תפקידים בכנסת - 16.07.19]}}. נכון ליוני 2019, 69 חוקים שיזמה נכנסו ל[[ספר החוקים]] של [[מדינת ישראל]].{{הערה|1=[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSuggestionsSearch.aspx?t=lawsuggestionssearch&st=allsuggestions&ki=-1&bs=3&hk=4405&it=2&sb=LatestSessionDate&so=D מאגר החקיקה הלאומי, נכון לתאריך 16.07.19]}}.

יחימוביץ' [[שירות בצה"ל|שירתה בצה"ל]] כ[[חיל נשים|מש"קית ח"ן]] ב[[בח"א|בסיס חיל האוויר]] ב[[חצרים (בסיס)|חצרים]], כ[[קצין|קצינת]] [[חיל השלישות|שלישות]] בבסיס [[עציון]] וכ[[תנאי שירות בצה"ל|קצינת ת"ש]] של [[פרויקט הלביא]]. היא בעלת [[תואר ראשון]] ב[[מדעי ההתנהגות]] ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. במהלך לימודיה ריכזה את עבודת סניף [[באר שבע]] של [[האגודה לזכויות האזרח]] והצטרפה ל"[[אגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדווים]]" ולתנועת "[[שלום עכשיו]]".{{הערה|שם=|1=פרופ' [[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7891 '''ממצ'ואיזם לפמיניזם: נשים בתקופת היישוב'''], 2009}}{{הערה|{{הארץ|גידי וייץ|שלי יחימוביץ', מיס מיינסטרים|1.1374238|19 באוגוסט 2011}}}}.

ב-29 בנובמבר 2005, שלושה שבועות אחרי בחירתו של [[עמיר פרץ]] לראשות [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], הודיעה על עזיבתה את העיתונאות, כניסתה לפוליטיקה, והתמודדות על מקום ברשימת מפלגת העבודה ל[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת השבע עשרה]]. שבועיים קודם להודעתה ערכה ראיון עם עמיר פרץ בתוכניתה "פגוש את העיתונות". קיומו של הראיון, שתואר על ידי מבקרי טלוויזיה כראיון אוהד במיוחד,{{הערה|1=לקראת [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]], בעיצומו של המשבר האישי ביניהם, חשף פרץ שלאחר הריאיון נפגשו במסעדה כדי לדון בהצטרפותה לפוליטיקה.}}, וחוסר תקופת צינון בין תפקידה כעיתונאית להחלטתה לעבור לפוליטיקה, עוררו דיון ציבורי בשאלות הנוגעות לאתיקה עיתונאית.{{הערה|{{גלובס|[[מתי גולן]]|שלי לא מצוננת|1000034358|20 בנובמבר 2005}}}}{{הערה|{{ynet||שלי יחימוביץ': דרך של דעתנות חברתית|3176536|29 בנובמבר 2005}}}}{{הערה|{{Ynet|[[דן כספי]]|עיתונאים בלי צינון|3176556|29 בנובמבר 2005}}}}. בתגובה לביקורת טענה יחימוביץ' כי "באופן תקין הייתה צריכה להיות תקופת צינון, זה לא התאפשר טכנית, הייתי צריכה להחליט כאן ועכשיו, האופוריה הפוליטית האישית שלי הייתה כל כך גדולה, התחושה הפנימית שחציתי את הקווים מבפנים ושאני לא יכולה יותר לשבת שם כמראיינת אובייקטיבית, כי אני כבר שם, בצד השני". בנוגע לראיון הסבירה כי הראיון "לא היה יותר מפרגן מעשרות ראיונות עם [[בנימין נתניהו]] שעשו כתבים כלכליים שטופי מוח עם אג'נדה קפיטליסטית, שהמדיניות שלו באותה תקופה נראתה הירואית בעיניהם".{{הערה|{{nrg|עומר חימי|הסערה ממשיכה|015/315|1 בדצמבר 2005|1|1}}}}. בעקבות צעד זה של יחימוביץ' קיבלה [[מועצת הרשות השנייה]] החלטה המחייבת את עיתונאי הרשות ב[[תקופת צינון]] של שלושה חודשים קודם למעברם לפעילות פוליטית.{{הערה|{{גלובס||יחימוביץ' הייתה האחרונה: מועצת הרשות השנייה אישרה - 3 חודשי צינון לעיתונאי העובר לפוליטיקה|1000038617|12 בדצמבר 2005}}}}.

במערכת הבחירות לראשות [[עיריית תל אביב-יפו]] בשנת 2008 הביעה תמיכה במועמדותו של [[רון חולדאי]], ותקפה את יריבו, [[דב חנין]] ממפלגת [[חד"ש]], על עמדותיו האנטי-ציוניות.{{הערה|{{nrg|הילה קובו|ח"כ יחימוביץ': "דב חנין הוא אנטי ציוני שמטיף לסרבנות ולא שר את התקווה"|777/308|22 באוגוסט 2008|54|1}}}}. זאת על אף שהעידה על עצמה כי ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1996]] הצביעה ל[[שמעון פרס]] לראשות הממשלה ול[[חד"ש-בל"ד|רשימת חד"ש]], בשל הערכתה לחברת הכנסת לשעבר [[תמר גוז'נסקי]].{{הערה|{{nrg|רונן טל|הגוון האדום: יחימוביץ' מדברת על הכל|233/826|24 באפריל 2011|1|2}}}}.

ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] של "העבודה" בדצמבר 2008 נבחרה למקום החמישי ברשימת המפלגה ל[[הכנסת ה-18|כנסת ה-18]].{{הערה|{{הארץ|הארץ, מזל מועלם, שירות ""|בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה|1.1559256|4 בדצמבר 2008}}}}. בכנסת זו שימשה יחימוביץ' בתפקיד יו"ר [[ועדת האתיקה]] וחברת ועדות [[ועדת הכספים|הכספים]] ו[[ועדת העבודה, הרווחה והבריאות|העבודה, הרווחה והבריאות]].

ב-21 בספטמבר 2011 נבחרה יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה, לאחר שגברה על ח"כ [[עמיר פרץ]] במסגרת הסיבוב השני של הבחירות לראשות המפלגה, בו קיבלה מעל ל-54% מן הקולות.{{הערה|1={{ynet|מורן אזולאי ורועי מנדל|ראש חדש לעבודה: שלי יחימוביץ' זכתה בבחירות|4125749|22 בספטמבר 2011}}}}. במשך כחודשיים, בין 9 במאי ל-19 ביולי 2012, שימשה יחימוביץ' כראש האופוזיציה, בתקופת הצטרפות "[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]" לקואליציה של [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלת נתניהו]].

בדצמבר 2012, במהלך הקמפיין לפני [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]], הציגה את תוכניתה הכלכלית, שעיקרה תגבור ה[[שירות ציבורי|שירותים הציבוריים]] ותשלומי ההעברה בהיקף של כ-25 מיליארד שקל לשנה שיממומנו באמצעות העלאת הגדלת המיסוי הישיר על בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד ועל התאגידים החזקים, ובמקביל העלאת שכר המינימום, שיקום השירותים הציבוריים, צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, הגברת הרגולציה על שוק ההון והשקעה בתחבורה הציבורית על חשבון תשתית הכבישים.{{הערה|"[http://www.shelly.org.il/sites/default/files/files/plan2013.pdf התוכנית לכלכלה הוגנת]", מתוך דף הבית של יחימוביץ'}}. במהלך הקמפיין נטתה יחימוביץ' שלא להבליט את הנושאים המדיניים, והעדיפה להתמקד בביקורת על המדיניות ה[[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] של [[בנימין נתניהו]] ובהצגת החלופה הסוציאל-דמוקרטית שמפלגת העבודה בראשותה מציעה. בשלבי הקמפיין האחרונים התחייבה שלא לשבת עם נתניהו ב[[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות]]. בבחירות קיבלה [[מפלגת העבודה]] 15 מנדטים. לאחר הקמת [[הממשלה השלושים ושלוש]] מונתה ל[[יו"ר האופוזיציה|ראש האופוזיציה]]. ב[[הכנסת התשע עשרה|כנסת התשע עשרה]] שימשה יחימוביץ' כחברה ב[[ועדת הכספים|וועדת הכספים]], ב[[ועדת העבודה, הרווחה והבריאות|וועדת העבודה, הרווחה והבריאות]] של הכנסת, בוועדת המשנה לעניינים חסויים ובוועדה משותפת לתקציב הביטחון.

בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013, הפסידה ל[[יצחק הרצוג]] בפער של 17%.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון"|4456641|22 בנובמבר 2013}}}}. לאחר הפסדה גיבתה את יושב הראש הנכנס והתייצבה לצידו. בבחירות המקדימות להרכבת הרשימה לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]] זכתה במקום הראשון עם 22,855 שהם 80.6% מקולות הבוחרים, ושובצה במקום השלישי לרשימת [[המחנה הציוני]] לכנסת, אחרי היושב ראש הרצוג ויושבת ראש [[התנועה]] [[ציפי לבני]]. בכנסת משמשת יחימוביץ' חברה ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] ובוועדת הכספים של הכנסת. בספטמבר 2015 דורגה במקום הראשון בדירוג חברי הכנסת מטעם [[ערוץ הכנסת]].{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=1SmYZWjA4DE ערוץ הכנסת - המשחק המרכזי - הדירוג השנתי, 9.9.15], ערוץ ה[[יוטיוב]] של ערוץ הכנסת}}.

ב-5 בפברואר [[2017]] הודיעה יחימוביץ' שתתמודד לתפקיד יושבת ראש [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]]. לשם כך הקימה רשימה משותפת עם [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] שתהיה 26% מהנציגים בהסתדרות ו-20% בנעמ"ת ועם עובדי [[רשות שדות התעופה]] בראשות פנחס עידן.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.talschneider.com/2017/03/30/first-to-spot-march30/|title=הפנטזיה של שלי – הראשונות לזהות פרק #11|date=2017-03-30|newspaper=הפלוג - הבלוג הפוליטי של טל שניידר|language=he-IL|access-date=2017-04-08}}}}. לראשונה, מפלגה חרדית רצה ברשימה משותפת שבראשה אישה. בבחירות הפסידה לאחר שזכתה בכ-38% מקולות הבוחרים מול ניסנקורן שזכה בכ-62%.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4967812,00.html הקרב על ההסתדרות: ניסנקורן ניצח את יחימוביץ' עם 62 אחוזי תמיכה] 25 במאי 2017 באתר [[ynet]]}}. סיעת הבית החברתי בראשותה גדלה מ-33% ל-37.3%. לטענת יחימוביץ ישנו חשד כבד כי הבחירות לוו בזיופים ובאי סדרים רבים ובכוונתה לעתור לבית המשפט.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001190249|כותרת=תוצאות סופיות: אבי ניסנקורן נבחר לראשות ההסתדרות - גלובס|אתר=Globes|תאריך_וידוא=2017-05-27}}}}{{הערה|{{Cite news|url=http://www.themarker.com/career/1.4125830|title=לא כוחות: התבוסה של יחימוביץ' היא נצחונו של המנגנון ההסתדרותי|newspaper=TheMarker|access-date=2017-05-27}}}}. במאי 2017 עתרה יחימוביץ לבית המשפט לביטול תוצאות הבחירות.{{הערה|{{Citation|title=לאחר הטענות לזיופים: יחימוביץ' עתרה לביטול הבחירות בהסתדרות|url=http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1248806|accessdate=2017-08-14}}}}. באוגוסט 2017 דחה [[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] את העתירה בטענה כי רשות השיפוט של ה[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|הסתדרות]] היא הגוף המוסמך לדון בטענות אלו.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.themarker.com/news/politics/1.4347511|title=נדחתה עתירת יחימוביץ' לפסילת הבחירות לראשות ההסתדרות|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2017-08-14}}}}. במאי [[2018]] דחה [[בית המשפט העליון]] את ערעורה על החלטת המחוזי, והפנה אותה פעם נוספת למצות טענותיה ברשות השיפוט של ההסתדרות.{{הערה|1={{דבר ראשון|אסף צבי|הערעור נדחה: גוף השיפוט של ההסתדרות ידון בדרישת יחימוביץ' לביטול הבחירות|126946|16 במאי 2018}}.}}. במידת הצורך, הבהיר בית המשפט העליון כי תוכל לערער על החלטת רשות השיפוט בבית המשפט המחוזי - אולם יחימוביץ' החליטה למשוך עתירתה מרשות השיפוט יומיים לאחר פסיקת העליון, כשהיא טוענת כי אין לה אמון במוסדות ההסתדרות.{{הערה|1={{דבר ראשון|אסף צבי|יחימוביץ' משכה תביעתה לביטול הבחירות בהסתדרות: "אין לנו אמון במוסדותיה"|127463|18 במאי 2018}}.}}.

ב-24 באוקטובר [[2017]] מונתה ליו"ר [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|הוועדה לביקורת המדינה]].{{הערה|{{גלובס||שלי יחימוביץ' מונתה ליו"רית הוועדה לביקורת המדינה|1001207185|3 באוקטובר 2017}}.}}.

בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]], הגיעה יחימוביץ' למקום השלישי, והוצבה במקום החמישי ברשימה לכנסת אחרי יו"ר המפלגה [[אבי גבאי]] והמקום השני ששוריין למועמד שלו.{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי, יואב איתיאל ואלי אשכנזי|תוצאות סופיות בפריימריז בעבודה: שמולי ושפיר בראש, כבל בחוץ|3218331|12 בפברואר 2019}}.}}.

ב-[[16 ביולי]] [[2019]], לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]], הודיעה יחימוביץ' כי בכוונתה לקחת פסק זמן מהפוליטיקה, ולא להתמודד על קדנציה נוספת כחברת כנסת.{{הערה|{{כאן|[[זאב קם]]|יחימוביץ' פורשת מהכנסת: "לוקחת פסק זמן מהפוליטיקה"|55549|16 ביולי 2019}}.}}.

* בפברואר 2007 אושר [[חוק הזכות לעבודה בישיבה]], הידוע בכינוי "חוק הקופאיות", הקובע חובה בחוק להעמיד לרשות עובדים כיסא בעת עבודתם, הן כשעבודה כרוכה בישיבה והן אם לא – לצורך ישיבה בזמני מנוחה. את החוק יזמה יחימוביץ' יחד עם [[זבולון אורלב]] מה[[מפד"ל]] [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]] ו[[מרינה סולודקין]] מ[[קדימה (מפלגה)|קדימה]].{{הערה|{{הארץ|רותי סיני|תביעת ענק בגין הפרת "חוק הקופאיות"|1.1551919|4 בדצמבר 2007}}}}.

* במאי 2007 אושר תיקון לחוק המאריך את חופשת הלידה לנשים מ-12 ל-14 שבועות (הארכה הראשונה לחופשת הלידה מאז נחקק החוק ב-1954). לחוק הייתה עלות תקציבית של 200 מיליון שקלים בשנה, ולכן עבר ברוב מיוחס. את החוק יזמה עם [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]].{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|אושר טרומית: חופשת הלידה תוארך בשבועיים|3551890|4 ביוני 2008}}}}.

*במרץ 2016 עבר החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי וליצירת זיקה בינו ובין השכר הנמוך בחברה {'''[[חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים]]''' (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016} החוק קבע כי שכר נושאי המשרות הבכירות בחרות ציבוריות במגזר הפיננסי לא יעלה על 2.5 מיליון שקלים בשנה. לשון החוק מאפשרת שכר בסכום גבוה מזה גבוה מתקרה זאת, אלא שאז מתחייב ששכר הבכיר לא יעלה על פי שלושים וחמישה משכרו של העובד בעל השכר הנמוך בחברה, לרבות עובדי הקבלן ולרבות מי שמועסקים באמצעות נותני שירותים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/חוק_תגמול_לנושאי_משרה_בתאגידים_פיננסיים_(אישור_מיוחד_ואי-התרת_הוצאה_לצורכי_מס_בשל_תגמול_חריג)|הכותב=|כותרת=חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע״ו–2016|אתר=|תאריך=}}</ref>.

*בפברואר 2008 אושר תיקון ל[[חוק הכנסת]], להסדרת פעולתם של [[שדלן|שדלנים]], הידוע בכינוי "חוק הלוביסטים", הקובע כללי התנהגות וחובת גילוי נאות על שדלנים הפועלים בכנסת.{{הערה|{{הארץ|צבי זרחיה|אושר "חוק הלוביסטים" המסדיר פעילותם בכנסת|1.1315630|2 באפריל 2008}}}}.

* ביוני 2007 אושר תיקון ל[[פקודת מס הכנסה]], שקיצר את תקופת השירות הנדרשת מחייל משוחרר כדי להיות זכאי ל[[נקודת זיכוי|נקודות זיכוי]] ממס הכנסה על שירות צבאי.{{הערה|1=[http://www.shelly.org.il/node/331 "מייל של אזרח הביא אותי לשנות את החוק"]}}.

* בחודש יוני 2008 אושר תיקון 24 ל[[חוק הגנת השכר]] ("חוק התלוש") ובו דרישה להצגת מידע מפורט ב[[תלוש משכורת|תלוש המשכורת]] והחמרה בענישה על אי תשלום [[גמול שעות נוספות]] והעברת נטל ההוכחה בנושא זה ב[[בית דין לעבודה]] מהעובד אל המעסיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/career/1.508726|הכותב=|כותרת=עבר בקריאה ראשונה חוק הגנת השכר; יחייב מעסיקים לנפק תלוש שכר ברור ובו פירוט מלא|אתר=דה-מארקר|תאריך=}}</ref>.

* בדצמבר 2009 אושר חוק איסור פיטורים מחזוריים [<nowiki/>[[חוק פיצויי פיטורים]] (תיקון מס' 25) (מניעת פיטורים מחזוריים), התש"ע-2009]. החוק שם סוף לשיטת הדלת המסתובבת בכך שהאריך לחצי שנה את אורכה של הפסקת עבודה שאינה פוגעת ברציפות לעניין הזכאות ל[[פיצויי פיטורים]].{{הערה|{{nrg|לירן דנש|עובד שהועסק ופוטר לסירוגין יהיה זכאי לזכויות סוציאליות רצופות|006/340|28 בדצמבר 2009|1|2}}}}.

*בדצמבר 2010 אושר חוק הטקסטיל הביטחוני, הקובע כי מפעלים ישראליים יוכלו לזכות במכרזים של [[טקסטיל]] עבור כוחות הביטחון גם אם הצעותיהם יהיו יקרות ב-50% מההצעה הזולה ביותר של מתחרים מחו"ל.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה ואורה קורן|חוק הטקסטיל הביטחוני עבר בכנסת: יחייב את צה"ל, המשטרה והשב"ס לרכוש מדים רק מתוצרת הארץ|consumer/1.585767|21 בדצמבר 2010}}}}. החוק אושר כ[[הוראת שעה]] זמנית לשנתיים ותוקפה הוארך שוב ב-2013 בשנתיים וב-2015 בחמש שנים נוספות.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_300700.pdf חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20 – הוראת שעה), התשע"א–2010]}}{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301521.pdf חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 22 – הוראת שעה), התשע"ג–2013]}}. החוק הציל יותר מ-1000 מקומות עבודה בענף הטקסטיל בפריפריה ובישובים הדרוזים.

*ביוני 2008 אושר חוק להגנה על חושפי שחיתויות המאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים גבוהים במיוחד לעובד שמעסיקו התעמר בו בשל חשיפת שחיתויות. עוד כולל החוק עונשי מאסר וקנסות למתעמרים בעובדים אלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3556968,00.html|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת=אושר חוק ההגנה על חושפי שחיתויות|אתר=YNET, כלכליסט|תאריך=18.06.2008}}</ref>.

*במרץ 2011 אושר חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 2), התשע"א-2011, החוק אוסר "סלקציה" בכניסה למקומות הנ"ל בשל צבע עור, שיוך אתני וכו', וכמו כן אוסר על תורים נפרדים בכניסה למקומות אלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/1811035|הכותב=פנחס וולף|כותרת=הכנסת אישרה: אסור לבצע סלקציה במועדונים|אתר=ואללה|תאריך=30.03.2011}}</ref>.

*במרץ 2017 עבר חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, המחייב את המדינה ומוסדותיה שלא לגרור תשלומים לספקים קטנים ובינוניים ולשלם להם בתוך 30–45 ימים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3709997,00.html|הכותב=אסנת ניר ועמרי מילמן|כותרת=הכנסת אישרה סופית: משרדי הממשלה יחויבו לשלם לספקים תוך 45 יום לכל היותר|אתר=כלכליסט|תאריך=21.03.2017}}</ref>.

*בדצמבר 2009 אושר חוק הזכות ליציאה לשירותים - חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 13), התש"ע-2009, חייב מעסיקים לאפשר לעובדים ליטול לעצמם הפסקות לצורך יציאה לשירותים, אסר על מעסיקים לחייב עובדים להעביר כרטיס נוכחות בעת שהם יוצאים לשירותים, חייב התקנת שירותים רהוטים נאותים בסמוך לעמדות העבודה, ואף יצר לראשונה "אחריות מזמין" בתוך החקיקה, כאשר חייב לא רק את הקבלן המשלם לעובדי הקבלן להתקין שירותים, אלא גם את המעסיק בפועל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/1619763|הכותב=פנחס וולף|כותרת=עבריין מי שלא נותן לעובדים לצאת לשירותים|אתר=ואללה|תאריך=07.12.2009}}</ref>.

*בדצמבר 2011 עברה הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס 3), התשע"ב-2011: דחיית העלאת גיל הפרישה לנשים כל עוד לא נמצא פתרון לנשים המוחלשות ביותר, חסרות עבודה או מי שעסקו במקצועות שוחקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_ls2_184117.pdf|הכותב=|כותרת=הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 3), התשע"ב - 2011|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

*באוגוסט 2011 אושר תיקון פקודת התעבורה (מס' 99), הידוע גם כ"חוק הקסדה", ולפיו בדרך עירונית או בשביל אופניים לא חלה חובת חבישת קסדה על בגיר, למעט ברכיבת ספורט, רכיבה בדרך בין עירונית ובקטינים. מטרת החוק הייתה לעודד רכיבה על אופניים בעיר, לאפשר את מיזמי השכרת האופניים, ובכך להביא לצמצום השימוש ברכבים פרטיים, בפקקים ובזיהום אויר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/1847218|הכותב=מערכת ואללה חדשות|כותרת=בשורה לרוכבי האופניים בערים: בוטלה חובת חבישת קסדה|אתר=ואללה|תאריך=04.08.2011}}</ref>.

*בפברואר 2012 עבר חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון – איסור גביה), התשע"א-2011: איסור גביית תשלום בכניסה לטקסי יום הזיכרון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_ls2_188374.pdf|הכותב=|כותרת=הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב - 2012|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

*בדצמבר 2010 אושר תיקון ל[[פקודת התעבורה]] (מס' 98) (מידע על שירותי תחבורה ציבורית), המחייב הקמת [[מאגר מידע]] בזמן אמת לכל סוגי [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בישראל והצבת שלטים דיגיטליים בתחנות האוטובוסים המורים על זמן ההגעה המדויק.{{הערה|1=שלי יחימוביץ, [http://www.shelly.org.il/node/4322 הודעה לעיתונות: שני חוקים חדשים של שלי נכנסו לספר החוקים: חוק הדגל וחוק מהפכת הנגישות לתחבורה הציבורית], 7.12.2010, באתר האינטרנט של יחימוביץ'}}.

*בדצמבר 2010 אושר תיקון ל[[חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה]], הקובע חובה של ייצור [[דגל ישראל|דגל המדינה]] בישראל, שהגישה יחד עם ח"כ [[אופיר אקוניס]] וחברי כנסת נוספים.{{הערה|{{ynet|רוני סופר|מכה לסין? הכנסת אישרה את חוק הדגל|3995696|7 בדצמבר 2010}}}}.

*ביולי 2009 התקבל תיקון מס' 36 לחוק יסודות התקציב (תיקון מס' 36), התשס"ט-2009, המחייב את הממונה על השכר לפרסם גם את השכר הנמוך במגזר הציבורי ולא רק את השכר הגבוה, לרבות שכרם של עובדי הקבלן במשרדי הממשלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_300846.pdf|הכותב=|כותרת=חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 36), התשס"ט - 2009|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

* במרץ 2007 חוקק חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38): ח"כ שהורשע בעבירה שיש עימה קלון יושעה מכהונתו עד שפסק הדין בעניינו נעשה סופי. (עד לחקיקה זאת יכול היה הח"כ להישאר כל עוד נמשכים תהליכי הערעור למיניהם).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300071.pdf|הכותב=|כותרת=חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38)|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

* בינואר 2010 התקבל חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 118), התש"ע-2010, ושנה לאחר מכן התקבל חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 126), התשע"א-2011. שני החוקים מאפשרים העברת גמלת הסיעוד ישירות לזקן עם רצונו בכך, מבלי שחברות כוח האדם יגזרו עמלה מכספו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf|הכותב=|כותרת=חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 118), התש"ע-2010.|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

* ב-2007 עבר תיקון לפקודת מס הכנסה – קיצור תקופת השירות. אושר תיקון לפקודת מס הכנסה, שקיצר את תקופת השירות הנדרשת מחייל משוחרר כדי להיות זכאי לנקודות זיכוי ממס הכנסה על שירות צבאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shelly.org.il/node/331|הכותב=|כותרת=מייל של אזרח הביא אותי לשנות את החוק|אתר=האתר של שלי יחימוביץ|תאריך=}}</ref>.

* ביולי 2007 עבר חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז- 2007, עידוד עובדי ציבור לחשוף שחיתויות (מתן תעודות הוקרה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300680.pdf|הכותב=|כותרת=חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

* בדצמבר 2018 עבר חוק העונשין (תיקון מס' 136), התשע"ט-2018: מתלונן בעבירת מין או נפגע בעבירה זו יוכל להביע את הסכמתו, בכתב, לעניין פרסום פרטיו או זהותו, בלי שיידרש כי ההסכמה תינתן בפני בית המשפט. כלומר, מתן אפשרות לנפגעות ונפגעי עבירת מין להחליט בעצמם אם לתת פרסום לנסיבות העבירה שנפלו לקורבן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526459.pdf|הכותב=|כותרת=חוק העונשין )תיקון מס' 136), התשע"ט-2018.|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

* בנובמבר 2011 אושר חוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח -2007: איסור העסקת עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירותים לקטינים ולאנשים עם מוגבלויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=146739|הכותב=|כותרת=חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח-2007|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

* בינואר 2010 עבר חוק איסור פיטורין בשל טיפולי פוריות. ב-2010 עבר חוק עבודת נשים (תיקון מס' 45), התש"ע-2010, המרחיב את האיסור על פיטורי אישה בשל טיפולי פוריות שהיא עוברת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3389591,00.html|הכותב=תומר אביטל|כותרת=סופית: אין לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב טיפולי פוריות|אתר=כלכליסט|תאריך=25.01.10}}</ref>.

* ביולי 2010 אושר חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 15), התש"ע-2010: חובת ההוכחה כי לא נעשתה אפליה מראיון העבודה ועד לפיטורין תחול על המעביד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=321480|הכותב=|כותרת=חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 15), התש"ע-2010|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.|תאריך=}}</ref>.

* באפריל 2011 אושר חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011 – הטלת הגבלות על קנייה או העברה של זכויות מקרקעין לזרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/law14/law-2291.pdf|הכותב=|כותרת=חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2010.|אתר=נבו|תאריך=}}</ref>.

* באוגוסט 2012 אושר חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשע"ב – 2012, לפיו גם בעלי רכב בשווי נמוך יהיו זכאים להבטחת הכנסה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=473678|הכותב=|כותרת=חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשע"ב-2012.|אתר=מאגר החקיקה הלאומי, באתר הכנסת.|תאריך=}}</ref>.

* במאי 2012 עבר חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012: הגדלת קצבאות ניצולי השואה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=132197|הכותב=|כותרת=חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012.|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.|תאריך=}}</ref>.

* בינואר 2012 אושרה הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012: נשים גרושות תמשכנה לקבל מזונות גם אם תצאנה מהארץ פעם בשנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=335486|הכותב=|כותרת=חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012|אתר=במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.

בעקבות הגשתו של [[חוק ההסדרים]] לשנת 2008, פרסמה מסמך מפורט התוקף רבים מסעיפי הצעת החוק.{{הערה|1=ח"כ [[שלי יחימוביץ]] ועמית בן צור, ניתוח חוק ההסדרים 2008, [http://www.shelly.org.il/node/726 הקדמה וניתוח החוק]}}. רבים מסעיפיה של הצעה זו נמחקו בשלב מוקדם של הדיון בה. מדי שנה חושפת יחימוביץ' את הטיוטה הראשונית של חוק ההסדרים ומפרסמת אותה באתר שלה.{{הערה|1={{TheMarker||יחימוביץ' ממשיכה לחשוף את חוק ההסדרים: פירסמה הנוסח החדש|law/1.531728|20 במאי 2009}}}}.

יחימוביץ' נאבקה לצד שר האוצר לשעבר [[יובל שטייניץ]] לאישור מסקנות [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]] בנושא מערך המיסוי של הפקת נפט וגז טבעי.{{הערה|1={{סרטונים}} {{mako|יגאל מוסקו|מאחורי הקלעים של הקרב על ששינסקי|4ad9167f5221f21004|news-channel2/Friday-Newscast|1 באפריל 2011}}}}.

יחימוביץ' מגדירה עצמה כ[[פמיניסטית]],{{הערה|{{mako||שלי יחימוביץ': "אני פמיניסטית מכיתה ח'"|c17785bbde8fb41006|news-israel-elections/elections-2015-articles|8 במרץ 2015}}}}, והיא חוקקה שורה ארוכה של חוקים למען קידום [[מעמד האישה]]. תומכת ב[[נישואים אזרחיים בישראל|נישואים אזרחיים]] ובקידום שוויון זכויות מלא עבור ציבור ה[[להט"ב]].