שליח (הלכה) – הבדלי גרסאות

מדרשי ההלכה מזכירים את דין שלוחו של אדם כמותו במספר מקומות כדבר ברור.{{הערה|מכילתא דר"י משפטים מסכתא דנזיקין, פרשה ב; ספרי במדבר, פרשת מטות פיסקא קנג, קנד.}} המכילתא לומדת את הדין משני פסוקים בקרבן פסח: האחד מהצווי על לקיחת השה: {{ציטוטון|ויקחו להם. וכי כלן היו לוקחין אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו מכאן אמרו שלוחו של אדם כמותו}}{{הערה|מכילתא דר"י, בא מסכתא דפסחא, פרשה ג. }} והשני מהציווי על השחיטה: {{ציטוטון|ושחטו אותו. וכי כלן שוחטין אותו אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו מכאן אמרו שלוחו של אדם כמותו.}}{{הערה|מכילתא דר"י, בא מסכתא דפסחא, פרשה ה. }} ובתוספתא מובא לימוד דומה מהציווי על הקרבנות: {{ציטוטון|צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי אי איפשר לומ' כל ישראל אלא מלמד ששלוחו של אדם כמותו}}.{{הערה|תוספתא, תענית ג, ב. }}

בתלמוד בראש סוגיית השליחות, מציגה הגמרא שני מקורות שלא נמצאים במדרשי ההלכה, וכן את הלימוד משחיטת הפסח: {{ציטוטון|שליחות מנלן? דתניא: ושלח - מלמד שהוא עושה שליח, ושלחה - מלמד שהיא עושה שליח, ושלח ושלחה - מלמד שהשליח עושה שליח... אמר קרא אתם גם אתם לרבות את השליח... דא"ר יהושע בן קרחה: מנין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר: ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים...}} הגמרא מסבירה מדוע נדרשים כל שלושת הפסוקים. שנים (גירושין ופסח) ללמד על תחומי ההלכה השונים, והלימוד מתרומה בא למעט את הגוי כפי שדרש רבי ינאי: {{ציטוטון|גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית}}. בסוגיה המקבילה בירושלמי מובא רק הלימוד משחיטת הפסח.{{הערה|קידושין ב, א.}}