כאמל אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: עצומה אנטי-ציונית
מ ←‏פתיח: עיצוב, קישורים פנימיים
שורה 14:
בזמן הפרעות ערכה המשטרה חיפושים בביתו. אל-חוסייני נעלב והחזיר את עיטורי הכבוד שקיבל. מספר שבועות לאחר מכן, ערך הגנרל [[לואי ג'ין בולס|לואיס בולס]] טקס בו החזיר לאל-חוסייני את העיטורים.{{הערה|שם=לבל 10|[[ג'ני לבל]], '''חאג' אמין וברלין''', עמ' 10.}} בתקופת המתיחות שבאה אחרי המאורעות, קרא לציבור בדרשה ב[[מסגד אל-אקצא]] לשמור על השקט והסדר.{{הערה|שם=צמיחת התנועה 151}}
 
ביוני 1920, בקבלת פנים רשמית לנציב העליון [[הרברט סמואל]], סירב [[מנחם אוסישקין]] ללחוץ את ידו של כאמל אל-חוסייני ויצר בכך [[תקרית דיפלומטית]] שהוזכרה לימים כמה פעמים מפיו של [[אמין אל-חוסייני]]. אוסישקין הסביר את סירובו ל[[גד פרומקין]] בנימוק "איך יכולתי להושיט ידי לשלום לראש הדת שבניה אנסו בנות ישראל".{{הערה|[[גד פרומקין]], '''דרך שופט בירושלים''', עמודעמ' 224; התקרית והשלכותיה נדונות אצל [[אילן פפה]], '''אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני''', עמודיםעמ' 229–230.}}.
 
כאמל אל-חוסייני מת ב-[[1921]], וירש אותו בתפקידו אחיו למחצה [[אמין אל חוסייני]], שנקט קו תקיף וקיצוני הרבה יותר כלפי השלטון הבריטי וכלפי התנועה הציונית.