מנזר מרקוס הקדוש – הבדלי גרסאות

לצד הקיר הדרומי מצויה תחת אפיריון עץ מוזהב איקונה של מרים ובנה ומתחת לה אגן טבילה. ע"פ המסורת האיקונה צוירה במאה הראשונה לספירה על ידי השליח [[לוקאס]] שהיה צייר. בקיר הצפוני מצויה כמו כן גומחה מוגנת בסורג ובה [[רליקט|רליקטים]] של אחד הפטריארכים הסיריאנים. על אחד מעמודי הקיר הצפוני נחשפה ב-1940 כתובת באיסטרנגליון (כתב הסורי הקדום), הכתובת מספרת שזהו בית מרים - אימו של יוחנן המכונה מרקוס - אותו הנציחו השליחים בכנסייה זו שנבנתה מחדש בשנת 73 לאחר החורבן. לצד הקיר המערבי יורד גרם מדרגות אל הקריפטה שהיא לפי המסרתהמסורת "החדר העליון" בו נערכה הסעודה האחרונה, בו חל [[פנטקוסט|הפנטקוסט]] (ירידת רוח הקודש על התלמידים). השער שלצד הקריפטה הוא השער דרכו הגיע פטרוס כאשר נמלט מחיילי הורדוס והפקיד כאן את מרים אם ישו שהמשיכה להתגורר כאן לאחר הצליבה. וזה גם השער המוליך לבית אימו של מרקוס. החדר העליון מצוי כיום מתחת למפלס הרחוב כיוון שמפלס הרחוב עלה עם השנים עקב שכבות חורבן. המזבח מוסתר לא על ידי איקונוסטאזיס אלא על ידי פרוכת קטיפה רקומה. הסורים טוענים שזהו גם מקום מגוריו של יעקב הקטן, אחיו הצעיר של ישו, תמונתו מופיעה לצד המזבח על-גבי כיסא מפואר מכוסה בכיפה.