הספרים החיצוניים – הבדלי גרסאות

מאחר שהיהדותש[[חז"ל]], שלא הכניסההכניסו את הספרים החיצוניים ל[[תנ"ך]], ראתהראו את הספרים החיצוניים באור שלילי, [[חיבור אבוד|אבדו]] בדרך כלל ספרי המקור העבריים. מרבית הספרים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה, וחלקם מכילים תרגומים משובשים למדי. קטעים מן הספרים החיצוניים נתגלו בתקופות מאוחרות ב[[מגילות ים המלח]] וב[[גניזת קהיר]].

במאות הראשונות לחורבן עוד ניתן לספרים החיצוניים מקום בחיי הדת היהודיים, אך עם ניכוסם ועליית חשיבותם למאמינים הנוצרים פסק כמעט לחלוטין השימוש בהם. אך השפעתם לא נעלמה - רעיונות וסיפורים לא מעטים שהיו מצוייםשמצויים בספרות החיצונית נכנסו לתוך [[מדרש|הספרות המדרשית]], ומשם הגיעו ללב ליבה של היהדות הרבנית.

חלק לא מבוטל מהספרים מספרים ומרחיבים על סיפורי ה[[מקרא]] (כגון עליית [[משה]], [[אדם וחווה]], צוואת [[אברהם]] ועוד). חלק נכבד אחר מהווה המשך לספרות החכמה והמחשבה היוונית, ומושפע רבות מ[[התרבות ההלניסטית]]. ישנם גם ספרי [[היסטוריה]], שהבולטים שבהם הם [[ספר חשמונאים|ספרי חשמונאים]], המספרים את סיפורם של ה[[חשמונאים|מכבים]] והמרד בשליטים היווניםה[[סלאוקים]].