מושבת מצורעים – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=מספר המצורעים היה כשלושים, שני שלישים גברים ושליש נשים...<br /> יש (במושבה), כנראה, מעט מאוד מוסר, והחיים הדתיים נעלמו לגמרי בבדידותם. נראה שזו (הבדידות) היא גם הסיבה שפה גרים ביחד מוסלמים ונוצרים...<br />כל מה שנחוץ למחייתם של נידחים ומוחרמים אלה, כמו לבוש, מזון וחמרי הסקה הם מקבלים על ידי קיבוץ נדבות בעיר ובסביבתה...<br />המסכנים בעצמם מתנהגים יפה כלפי הזר, נשמרים ממגע אתו, וככל האפשר משתדלים, שמראם המדכא לא יבלוט.

 

בית המצורעים הראשון בירושלים בתקופה המודרנית נבנה במתחם הנקרא "בית ישעיהו הקדוש" ברחוב [[גרשון אגרון|אגרון]]. הוא הוקם על ידי נזירים גרמנים בשנת 1866, שטיפלו בכל מצורע, בן כל דת ומין. ב-1887 הוקם '[[בית החולים הנסן|בית החולים למצורעים]]' ב[[טלביה]] בלב חורש קטן הרחק מבתי מגורים. המבנה והחצר הגדולה תוכננו על ידי ה[[אדריכל]] [[קונרד שיק]].

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Leprosy in Jerusalem|שם ויקישיתוף=מצורעים בירושלים}}