אברהם בן חנניה יגל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
שורה 22:
היהודים, טען, הם אנשי מדע מטבעם עוד מימי [[שלמה המלך]] והכלים הקבליים הם כלי הניתוח המושלמים לכל תופעות הטבע, היכולים לבצע פריצות דרך במקום בו נכשלו מדעני ופילוסופי אומות העולם. כלים אלה הם למשל יכולת ה[[אינדוקציה]] ממקרים פרטיים בעולם החומרי אל כללים אלוהיים ומציגים תפיסה מודרנית של המדע לפיה החוק הטבעי הוא אמת אלוהית ואין למדע טעם לשאול מדוע אלא רק לגלות את החוקים. דוגמה לקשר זה מובאת בספר גיא חיזיון:
 
{{ציטוט|תוכן=הלא ידעת כי השלושה עולמות - שכלי שמיימי ויסודי - קשורים אלו באלו ונפעלים אלו מאלו וכל מה שנברא בארץ יש לו שורש מלמעלה אשר סבבה את הדבר ההוא. ועל כן בהביא דעתנו ושכלנו לחקירת שום דבר עלינו לדעת המסבב והסיבה ונדע בנקל המסובב. כמו [=בניגוד למה...] שיעשה הפילוסוף בתחלת פילוסופותו כי ראשונה יחקור בכללים ומהם יבוא אל הפרטים [=[[דדוקציה]]]. בעלות חקירתנו השפלה אל הסבה הכוללת הגדולה בעולם השכלי [=אינדוקציה מן הפרטים אל חוק הטבע] לא נוציא משם סבה אחרת רק כי כך עלתה במחשבה לפניו [=האל קבע את החוק]. וכמו שאי אפשר לנו לדעת אותו, כך אי אפשר לדעת דרכיו וכמו שאמר הכתוב: כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם{{הערה|1=ישעיהו נ"ה נ"ט}}|מרכאותמירכאות=כן|מקור="ספר גיא חיזיון", [[מרכז זלמן שזר]], 1997 עמ' 114-115}}
 
לקראת סוף ימיו של הרב יגל עברה הקבלה תפנית עם השתרשות [[הקבלה הלוריאנית]], ששינתה את אופי העיסוק הקבלי באיטליה מעיון פילוסופי-אינטלקטואלי למעטים לכיוון של חידוש דתי-רוחני של דבקות ותפילה יחד עם התבדלות יהודית מאומות העולם. זאת, בד בבד עם התפתחות המדע של [[המאה ה-17]], שהיה משוכלל יותר.